הסטארטאפ Moonshot יוצא מהחשאיות עם מאיץ אלקטרומגנטי היפרסוני ומגייס 12 מיליון דולר

הסטארטאפ Moonshot, שהוקם ב־2024 בידי הילה חדד חמלניק, פרד סימון ושחר בהירי, מפתח מאיץ אלקטרומגנטי שיאיץ גופים למהירות של עד 8 ק״מ בשנייה, לשיגור מטענים לחלל ולמתקן ניסויים היפרסוני בקיסריה.

הסטארטאפ Moonshot נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל; פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog; ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

סביב המייסדים התגבש צוות הכולל בכירים ממערכת הביטחון ומהממשלה, מובילים בתחום החלל ויזמי הייטק מנוסים. בהם גיל עילם (מהנדס מערכת ראשי), לשעבר מהנדס המערכת הראשי של מערכת היירוט קלע דוד, רן לבנה (מנהל פיתוח עסקי), לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש משימת האסטרונאוט הישראלי השני בחלל, ואלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו. מונשוט מעסיקה נכון לדצמבר 2025 32 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בפארק התעשייה בקיסריה.

המאיץ האלקטרומגנטי ושיגור מטענים לחלל

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. לדברי החברה, כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל בשנת 2025 למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים.

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

מתקן ניסויים להיפרסוניקה בקיסריה

המאיץ שנבנה בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות.

על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.

שאלות ותשובות

מהו המאיץ האלקטרומגנטי של Moonshot?

מאיץ המשתמש בחשמל בלבד, ללא הנעה כימית, כדי להאיץ גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש).

למה משמש המאיץ?

הוא מפותח לשתי מטרות: משגר שישגר מטענים כמו משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים, ומתקן ניסויים שיקצר את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

האם Moonshot מתחרה ב־SpaceX וב־Blue Origin?

לא. החברה מבקשת להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה של דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות הפועלות במסלול.

מי הקים את Moonshot וכמה גייסה?

החברה הוקמה ב־2024 בידי הילה חדד חמלניק, פרד סימון ושחר בהירי, וגייסה 12 מיליון דולר בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר מענק מרשות החדשנות.

עוד בנושא באתר הידען

• לא רק הנפקה: ספייס X מבקשת לממן את השלב הבא של כלכלת החלל
• ממעלית לחלל עד מפרש שמש: רעיונות מהמדע הבדיוני שמחכים לפריצת הדרך
• ניסוי מוצלח לטיל חץ 3 ביירוט מטרה מחוץ לאטמוספירה
• מערכת ההגנה "כיפת ברזל" היא "ההמצאה של ישראל"
• הילה חדד-חמלניק לתפקיד מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה