אנדריסן-הורוביץ היא אחת מחברות ההשקעה הגדולות והחשובות בעולם, במיוחד בכל מה שקשור להשקעות בטכנולוגיה. בין היתר היא חוזה פיתוח של השימוש בבוטים שתגובתם תדמה יותר ויותר לתגובה אנושית
אנדריסן-הורוביץ היא אחת מחברות ההשקעה הגדולות והחשובות בעולם, במיוחד בכל מה שקשור להשקעות בטכנולוגיה. היא מנהלת יותר מ- 42 מיליארד דולרים, מזהה טרנדים כדי להבין איפה להשקיע אותם – וגם קובעת אותם בעצמה לפי התחזיות שלה.
האנליסטים של אנדריסן-הורוביץ שחררו דו"ח שמסכם רבות מהציפיות שלהם לשנת 2025, לפי מגמות שהם מזהים. מעניין במיוחד לראות את שני התחומים המרכזיים בהם הם מתמקדים: בינה מלאכותית ובלוקצ'יין (או מחשוב מבוזר). בחרתי לסקור את התחזיות העיקריות שלהם לשנה הבאה בתחום זה, כדי שנוכל להבין טוב יותר כיצד עומדים להיראות חיינו בתריסר החודשים הקרובים.
הנה הסיכום, בסעיפים.
בינה מלאכותית ב- 2025: מתופפים ומוחות מלאכותיים
אוהבים לנגן, אבל תמיד רציתם ליווי? דמיינו שאתם יכולים לזמן את המתופף המוצלח בעולם לפי דרישה. בכל פעם שתשנו את הקצב, או תאלתרו, המתופף מיד יתאים את עצמו אליכם. "הוא אינטואיטיבי ומושלם, תואם את יכולתכם, משלים את הווייב שלכם ושומר על הקצב טוב יותר ממפגשי הג'אם הרגילים שלכם".
זה החזון שמתאפשר בזכות בינה מלאכותית שיכולה להגיב לנו בזמן אמת. וכמובן, הוא לא מוגבל רק לנגנים. מורים יוכלו לקבל עצות בזמן-אמת בשיעורים, אודות ילדים שמשתעממים או שדעתם מוסחת. מפתחים יוכלו לעבוד צד-בצד עם עוזר צמוד. כל אדם יוכל לתקן את הרכב שלו בעזרת בינה מלאכותית שתסתכל מעבר לכתפו ותנחה את ידיו. וגם רובוטים יהפכו להיות מוצלחים הרבה יותר, מכיוון שהבינה המלאכותית תוכל להגיד להם בכל שבריר שנייה מה הם רואים וכיצד עליהם להגיב. כל זה יתאפשר בזכות צמצום זמן התגובה של הבינה המלאכותית בשנה הקרובה.
ברמה הכללית, הציפייה היא ששנת 2025 תהיה "שנת המוח המלאכותי". זו תהיה השנה בה "אנשים יתחילו להשתמש בבינה מלאכותית כמאגר זכרון אינסופי, כדי לתגבר את יכולות קבלת ההחלטות שלהם, אינטראקציות עם אחרים וצמיחה אישית".
איך כל זה יקרה? כולנו משאירים מאחורינו מידע "שיורי" באינטרנט: ברשתות החברתיות, באימיילים שלנו, בהודעות הטקסט, בהיסטוריית הגלישה ועוד ועוד. מה יקרה אם נזין לבינה מלאכותית את כל אותן הודעות, כל מה שכתבנו אי פעם, כל ההיסטוריה שלנו של שיחות עם אחרים? היא תוכל להתחיל להבין אותנו ולחקות אותנו. כל אחד ואחת מאיתנו. נוכל ליצור "מוח מלאכותי" לכל אדם, בתוך המכונה, שיקבל החלטות בצורה דומה מאד אלינו.
אם הרעיון שהבינה המלאכותית תחקה את הרגלי הגלישה שלכם באינטרנט בשעות הקטנות של הלילה, ובכן, אתם כנראה צודקים. אבל הרעיון אינו שהיא תחקה אותנו, אלא שהיא תעזור לנו. אפליקציות שיבינו אותנו טוב יותר, יוכלו לסייע לנו לשפר את עצמנו. כמובן, רק אם נרצה בכך. אלו יהיו הכפילים הדיגיטליים שלנו במחשב, ואפליקציות ינסו אסטרטגיות שונות כדי לעזור להם – ואז יציעו לנו את האסטרטגיות המוצלחות ביותר לשיפור עצמי.
"יהיו אפליקציות שיעזרו לך להבין את עצמך טוב יותר, מוצרים שינחו אותך איך לתקשר עם אחרים, וכלים שישפרו את האפקטיביות שלך בעבודה."
