בכנס אילן רמון הבינלאומי הוצגו שלוש יוזמות מובילות; נאס״א מבהירה שהיעד הוא תחנה אחת או יותר ורכישת שירותים מחברה אחת או יותר
במסגרת כנס החלל ה-21 לזכרו של אילן רמון, שהתקיים בשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשימת רקיע-חל"צ – אירוע הדגל המקצועי של שבוע החלל הישראלי 2026 שהתמקד בנוף המשתנה של החלל המאויש והחזון הלאומי הישראלי – הוצגו שלוש יוזמות מובילות שנועדו לעצב את עידן מה-שאחרי תחנת החלל הבינלאומית (ISS).
במושב "Beyond the ISS: The Future of Human Presence in Orbit" הציגו נציגי שלוש החברות המובילות את תפיסותיהן: מייקל לופז-אלגריה, מפקד האסטרונאוטים הראשי של Axiom Space, טום שלי, סגן נשיא גיוס צוותים ב־Vast, וג'פרי מנבר, נציג מיוחד ליו"ר ומנכ"ל Voyager Technologies המובילה את פרויקט Starlab. המושב כלל הצגות קצרות של מומחים מהחברות המפתחות, ולאחר מכן פאנל מנוהל ושאלות קהל בנושא "תחנות חלל מסחריות: בניית עידן מה-שאחרי-ISS".
המכנה המשותף של שלוש היוזמות הוא צורך אסטרטגי קריטי: שמירה על רצף של נוכחות אנושית ומחקר במיקרו־כבידה במסלול נמוך סביב כדור הארץ גם לאחר פרישת ה־ISS – יעד שנאס״א מציינת סביב שנת 2030. (NASA)
האם מדובר במכרז שבו תיבחר זוכה אחת?
נאס״א מבהירה בצורה מפורשת שהיא חותרת ל**"תחנה אחת או יותר במסלול"** במטרה לשמור על תחרות ולהוזיל עלויות. לאחר שלב הפיתוח, הסוכנות מתכוונת לרכוש שירותים מחברה אחת או יותר.
בעמוד הרשמי שלה על תחנות חלל מסחריות נאס״א מפרטת מודל תלת־שלבי, כולל אזכור מפורש ש־Phase 3 ייעשה דרך חוזה או חוזים (contract(s)) על פי ה־FAR (Federal Acquisition Regulation), ושהיא מתכננת להעניק מספר הסכמי Phase 2 ממומנים במסגרת תחרות מלאה ופתוחה.
האסטרטגיה של נאס״א: מעבר מתחנה ממשלתית לשוק שירותים מסחרי
נאס״א מציגה אסטרטגיית מעבר הדרגתית: בשלב הראשון היא תומכת בפיתוח תכנונים ותתי־מערכות באמצעות הסכמים וחוזים, במטרה להגיע למצב שבו נאס״א תהיה לקוחה אחת בין לקוחות רבים של תחנות מסחריות במסלול נמוך.
בינואר 2024 הסוכנות עדכנה והרחיבה את אבני הדרך (milestones) ואת המימון לשתי שותפויות ממומנות (Orbital Reef ו־Starlab), תוך ציון מפורש של היעד "one or more stations in orbit" ושבהמשך יבוא שלב רכש השירותים.
Axiom Space: גישה אבולוציונית באמצעות חיבור ל־ISS
Axiom Space מציעה נתיב פיתוח הדרגתי: התחלה במודולים מסחריים שמתחברים ל־ISS, צבירת ניסיון תפעולי ומחקרי, ובהמשך הפיכת המערך לתחנה חופשית (free-flying) טרם פרישת ה־ISS. נאס״א העניקה ל־Axiom ב־2020 חוזה לפיתוח לפחות מודול מאויש אחד שיוצמד ל־ISS, במטרה להגיע לתחנה מסחרית עצמאית.
בעדכון מינואר 2024 נאס״א ציינה שהיא מנהלת משא ומתן על הרחבת התכולה החוזית מול Axiom, במקביל להסכמי ה־Space Act עם שותפויות אחרות.
גישה זו מנסה לצמצם סיכונים באמצעות שימוש ב־ISS כ"שלב מעבר", המאפשר בדיקות ותפעול בתנאים תפעוליים אמיתיים טרם המעבר לתחנה עצמאית. עם זאת, היא תלויה בלוחות הזמנים של השלב הסופי של חיי ה־ISS ובקצב הייצור והאינטגרציה של המודולים.
Vast ו־Starlab: שתי גישות מבניות שונות
Vast מפתחת את Haven-1 כתחנה מסחרית קטנה יחסית, בדגש על הגעה מהירה למסלול. באתר החברה Haven-1 מוצגת כתחנת חלל מסחרית ראשונה מסוגה כחלק מנתיב להתפתחות רחבה יותר. (vastspace.com) השלב הבא, Haven-2, תלוי במידה רבה בציפיות ובהחלטות של נאס״א במסגרת תוכניות ה־Commercial LEO Destinations (CLD).
Vast דיווחה על הסכם עם נאס״א לביצוע קמפיין בדיקות סביבתיות לרכב הטיסה של Haven-1 במתקני בדיקות של נאס״א – אינדיקציה לשיתוף פעולה טכני, גם אם לא בהכרח למימון מלא של תחנה במסגרת שלב הפיתוח הראשי. (vastspace.com)
Starlab, בהובלת Voyager Technologies, מוצבת כפתרון מחקרי מקיף לעידן שאחרי ה־ISS. בעמוד הרשמי של נאס״א, Starlab מופיעה כשותפה מרכזית בתוכניות הפיתוח. לאחר פרישת Northrop Grumman מהסכם נפרד, נאס״א הצטרפה לתמיכה במאמץ Starlab.
בינואר 2024 נאס״א הוסיפה ל־Starlab אבני דרך ומימון נוסף, כולל רכיבים הקשורים לאינטגרציה, בדיקות ויכולת עגינה (docking capability) – דגש לא רק על תכנון, אלא על היתכנות תפעולית.
המושב בכנס אפשר למשתתפים לשמוע ישירות מהמובילים את הפרויקטים על התפיסות הטכנולוגיות והתפעוליות, ועל תפקידן של הפלטפורמות המתפתחות בהנגשת מחקר, תעשייה ונוכחות אנושית מתמשכת במסלול נמוך סביב כדור הארץ.
