28 חוקרים וחוקרות שעלו לישראל או שבו אליה נבחרו למחזור הראשון של התוכניות, המעניקות מימון למחקר, לציוד ולקליטה אישית במשך חמש עד שבע שנים. הנשיא יצחק הרצוג: "לתת לכם הזדמנות לפרוץ מדעית בארץ, בארץ, לא בחו"ל"
בבית הנשיא בירושלים הושקו התוכניות הלאומיות "אור" ו"בראשית", שנועדו לקלוט באוניברסיטאות המחקר בישראל מדענים ומדעניות מצטיינים מחו"ל. במסגרת המחזור הראשון נבחרו 28 חוקרים וחוקרות: 22 חוקרים בתחילת דרכם העצמאית בתוכנית "בראשית", ושישה מדענים בכירים בתוכנית "אור".
היקף ההשקעה המתוכנן בתוכניות בשנים הקרובות הוא כ־700 מיליון שקל. המענקים כוללים תקציבי מחקר, סיוע ברכישת ציוד ומענקי קליטה אישיים, במטרה לאפשר לחוקרים להעתיק לישראל לא רק את מקום מגוריהם אלא גם את פעילותם המדעית, להקים מעבדות ולגייס תלמידי מחקר.
התוכניות מופעלות בידי הקרן הלאומית למדע בשיתוף משרד האוצר, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד העלייה והקליטה. בתוכנית "בראשית" שותף גם מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס.
לפי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "בראשית" מיועדת לחוקרים חדשים החוזרים לישראל או עולים אליה לאחר השתלמות בתר־דוקטורט בחו"ל, ומעניקה להם מענקי מחקר רחבי היקף ומימון חד־פעמי לציוד מעבדה. "אור" פונה לחוקרים בכירים בעלי קביעות ומעמד בין־לאומי, שהפגינו בעשור האחרון מנהיגות מדעית והישגים יוצאי דופן. התוכניות החלו לפעול במחזור הקודם, והאירוע בבית הנשיא ציין את השקתן הציבורית ואת הצגת הזוכים הראשונים.
מענקים לחמש ולשבע שנים
תוכנית "בראשית" מעניקה תמיכה למשך חמש שנים, ואילו המימון בתוכנית "אור" נמשך שבע שנים. במסגרת "אור" יכול כל אחד מששת החוקרים הבכירים לקבל מענק מחקר של עד 1.25 מיליון שקל בשנה.
קלי אבידן, מנהלת פיתוח המשאבים בקרן הלאומית למדע, הסבירה בפתיחת האירוע כי שתי התוכניות פתוחות לכל תחומי הדעת. לדבריה, 22 הזוכים ב"בראשית" שבו מהשתלמויות בתר־דוקטורט באוניברסיטאות מובילות בעולם, ואילו ששת הזוכים ב"אור" הם חוקרים בכירים בעלי השפעה מכרעת בתחומיהם, שהעתיקו את פעילותם המדעית לישראל.
"הייחוד של שתי התוכניות הוא בהיקף המענקים יוצאי הדופן למחקר ולציוד, ומענק קליטה אישי לפרקי זמן של בין חמש לשבע שנים", אמרה. מטרת התמיכה, הוסיפה, היא לאפשר לחוקרים "להקים מעבדות מתקדמות ולבסס את המסע המחקרי שלהם".
הרצוג: "זה שאתם פה נותן לנו המון כוח"
נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג את השבת החוקרים כהחלטה אסטרטגית ולא רק כתוכנית סיוע לאקדמיה.
"אני מאמין מאוד במדע, ואני מאמין מאוד במדע הישראלי", אמר הרצוג. לדבריו, ההחלטה הלאומית המשותפת למשרדי הממשלה, לקרנות ולאוניברסיטאות נועדה בראש ובראשונה "לתת לכם הזדמנות לפרוץ מדעית בארץ, בארץ, לא בחו"ל".
הרצוג התייחס לקשיים הכרוכים בהגירה ובהקמת חיים מחדש: "אנחנו יודעים, אני יודע, שזה לא קל בכלל לחזור לארץ או לעלות לארץ. זה אתגר למשפחה, זה אתגר ליחיד, זה אתגר במקום העבודה, זה אתגר בתור בבנק וזה אתגר בתור בסופר – שלא לדבר על הסביבה הגיאו־אסטרטגית שלנו".
לדבריו, עצם החלטתם של המדענים להגיע לישראל היא מקור לעידוד בתקופה קשה: "זה שאתם פה נותן לנו המון המון כוח".
הרצוג הדגיש כי יכולתה העתידית של ישראל להתחרות בעולם תלויה באקדמיה שלה. "ישראל, כתפיסה אסטרטגית, תוכל להמשיך להתפתח ולהצליח בזכות המצוינות האקדמית והמדעית שלה", אמר. "היא חייבת לעשות זאת, והיא חייבת לשים את האקדמיה ואת המדע שלה בראש שמחתה".
הוא קשר בין המצוינות המדעית לבין ביטחון המדינה, וציין כי המדע מסייע לישראל הן באופן מעשי והן בהתנהלותה האסטרטגית.
בהמשך סיפר הרצוג כי חזר בלילה הקודם מביקור ממלכתי ברומניה. "הגיעו עשרות ראשי ונשיאי אוניברסיטאות ברומניה פשוט לפגוש אותי", אמר. לדבריו, המפגש המחיש כי חרף התרחבות החרם האקדמי, "לא בכל מקום רוצים רק להחרים אותנו".
הרצוג קרא לשותפים בתוכניות שלא להסתפק בשלב הקליטה הראשוני. "צריך לדאוג גם להמשך – אחרי המחקר, מה הלאה, איך משתלבים, איך מקבלים תקנים ואיך מתפתחים", אמר. הוא חתם את דבריו בברכה למדענים: "תביאו לנו הישגים לאנושות, לאזור ולמדינת ישראל".
פרופ' זייפמן: המחקר המדעי הוא נכס חיוני למדינה
פרופ׳ דניאל זייפמן, יו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע ונשיאו לשעבר של מכון ויצמן למדע, אמר כי התוכניות נושאות מסר החורג מהתמיכה הכספית.
"המחקר המדעי והמדענים שמובילים אותו הם נכס חיוני למדינת ישראל", אמר. לדבריו, לא רק כלכלת ישראל אלא גם ביטחונה נשענים במידה רבה על ההון האנושי ועל יכולתה של המדינה לטפח אותו.
זייפמן הדגיש כי מקבלי המענקים ישתתפו בשתי משימות: הכשרת הדור הבא ופיתוח התגליות שייצרו את עתידה של ישראל. הוא שיבח את שיתוף הפעולה בין הגופים הממשלתיים והאקדמיים ואמר כי הוא ממחיש ש"דברים גדולים באמת קורים כשאנשים ומוסדות יודעים לעבוד יחד".
פרופ׳ עמי מויאל, יו"ר ות"ת, אמר כי ישראל צריכה לעודד מסיימי דוקטורט לצאת להשתלמויות במעבדות מובילות בחו"ל, להיחשף לרעיונות ולשיטות חדשות ולבנות רשת קשרים בין־לאומית. עם זאת, השאיפה היא שבתום ההשתלמות החזרה לישראל תהיה עבורם "הברירה הראשונה והטבעית, הכמעט מובנת מאליה".
מויאל הגדיר את ההון האנושי כמשאב המרכזי של ישראל. לדבריו, לסגל האקדמי הבכיר יש שני תפקידים מרכזיים: לקדם את המחקר המדעי ברמה הבין־לאומית ולהכשיר את הדור הבא. כך, אמר, הופכת מערכת ההשכלה הגבוהה ל"מנוע צמיחה לאומי, כלכלי וחברתי". פרופ׳ מויאל מכהן כיו"ר ות"ת מאז אוגוסט 2025.
ערן רבני: "תמיד התגעגעתי למדענים הישראלים"
מקבלי מענקי "אור" הציגו בקצרה את מחקריהם ואת הסיבות להחלטתם לעבור לישראל.
פרופ׳ ערן רבני, פרופסור לכימיה תאורטית ולפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, מפתח מודלים תאורטיים וחישוביים לחקר מערכות ומבנים בסקאלה הננומטרית.
"כל השנים שהייתי מדען בארצות הברית תמיד התגעגעתי למדענים הישראלים", אמר רבני. הוא שיבח את תרבות המחקר המקומית ואת איכותם של הסטודנטים בישראל: "התלמידים שלנו עדיין הכי טובים בעולם".
פרופ׳ אלכסנדר סודין, מתמטיקאי במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, חוקר פיזיקה מתמטית, אנליזה והסתברות.
סודין הסביר את אחד הכלים המרכזיים במחקרו באמצעות דימוי אופטי: "כמו שקרן אור שמש מתפצלת בענן לצבעים שונים, כך המשפט הספקטרלי מפצל כל אופרטור לפרוסות שאפשר לחקור בנפרד. זה כלי יעיל מאוד".
פרופ׳ אלכס סיגל, וירולוג באוניברסיטה העברית, חוקר את התפשטותם של נגיפים, את תגובת מערכת החיסון ואת האפשרות להשתמש במנגנונים שמקורם בנגיפים לטיפול בחולים. האוניברסיטה העברית מציגה אותו כחבר הסגל בתחום המיקרוביולוגיה והמחלות הזיהומיות.
"ההזדמנות שתוכנית אור נתנה לי היא לחשוב בצורה ארוכת טווח", אמר סיגל. לדבריו, התוכנית גם מקלה על ההסתגלות האישית לישראל ומאפשרת לו להשקיע בהקמת יכולות מחקר חדשות: "אני פחות בלחץ להציג משהו שלא היה קודם במעבדה ובאוניברסיטה. אני יכול באמת להשקיע".
נועם שמש: הבקשה לחזור הוגשה חמישה ימים לאחר 7 באוקטובר
פרופ׳ נועם שמש שב לישראל לאחר כ־12 שנים במרכז שמפלימו למחקר הלא־נודע בליסבון והצטרף למחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע. הוא מפתח שיטות MRI מהירות וברזולוציה גבוהה, שנועדו לחשוף מבנים ותהליכים ברקמות ובמוח שאינם נראים בשיטות הדמיה רגילות.
שמש סיפר כי עוד לפני 7 באוקטובר 2023 חשבה משפחתו לחזור לישראל, אך דחתה שוב ושוב את ההחלטה. נקודת המפנה הגיעה יומיים לאחר המתקפה.
לדבריו, ב־9 באוקטובר הופץ במכון שבו עבד דואר אלקטרוני שקרא לתרום לילדים בעזה, בלי להזכיר את הילדים שנפגעו בישראל. שמש השיב כי הוא מוכן לתרום לילדים בשני הצדדים, אך לדבריו ספג בעקבות זאת תגובות קשות מצד חלק מעמיתיו.
"ב־12 באוקטובר 2023 הגשתי את הבקשה למכון ויצמן ולטכניון", אמר. "פורטוגל היא מדינה ידידותית מאוד באופן כללי, אבל במקום הספציפי הזה זו הייתה חוויה אמביוולנטית ומוזרה". הוא הוסיף כי משפחתו שמחה לחזור לישראל ומקווה לתרום את חלקה.
קרן ירמיה: לחזור בלי לוותר על הזהות המדעית
ד"ר קרן ירמיה, זוכת מענק "בראשית", הצטרפה למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב לאחר השתלמות בתר־דוקטורט ב־University College London. היא חוקרת את יכולתם של בני אדם להבין את עצמם ואת הזולת באמצעות רגשות, מחשבות, כוונות ואמונות, ואת תרומתה של יכולת זו לבריאות הנפש. מחקריה עוסקים גם בהשפעות בין־דוריות של טראומה ומשלבים מחקרי אורך, ניסויים מבוקרים וכלים מבוססי בינה מלאכותית. ירמיה מכהנת כמרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה.
ירמיה סיפרה כי שלוש שנותיה בלונדון היו מלמדות ומעשירות, אך גם קשות מאוד. הקהילה הישראלית, אמרה, הייתה חלק בלתי נפרד מהתמודדותה בתקופה זו.
