מחקר מקיף מגלה: למרות שהמזרח התיכון הוא מהאזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, התקשורת המקומית כמעט ואינה מסקרת את הנושא. ירדן משמשת דוגמה לחשיבותה של תקשורת חופשית בהגברת המודעות הציבורית
מאת מריאנה פוברז'סקיה – פרופסור חבר לפוליטיקה ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט, עימאד אל-אניס – פרופסור חבר ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט, מרווה מוסטפא – דוקטורנטית במרכז לחקר ספרות, בלשנות ותרבות, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט
המזרח התיכון מצוי בתקופה של טלטלה פוליטית וכלכלית עזה, כאשר מדינות רבות באזור מעורבות בסכסוכים. סכסוכים אלה מתרחשים במקביל למשבר האקלים המחריף.
בשנת 2023, צוות המחקר העולמי של קרן קרנגי לשלום בינלאומי קבע שמדינות המזרח התיכון "הן בין המדינות החשופות ביותר בעולם להשפעות המואצות של שינויי אקלים שנגרמו על ידי בני אדם – כולל גלי חום מרקיעי שחקים, ירידה במשקעים, בצורות ממושכות, סופות חול, שיטפונות עזים יותר ועליית מפלס הים".
היכולת של חברה לעבד מידע הקשור לאקלים ולפעול לפיו היא מפתח לתגובה יעילה. לתקשורת תפקיד מרכזי בכך: היא קובעת את היקף ההבנה הציבורית של שינויי האקלים ושל השפעתו על ביטחון אישי, קהילתי ולאומי.
עם זאת, בעשרים השנים האחרונות, הסיקור התקשורתי של שינויי האקלים במזרח התיכון היה בין הנמוכים בעולם. לפי נתוני מצפה התקשורת ושינויי האקלים של אוניברסיטת קולורדו בולדר, כלי התקשורת במזרח התיכון פרסמו בממוצע מאמר אחד בלבד בנושא שינויי האקלים באוגוסט 2025 – לעומת 66 מאמרים שפורסמו בצפון אמריקה באותו חודש.
למה אין סיקור?
מלחמות ושינויי אקלים קשורים זה בזה באופן הדוק: שינויי אקלים מגבירים מחסור במשאבים וגורמים לעקירה, ובכך מעלים את הסיכון לסכסוכים אלימים; במקביל, עצם קיומו של סכסוך מחמיר את ההרס הסביבתי. מאמר זה מתפרסם כחלק מסדרת "מלחמה על האקלים", החוקרת את הזיקה בין סוגיות אקלים לסכסוכים גלובליים.
חוסר הסיקור במזרח התיכון נובע מבעיות מבניות בכלי התקשורת המקומיים. קשה להקדיש תשומת לב לנושאי אקלים כאשר מתרחשים סכסוכקשים, או כאשר סדר היום הציבורי מוכתב בידי סוגיות שנתפסות כדחופות יותר.
ירדן כדוגמה
ירדן מהווה דוגמה מובהקת להבנת האתגרים הללו. במשך שנים שימשה ירדן כגורם מייצב באזור, קלטה פליטים רבים מסכסוכים שכנים ושימשה מתווכת בסכסוכים במזרח התיכון. אך שינויי האקלים מאיימים לערער את יציבותה.
ראאד אבו סעוד, שר המים וההשקיה של ירדן, אמר במאי 2025: "ירדן מתמודדת עם אחד ממשברי המים החמורים ביותר בעולם, כאשר זמינות המים לנפש צונחת ל־60 מטרים מעוקבים בלבד בשנה".
תת־פיתוח כלכלי, אבטלה מתמשכת ותסיסה ציבורית מחמירים את המצב, לצד השפעות הסכסוכים האזוריים על לכידות החברה הירדנית.
האופן שבו ירדן תתמודד עם אתגרי האקלים ותשמור על יציבותה ישפיע לא רק על המזרח התיכון אלא גם מעבר לו. כאן נכנסת לתמונה חשיבותה של התקשורת.
מה מצא המחקר
במחקר שנערך על שינויי האקלים בירדן נותחו למעלה מ־2,500 מאמרים בעיתונות המרכזית במדינה ונערכו ראיונות עם תושבים מקומיים. הממצאים הצביעו על כך שנושא האקלים הופך חשוב יותר בשיח המקומי, אך נותרות מגבלות רבות.
כמו במדינות אחרות הסובלות מסכסוכים, גם בירדן נושאי אקלים נדחקים לשוליים כאשר מתפרצים משברים אחרים. מאז פרוץ המלחמה בעזה בשנת 2023, כלי התקשורת הירדניים התמקדו כמעט לחלוטין במשבר ההומניטרי שם – על חשבון סיקור שינויי האקלים.
בנוסף, מספרם של עיתונאים בירדן המתמחים באופן עקבי בסיקור סוגיות אקלים מצומצם מאוד. מחסור זה בעיתונאים מקצועיים הוא תופעה רחבה במזרח התיכון.
כאשר האקלים מסוקר בתקשורת הירדנית, הוא לרוב מוצג כתוצאה של איומים גיאופוליטיים אחרים ולא כאתגר עצמאי. בשל מדיניות קליטת הפליטים, ירדן מוצגת לא אחת כ"קורבן משני" של סכסוכים אזוריים – בעיקר מלחמת האזרחים בסוריה והסכסוך הישראלי־פלסטיני – כאשר הפליטים מוצגים כעומס נוסף על המשאבים הדלים במדינה.
השפעת השותפים הבינלאומיים
השיח הירדני על שינויי אקלים מושפע רבות מגורמים חיצוניים – ממשלות זרות, גופים פילנתרופיים וקרנות מימון. קיימים קורסים והכשרות רבות במימון חיצוני העוסקות באקלים ומיועדות גם לעיתונאים. אף שאלה תורמים לשיח, הם עלולים גם לנתק את הדיון מההקשר המקומי ולהתפרש כניסיון של המערב להכתיב סדר יום. במקרים מסוימים, הדבר הוביל לשחיקת אמון בין עיתונאים ירדנים לשותפים זרים.
למה זה חשוב?
ירדן מהווה גורם מרכזי ליציבות במזרח התיכון, באירופה ואף מעבר לכך. אם לא תצליח להסתגל לאתגרי האקלים, היא עלולה לאבד את מעמדה כמקלט לפליטים וככוח מייצב באזור.
התקשורת יכולה למלא תפקיד קריטי בקידום שיח האקלים, באמצעות הצגת סוגיות האקלים לציבור וביקורת על מדיניות הממשלות. מחקרים מראים שהדאגה הציבורית גוברת ככל שהסיקור מתרחב, ונחלשת כאשר תשומת הלב התקשורתית פוחתת.
לכן, סיקור מתמשך ורחב היקף הוא חיוני כדי להבטיח מעורבות ציבורית מושכלת ומתמשכת גם בתקופות של משברים פוליטיים וכלכליים.
עוד בנושא באתר הידען:
