ב-24 בפברואר נסגרה מערכת חיישני הקרינה בוויאג'ר 1 וב-24 במארס תיסגר אותה מערכת גם בוויאג'ר 2
במסגרת מאמצי חיסכון אנרגטי וניהול המשאבים, מהנדסי NASA במעבדת JPL שבדרום קליפורניה כיבו את מערכת חיישני קרינה קוסמית של חללית Voyager 1 ב־25 בפברואר. בנוסף, מתוכננת כיבוי של מכשיר למדידת חלקיקים טעונים באנרגיה נמוכה על חללית Voyager 2 ביום 24 במרץ. שני חלליות Voyager, אשר הושקו בשנת 1977, פועלות כיום בחלל הבין‑כוכבי – האובייקטים המוקדמים ביותר שהושגו במערכת זו, והן נהנות מהספק חשמלי שמקורו בחום המתפורר של פלוטוניום.
ניהול משאב חשמלי והארכת חיי המשימה
כחלק מהמאמץ לנהל את מערכת החשמל המתמעטת של החלליות, NASA מתכננת להפעיל בעתיד רק שלושה מתוך עשרת המכשירים המדעיים המקוריים בכל חללית. המנהיגות הטכנולוגית של המשימה שואפת להאריך את פעילות החלליות עד לשנות ה־2030, על ידי כיבוי מתוכנן של עוד מכשיר אחד בכל חללית בשנה הבאה, במטרה לשמור על אנרגיה חשמלית קריטית ולמנוע הפסקת פעילות מדעית בלתי הפיכה.
"חלליות Voyager הפכו לכוכבי החלל העמוק מאז שיגורם, ואנו שואפים להמשיך את פעילותן ככל האפשר. אך כוח החשמל הולך ומצטמצם, ולכן אם לא נבצע צעדים אלו – ייתכן ונאלץ להכריז על סיום המשימה בתוך חודשים ספורים," אמרה סוזן דאד, מנהלת פרויקט Voyager במעבדת JPL.
פרטי המכשירים והטכנולוגיה המעורבת
חללית Voyager 1 הכילה מערכת חיישני קרינה קוסמית שכללה שלושה טלסקופים, אשר איספו נתונים חשובים אודות קרינה מגרם הגלקסיה ומהשמש. הנתונים הללו סייעו לצוות המדעי לקבוע את מועד ומיקומו המדויק שבו Voyager 1 יצאה מההליוספירה. ב-Voyager 2, המכשיר המתוכנן לכיבוי בודד, מתמקד במדידת חלקיקים טעונים באנרגיה נמוכה – המורכב משני תת-מערכות: טלסקופ חלקיקים וטכניקת ניתוח חלקיקי מגנטוספירה. שתי המערכות משתמשות בפלטפורמה מסתובבת, המונעת על ידי מנוע צעדים, אשר מספק דופק חשמלי של כ־15.7 וואט כל 192 שניות. בטרם כיבוי המכשיר, המנוע צפוי להשלים מעל 8.5 מיליון סיבובים, מה שמעיד על ביצועיו הגבוהים במהלך כל משך המשימה.
אתגרי חשמל וחיסכון אנרגטי בחלל
חלליות Voyager מופעלות באמצעות מערכת כוח רדיואיזוטופית שמייצרת חשמל מחום הנגרם מהתפרקות פלוטוניום. עם השנים, שתי החלליות מאבדות כ-4 וואט בכל שנה – ירידה הדרגתית המחייבת את מהנדסי NASA לנקוט צעדי חיסכון אנרגטי נבונים. לצורך כך, בכיבוי המכשירים שאינם חיוניים לשימור נתונים ייחודיים של ההליוספירה והחלל הבין‑כוכבי, תישמר ההמשכיות המדעית תוך הארכת חיי המשימה ככל האפשר.
המשמעות המדעית וההנדסית של המשימה
מעבר להמשך איסוף נתונים ייחודיים מהחלל הבין‑כוכבי, המשימה מהווה עדות להצטיינות ההנדסית שהושגה כבר לפני כמעט 50 שנה. נתוני החלליות לא רק מחזקים את הבנתנו את הסביבה האסטרופיזית, אלא גם משמשים בסיס למחקרים בתחום ההליופיזיקה והחלל הבין‑כוכבי. "כל נתון נוסף שאנו מצליחים לאסוף מהחלל הבין‑כוכבי מהווה מדד להצלחה ולחדשנות של המשימה," מציין פטריק קוהן, מדען תוכנית Voyager במטה NASA בוושינגטון.
עם יישום תוכנית חיסכון אנרגטי מוקפדת, מהנדסי NASA צופים שהחלליות Voyager ימשיכו להפעיל לפחות מכשיר מדעי אחד עד לשנות ה־2030 – דבר שיכול להמשיך להעשיר את הבנתנו את האזור שמעבר להליוספירה. המרחק העצום של החלליות – Voyager 1 נמצא יותר מ-15 מיליארד מיילים, ו-Voyager 2 מעל 13 מיליארד מיילים – מוסיף לאתגר התקשורת, כאשר העברת אות נעשית תוך יותר מ-23 שעות ל-Voyager 1 ו-19.5 שעות ל-Voyager 2.
"לכל דקה ודקה, החלליות חוקרות אזור שבו אף חללית לא עמדה בעבר – וכל זאת, על אף שהיום כל יום יכול להיות היום האחרון," מסכמת לינדה ספילקר, מדענית Voyager ב-JPL.
באמצעות כיבוי מכוון של מכשירים מדעיים שאינם חיוניים, מתכנני המשימה של Voyager מבצעים מהלך נבון לשימור המשאבים החשמליים במשלחות החלל הבין‑כוכביות. מהלך זה יאפשר להמשיך באיסוף נתונים ייחודיים ולתרום להבנתנו את סביבת החלל שמעבר להליוספירה, תוך הארכת חיי המשימה עד לשנות ה־2030, ולהוות עדות להצטיינות ההנדסית והמדעית של NASA.
משימת וויאג'ר באתר המדע של נאס"א
תוכנית וויאג'ר באתר JPL של נאס"א
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
זה לא סותר את הצורך למצות מה שאפשר את החלליות שטסות מחוץ למערכת השמש. ההשקעה בהם זניחה.
הגיע הזמן שה- NASA תשלח כמה חלילות מבוססות על התכנולוגיה העכשווית, שיחפשו בין יתר מקורות מים על פני היריחים שיהיו מצוידות במערכות כפולות, מנועים גרעינים ומערכת שתכלל וידאו, קול וזונדות חיפוש, כמו כן טלסקופ משוכלל שיוכל להחזיר תמונות מהחלל מחוץ למערכת השמש.