"הבחירה לחזור לארץ היא לא קלה", אמרה. לדבריה, תוכנית "בראשית" אפשרה לחוקרים לחזור "עם שתי הזהויות שלנו, עם שני הכובעים – גם הישראלי וגם להיות מדען פורץ דרך".
ירמיה הוסיפה כי המענק מאפשר לה להישאר חלק מהקהילה המדעית הבין־לאומית ולעשות מחקרים שאינם נופלים ברמתם מאלה הנעשים באוניברסיטאות המובילות בעולם. לדבריה, התמיכה מפיגה את החשש שהחזרה לישראל תחייב אותה להתפשר על המצוינות המחקרית.
המבחן יהיה בהישארות ארוכת הטווח
החזרת מדענים אינה מסתיימת במענק או בהקמת מעבדה. חוקר העובר ממוסד מבוסס בחו"ל לישראל נדרש להקים מחדש צוות, לרכוש ציוד, לגייס תלמידי מחקר ולבנות שיתופי פעולה, ובמקביל להתמודד עם מעבר משפחתי, דיור, חינוך ותעסוקה לבן או לבת הזוג.
האתגר גדול במיוחד בתקופה שבה האקדמיה הישראלית מתמודדת עם חרם גלוי וסמוי, פגיעה בשיתופי פעולה בין־לאומיים ותחרות מצד אוניברסיטאות עתירות משאבים. דוח מצב המדע בישראל לשנת 2025 הצביע על מצוינות מחקרית גבוהה, אך גם על שחיקה בהשקעה, קשיים בבינאום ופגיעה בקשרים עם מוסדות בעולם.
לפיכך, הצלחת "אור" ו"בראשית" לא תימדד רק במספר המדענים ששבו לישראל. היא תימדד ביכולתם להישאר כאן לאורך זמן, לפתח קבוצות מחקר יציבות, למשוך סטודנטים וחוקרים נוספים ולהמשיך להיות חלק פעיל מן המדע הבין־לאומי.
—
שאלות ותשובות
מהן תוכניות "אור" ו"בראשית"?
אלו תוכניות לאומיות לקליטת מדענים מצטיינים מחו"ל באוניברסיטאות המחקר בישראל, באמצעות מענקי מחקר, תקציבי ציוד ומענקי קליטה אישיים.
מה ההבדל בין שתי התוכניות?
"בראשית" מיועדת בעיקר לחוקרים צעירים השבים לישראל או עולים אליה לאחר השתלמות בתר־דוקטורט. "אור" מיועדת למדענים בכירים בעלי הישגים ומעמד בין־לאומיים.
כמה חוקרים נבחרו?
במחזור הראשון נבחרו 28 חוקרים וחוקרות: 22 בתוכנית "בראשית" ושישה בתוכנית "אור".
כמה זמן נמשכת התמיכה?
התמיכה בתוכנית "בראשית" נמשכת חמש שנים, ובתוכנית "אור" שבע שנים.
כמה כסף תשקיע המדינה?
על פי משרד העלייה והקליטה, ההשקעה המתוכננת בשתי התוכניות בשנים הקרובות היא כ־700 מיליון שקל.
מדוע דרושה תמיכה מיוחדת למדענים חוזרים?
הקמת מעבדה וקבוצת מחקר דורשת ציוד יקר, גיוס תלמידים ועובדים, בניית שיתופי פעולה והתבססות מקצועית ואישית. ללא מעטפת ארוכת טווח, חוקרים עלולים להעדיף הצעות ממוסדות מבוססים בחו"ל.
—
עוד בנושא באתר הידען
- שישה מכוני מחקר מובילים בגרמניה הוציאו הודעה החוששת לחירות ולאוטונומיה של המדע והמחקר בישראל
- מדעי הרוח בישראל בנסיגה מאז 2004
- דוח מצב המדע בישראל 2025: מצוינות בינ"ל לצד שחיקה בהשקעה, פגיעה בבינאום והשפעות ההפיכה המשטרית
- יפן וישראל יגדילו את שיתוף הפעולה המדעי
- הטכניון דורג בעשירייה הפותחת של “אוניברסיטאות נובל” במדעים
