ריכוז התרחישים הצפויים אם תמשך ההתחממות בקצב הנוכחי גם בשנים הבאות, לרגל יום כדור הארץ
מאות מדענים וחוקרים עיבדו אלפי נתונים אקלימיים ופיתחו תחזיות לשנים הבאות, תחזיות שבמקרים רבים אמורות להזהיר את קובעי המדיניות ולכוונם לקראת פעילות שתמזער נזקי ההתחממות העולמית ותמנע אסונות בקנה מידה שלא ניראו כמותם בהסטוריה האנושית.
התחזיות מחלקות את העולם לאיזורים כאשר בכל איזור תשפיע ההתחממות במגוון צורות ותופעות , ההשפעות היותר קשות יהיו (כמובן ?) על האוכלוסיות העניות שגם היום סובלות מפגעי הטבע.
להלן "מבחר" מהתחזיות:
אפריקה:
ה"תורמת" הקטנה מכל יתר היבשות לפליטות גאזים מזהמים היא ללא ספק היבשת שתסבול יותר מכל, אזורים נירחבים ביבשת השחורה יסבלו מחסרון במים. הכפלת חסרון במים בגידול האוכלוסיה = ביקוש ליותר מים … התוצאה קשה. ארצות בהן החקלאות היא בעיקר גידולי בעל, יסבלו מירידה של עד 50% בתפוקה … התןצאה : רעב .
עלית פני הים מהווה איום לערים גדולות, לריפי אלמוגים, לחורשי מנגרובים,
כל זאת יפגע בענף הדייג והתיירות, התחממות ודייג פראי יגרמו לחוסר בדגים, חסרון במזון ובמים יפגעו ב 250 מיליון אפריקאים.
אסיה:
המסת קרחוני ההימלאיה תגרום תחילה למפולות סלעים באזורים הרריים ולשיטפונות בשפכי הנהרות (הגנגס , המקונג ואחרים) בשלב הבא לחסרון במים , מחלות זיהומיות (כולירה, טיפוס, צהבת) יתפתחו בשפכי הנהרות, שינויים בתפזורת הגשמים יגרמו לירידה בתפוקה חקלאית ולרעב, 100 מליון אסיאתים בסכנת שיטפונות, ומספר דומה בסכנת רעב.
אוסטרליה / ניו-זילנד:
החסרון המתמשך במים בדרום אוסטרליה יתגבר, איזורים אקולוגים חשובים כמו פארק קקדו וריף האלמוגים (הענק) יאבדו חלק גדול ממגוון החיים שבהם, ההתחממות כנראה תועיל לאיזורים קרים בניו-זילנד, זאת בגלל דרישה פחותה לחימום, בשלב הבא יתגברו הסיכונים לשריפות ולתקופות בצורת.
אירופה:
במרכז ובמזרח אירופה יהיו פחות גשמי קיץ, מה שיביא לחסרון במים, גלי חום יגרמו לסיכונים בריאותיים, ולשריפות חורש, תפוקת העץ מהחורשים והיערות תרד, בדרום אירופה יפחתו כמויות היבולים משטחי החקלאות. בארצות הצפוניות תהיה עליה ביבולים , בחקלאות וכן בתפוקת העץ היערות. בכל אירופה תגבר סכנת שיטפונות.
אמריקה הלטינית:חלקים גדולים (כ 30%) מאגן האמזונס יהפכו מיער לערבות עשב, הפגיעה במגוון הביולוגי תהיה עצומה, איזורים נרחבים יתייבשו וימליחו, מה שיגרום למעבר מגידולים מסורתיים (תירס, אורז, קנה-סוכר, חיטה, שעורה וירקות) ליותר שדות מרעה לבקר ויותר שדות סויה, עלית פני הים תגרום להצפות באזורים נרחבים. התחממות המים תיפגע בריפי אלמוגים ובכמויות הדגים, שנויים במשטר הגשמים והמסת קרחונים (בראשי הרים) תיפגע בזרימת נהרות וכתוצאה מכך בירידה בתפוקת חשמל בתחנות כוח ופגיעה ביצור החקלאי, ופגיעה בכושר הארצות לספק מים ליושביהן. ההערכה היא כי החיסרון במים יכה כ 70 מליון תושבים.
צפון אמריקה:התחממות הרכס המערבי תגרום להמסת שלגים ולשיטפונות בחורף ולחוסר מים בקיץ. יתגברו "תקיפות" מזיקי חקלאות , יתגברו השריפות, גלי החום ובעקבותיהם בעיות בריאות. עלית פני הים בשילוב עם סערות תכופות וחזקות יגרמו להצפות ערי חוף ולנזקים כלכליים.
החיסרון במים יגרום לחיכוכים מקומיים ואזוריים , בין מפעלים , בין ישובים, בין מדינות (בתוך ארה"ב) , בין ארצות קנדה – ארה"ב- מכסיקו.
קטבים:
ירידה בעובי הקרחונים , המסת איזורי "כפור-תמידי" (פרמה-פרוסט), שנויים בסביבה הטבעית יפגעו בעופות נודדים וביונקים ימיים, ההתחממות תאפשר למינים "פולשים" לפגוע במינים מקומיים, ההתחממות תמתן את הצורך בחימום עבור תושבים, המסת הקרחונים תפתח מעברים ימיים. מעבר ימי בים הצפוני יפגע בכלכליותה של תעלת פנמה.
איים:
עלית פני הים תגרום לשיטפונות והצפות, לבליית חופים ופגיעה באלמוגים, מקורות מחיה יפגעו , חוסר במים ודגים יגרמו לפגיעה בתושבים כל זאת יביא לפגיעה בתיירות , הווה אומר פגיעה נוספת בכלכלת האיים, שנויי האקלים יביאו לפלישת מינים לא מקומיים שיפגעו בייחודיות הצומח והחי,
המזרח התיכון:
ירידה חדה בכמויות הגשמים תגרום לחסר במים, חסר שילך ויגבר ויגרום לסכסוכי שכנים. לחץ על מקורות מים קיימים יביא להמלחת מקורות ולפגיעה ברמה הבריאותית של מאגרים. גלי חום יפגעו בתיירות , לחץ אוכלוסיה על הסביבה יפגע בשמורות טבע ויגרום לסיכון מינים ביולוגים, מינים פולשים יפגעו במינים מקומיים ובעופות נודדים.
סביבה:
בתי גידול רבים יפגעו פגיעה קשה מעל לכושרם להסתגל ולהמשיך ולהתקיים. שריפות ביערות והמסת אדמות "כפור-תמיד" יהפכו איזורים נרחבים מקולטי דו-תחמוצת-פחמן ליצרנים/פולטי גאז. 20%-30% מהמינים יהיו בסכנת היעלמות / הכחדה. השנויים הקיצוניים באקלים יגרמו לתוצא שלילי ב "שירותים סביבתיים" הסביבה תאבד את כושרה להועיל לאנושות.
ואם אין די בכל זאת … הרי באים אצלנו "בעלי חזונות" מגלומנים ומתכננים מיזם תפלצתי , נותנים לו שם שימשוך תשומת לב : "עמק השלום". במרכזו של התפלץ … "תעלת הימים" שתהרוס את סביבתה, תחריב את הטבע הבתולי בדרכה ותגרום לבכייה לדורות!
אסף
7 תגובות
ים המלח נמצא בסכנת התייבשות, ואין מספיק מים לתושבים.
ואתם דואגים לכסף שיתבזבז על מנת לתקן או לנסות ולהקל על המצב…?
ברור. הרי זה מה שהעולם בנוי עליו. חבל שזה מה שיהרוס אותו.
מה עם בעיות התנועה ? יש סיכוי לפיתרון ?
החום לא ירחיב את הכבישים ?
לאריה (ולאחרים)
על חלק זעיר מהנזקים הסביבתיים קרא ב: https://www.hayadan.org.il/stoping-the-warming-rosental-2312061/
באשר ל: כלכלה :
על-פי הצהרות יזמי "תעלתהימים" תהיה עלותה כ 5 מליארד ($) !
על-פי מבינים בכלכלה ובחשובי עלויות וכדאיות:
הקמת מערכות התפלת מים (על שפת ים -תיכון) לכ 650 מליון קוב מים בשנה
תעלה 1 מליארד ($) !
התפלת מים בכמות שכזאת תאפשר הזרמת הירדן באפיקו ,
חזרה לים המלח !
על פי חשבון (כיתה ב) נישארים כ 4 מליארד ליצור חשמל !
זאת ללא פגיעה בסביבה והשבת המצב (הטבעי) לקדמותו !
בנוגע לתעלת הימים – דעות המומחים חלוקות בנושאי נזק-תועלת מהמיזם. כיום (והרבה יותר בהמשך) נחרב והולך ה"טבע הבתולי" ששמו – ים המלח. מפלס האגם הולך ויורד ברציפות זה שנים רבות.
התרומות של תעלה מים סוף לים המלח רבות:
– שמירה על ים המלח מהתיבשות
– יצירת סביבת חיים חדשה של נהר מלוח בערבה עם אפשרות לאגם מקומי
– שימוש בהפרשי הגובה לייצור חשמל ולהתפלת מים שחסרים היום ויחסרו הרבה יותר בעתיד
– פיתוח התיירות באזורים נבחרים לאורך התוואי
– תעסוקה רבה והפרחת הנגב (חזון בן גוריון והקלת צפיפות האוכלוסיה במרכז)
– אין כל פגיעה והשפעה על כ95% משטח הנגב.
– הצלת מפעלי ים המלח שמהווים מנוף כלכלי למדינה.
– חיזוק הקשר המדיני והכלכלי עם ירדן.
לסיכום – נקווה הפרויקט ייצא לדרך.
למה הכותב לא מספר כי יש מדינות שיתפילן מים -ושם לא תהיה בעחה כל כך גדולה.
ירידה בכמות המשקעים במזרח התיכון תעשה לו רק טוב:
הממשלה תאלץ להתחיל להשתית את משק המים על התפלה (באיחור שערורייתי), דבר שיגרום להמתקת בארות (כידוע המוביל הארצי הוא ממליח הבארות הגדול מכולם)
שינוי זה במקביל לצמיחה באוכלוסיה יהפוך את הכינרת לשמורת טבע ולא לממיה של עם ישראל- דבר שיאפשר גם להוריד את רמת הפחד מפני רצונם של הסורים לשלוח יד בממיה עלובה זאת-ואולי יסלול דרך לשלום.
חג עצמאות שמח!
צפוי לנו חום