בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה בירושלים קרא נשיא המדינה לשיתוף פעולה אזורי בתחומי האקלים, האנרגיה וביטחון המזון. ראש העיר ירושלים הציג את החלופה לתוכנית רכס לבן, ובמהלך הוועידה הוענקו פרסי מפעל חיים לפרופ' ערן פייטלסון וליואב שגיא
נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא להציב את ההתמודדות עם משבר האקלים מעל למחלוקות פוליטיות ולבסס שיתוף פעולה אזורי בתחומי הסביבה, האנרגיה וביטחון המזון. ראש עיריית ירושלים משה ליאון הודיע כי החלופה שמקדמת העירייה לתוכנית הבנייה ברכס לבן אמורה למנוע את כריתתם של כ־11,500 עצים.
הדברים נאמרו בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, שהתקיימה ב־8 וב־9 ביולי 2026 במרכז הקונגרסים בנייני האומה בירושלים. את הוועידה הובילה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, באירוח עיריית ירושלים ובשיתוף האוניברסיטה העברית. התוכנית כללה מאות הרצאות ודיונים בנושאים ובהם משבר האקלים, שמירת הטבע, בינה מלאכותית, בריאות הציבור, חקר החלל, ביטחון מזון וחדשנות חקלאית.
הרצוג: לבנות ציר אזורי סביב אתגרי האקלים
הרצוג אמר כי משבר האקלים אינו עוד איום עתידי שאפשר לדחות את הטיפול בו, אלא מציאות המשפיעה כבר עתה על חייהם של בני אדם ועל הכלכלה, החקלאות והמערכות הטבעיות.
לדבריו, ההתמודדות מחייבת פעולה משותפת עם מדינות האזור: “משבר האקלים, שכולנו נדרשים להתמודד עם השלכותיו ולהאט את תהליך ההידרדרות שלו, מחייב אותנו לעשות מהלכים בשותפות מלאה עם שכנינו, בביסוס ציר אזורי מתון, חפץ חיים ורודף שלום”.
הוא מנה את ביטחון המזון, האנרגיה הסולארית וההיערכות לשינויי האקלים כנושאים שיכולים לשמש בסיס לשיתוף פעולה אזורי, גם בתקופה של קיטוב ומלחמה.
“נושא האקלים חייב להיות מעל לכל מחלוקת”, אמר הרצוג. “לשמחתנו, ברמה הפוליטית בישראל מדובר בנושא שנהנה מהסכמה רחבה, ובית הנשיא רואה בכך פלטפורמה לשיח שוויוני בין כל חלקי החברה הישראלית”. הנשיא פרסם לאחר הוועידה מסר דומה, שלפיו משבר האקלים כבר כאן ומחייב פעולה שאינה תלויה במחנות פוליטיים. ([ynet][2])
ליאון: החלופה תצמצם את שטחי הבנייה
אחת ההצהרות הבולטות בוועידה נגעה לתוכנית הבנייה השנויה במחלוקת ברכס לבן שבדרום־מערב ירושלים. ליאון אמר כי העירייה לא תקדם את התוכנית המקורית, שהייתה עלולה להביא לפגיעה נרחבת בשטח הפתוח, בעצים ובמערכת המעיינות.
לדבריו, החלופה המכונה “הבשורה בלבן” מצמצמת בכ־70% את השטח המיועד לבנייה, מרכזת את הפיתוח בשטחים שכבר הופרו ושומרת על אזורי החלחול המזינים את המעיינות.
“כשבחנתי את השטח ראיתי את הנביעות, את הטבע ואת כ־11,500 העצים שבו”, אמר ליאון. “את זה לא נכרות – בוודאי שלא בתקופת כהונתי”.
ליאון הוסיף כי ירושלים זקוקה לפתרונות דיור ולהמשך פיתוח, אך לדבריו הפיתוח אינו צריך לבוא על חשבון היערות והשטחים הפתוחים. הוא הציג גם תוכנית ליצירת רצף של כ־200 קילומטרים של שבילי אופניים והליכה, שיחברו בין היערות והשכונות מרמות ועד גילה.
ההצהרה אינה מסיימת כשלעצמה את המחלוקת התכנונית סביב רכס לבן. השאלה המרכזית תהיה אם ההתחייבויות לשמירת העצים, המעיינות והשטחים הפתוחים יעוגנו בתוכניות המאושרות ויישמרו בעת הביצוע.
“המדע הוא הדרך להביא לשינוי”
שקד שפי כהן, מנכ"לית משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, קשרה בין המשברים הביטחוניים והסביבתיים שעמם מתמודדת ישראל.
“אני עומדת מולכם היום בימים שבהם עדיין שריפות מאיימות לבלוע הכול, ולמרות הכול יש לי אמונה ותקווה שהמדע וחקר הסביבה הם הדרך להביא לשינוי”, אמרה.
לדבריה, בעוד שכלי נשק נועדו להפריד בין מדינות, גבולות ואויבים, המחקר המדעי מאפשר להרחיב את נקודת המבט: “הטבע לא חותם על הסכמי הפסקת אש, הוא פשוט פועל יחד”.
יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי הזהיר כי הכחשת האקלים, שכבר משפיעה על השיח הציבורי בארצות הברית ובאירופה, עלולה להתבסס גם בישראל. לדבריו, “התשובה הכי חשובה להכחשת האקלים היא מדע מדויק”.
הנושא עלה גם בהרצאתה מרחוק של פרופ' נעמי אורסקס מאוניברסיטת הרווארד, שהתמקדה באמון הציבור במדע ובהשפעת אינטרסים תאגידיים על מחקרים ועל רגולציה.
לוויינים סייעו לזהות אסבסט באזורים שנשרפו
רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, הציג שימוש מעשי בטכנולוגיות חלל לצורכי הגנת הסביבה ובריאות הציבור.
לדבריו, בעקבות אירועי 7 באוקטובר היה צורך לזהות מוקדים שבהם מבנים המכילים אסבסט נשרפו או נפגעו. בשל המצב הביטחוני לא תמיד היה אפשר להפעיל רחפנים מעל השטח.
צוותים מסוכנות החלל ומאוניברסיטת תל אביב השתמשו בתצלומים מלוויין גרמני והשוו אותם לחתימה הספקטרלית של אסבסט שרוף שנמדדה במעבדה. המיפוי אפשר להעביר לכוחות החילוץ מידע על אזורים שבהם התקיים חשש לחשיפה לחומר המסוכן. ([ynet][2])
הדוגמה המחישה כיצד נתונים מלוויינים, שבעבר היו נגישים בעיקר לממשלות ולמערכות ביטחוניות, משמשים כיום גם לזיהוי שריפות, זיהום, פגיעה בתשתיות וסיכונים בריאותיים.
פרסי מפעל חיים לפייטלסון ולשגיא
במהלך הוועידה העניקה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה שני פרסי מפעל חיים.
פרופ' ערן פייטלסון מן האוניברסיטה העברית קיבל את הפרס על תרומתו למחקר, לתכנון ולגיבוש מדיניות סביבתית בישראל. עבודתו עסקה בין היתר ביחסים שבין פיתוח תשתיות, שימושי קרקע, תחבורה, מים ושמירה על שטחים פתוחים.
פרס נוסף הוענק ליואב שגיא, מן הדמויות הוותיקות בתנועה הסביבתית בישראל, על יותר משישה עשורים של פעילות למען שמירת הטבע והגנת השטחים הפתוחים. את הפרסים העניקו פרופ' תמר דיין ואיריס האן.
ניסיון לצמצם את טביעת הרגל של הוועידה
לפי מארגני הוועידה, גם אופן ניהול האירוע נועד לצמצם את השפעתו הסביבתית. השילוט והמיתוג הודפסו על נייר ועל קרטון ממוחזרים, המזון שהוגש היה צמחוני וטבעוני ונעשה שימוש בכלים רב־פעמיים.
המארגנים הפעילו גם מנגנון לחישוב ולקיזוז חלק מפליטות הפחמן שנגרמו מנסיעות המשתתפים ומקיום האירוע, בשיתוף KVS ו־Carbon Beasts. מנגנונים דומים של מדידת הפליטות הופעלו גם בוועידות קודמות של האגודה.
קיזוז פחמן אינו תחליף להפחתת פליטות במקור. עם זאת, חישוב הנסיעות, צריכת האנרגיה, המזון והפסולת עשוי לסייע למארגנים ולמשתתפים לזהות היכן אפשר לצמצם את טביעת הרגל של אירועים עתידיים.
שאלות ותשובות
מה הייתה ההצהרה המרכזית של נשיא המדינה? הרצוג אמר כי משבר האקלים צריך להיות מעל למחלוקת פוליטית וכי ישראל צריכה לקדם שיתוף פעולה אזורי בתחומי האנרגיה, ביטחון המזון וההתמודדות עם שינויי האקלים.
האם תוכנית הבנייה ברכס לבן בוטלה? לפי משה ליאון, התוכנית המקורית הוחלפה בתוכנית מצומצמת המכונה “הבשורה בלבן”. לדבריו, היא תפחית את שטחי הבנייה ותמנע כריתה של כ־11,500 עצים. יישום ההתחייבות תלוי בהליכי התכנון ובביצוע בפועל.
כיצד שימשו לוויינים לאחר אירועי 7 באוקטובר? תצלומי לוויין וניתוח ספקטרלי שימשו לזיהוי אזורים שבהם ייתכן שאסבסט נשרף, כדי להזהיר את כוחות החילוץ מפני חשיפה.
מי קיבלו את פרסי מפעל החיים? פרופ' ערן פייטלסון קיבל פרס על תרומתו למחקר ולמדיניות סביבתית, ויואב שגיא קיבל פרס על פעילותו ארוכת השנים להגנת השטחים הפתוחים בישראל.
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