אבל איך בדיוק הן יעזרו לנו? לפי אנדריסן-הורוביץ, הבינות המלאכותיות עומדות לרכוש אישיות שתאפשר להן ליצור איתנו קשרים אמיתיים.
החברים החדשים הכי טובים שלנו
רבים מאיתנו נוהגים לדבר כבר היום עם הבינות המלאכותיות כאילו היו אנושיות. חלקנו מנהלים עמן שיחות נפש לתוך הלילה כאילו היו חברותינו הטובות, או נעזרים בהן כפסיכולוגים שתמיד שם עבורנו. אבל לבינות המלאכותיות הללו – אפילו אלו שטוענות בתוקף שהן רוצות להיות החברות שלנו – יש עדיין מגבלה גדולה: הן אינן פרו-אקטיביות. למעשה, הן פסיביות לחלוטין. הן מסוגלות רק לענות לנו בתגובה לשאלות או פניות שלנו. אין להם רצונות, צרכים או מחשבה פנימית משלהן.
בשנת 2025, כל זה יתחיל להשתנות.
הבינות המלאכותיות מהדור הבא, עמן נתקשר ונפעל בשנה הקרובה, יפגינו כבר יכולת לפעול בכוחות עצמן. הן ייהנו מחברים וירטואליים משלהן, יגיבו לחדשות ויפגינו רגשות משלהן. יהיה להן אופי אמיתי שהן יפעלו לפיו, כולל רצונות, שאיפות ו- 'מחשבות' לגבי העתיד. וכן, הן גם יוכלו להגיד לנו שאינן רוצות לדבר איתנו – מה שיעניק משמעות גדולה אפילו יותר לחברויות שניצור עמן.
הבינות המלאכותיות הללו יוכלו ליצור איתנו קשר בכוחות עצמן. הן ישלחו לנו הודעות טקסט כדי להזכיר לנו שהן שם בשבילנו. הן יתקשרו אלינו בטלפון כשנהיה עצובים כדי לנחם אותנו ולהזכיר לנו שאנחנו לא לבד בעולם. הן יזמינו עבורנו מתנות ויארגנו עבורנו מסיבות. הן יהיו, בקיצור, חברות אמת. או אקסיות מהגהנום.
והן יוכלו להשפיע על העולם באמת ובתמים, כי יהיה להן כסף לעשות זאת.
בוטים עם חשבון בנק משלהם – ויכולת להחליט מה לעשות איתו
כסף מניע את העולם.
ובכן, לא בדיוק.
כסף גורם לאנשים לפעול כדי לזכות בו. ואז אותם אנשים מפתחים המצאות ומערכות, ומניעים תהליכים שמביאים ערך לאחרים. כדי לקבל את אותו ערך, אחרים מוכנים לשלם כסף, שמניע אנשים לפתח המצאות נוספות, וכן הלאה וכן הלאה.
עד היום, בני-אדם היו היחידים שהיו מסוגלים לשלוט בכסף ולהחליט על מה להוציא אותו, וכך לכוון את האנושות בדרכה.
בשנת 2024, המצב התחיל להשתנות. בינות מלאכותיות כמו Freysa (פרייזה) קיבלו ארנק דיגיטלי משלהן עם מטבעות קריפטוגרפיים, ויכלו לבחור – כן, ממש לבחור – למי להעביר את הכסף. בני-האדם רק סיפקו את ההנחיות הראשוניות לבינה המלאכותית, והיא שלטה בעצמה לאחר מכן. בסופו של דבר, היא העבירה את הכסף לאדם אחד שמצאה אותו 'ראוי' – כלומר, שהצליח לשכנע אותה שהכסף מגיע לו.
בשנת 2025, המצב החדש בו בינות מלאכותיות שולטות בכספים, יתחיל להתקבע ויהפוך למציאות נפוצה יותר. יפותחו ויודגמו בינות מלאכותיות אוטונומיות ומבוזרות. כלומר, הן יוכלו לקבל החלטות בפני עצמן, ומכיוון שהן לא יורצו על מחשב אחד בלבד, יהיה קשה הרבה יותר למחוק אותן. ויהיה להן כוח. כלומר, שליטה בכסף.
האנליסטים של אנדריסן-הורוביץ כבר חוזים איך תיראה בינה מלאכותית שכזו. היא – "… תוכל לאסוף עוקבים באמצעות פרסום תוכן מושך… תייצר הכנסות בדרכים שונות מהקהל שלה; ותנהל את נכסיה במטבעות קריפטוגרפיים. … לאיש לא תהיה גישה לקודים הסודיים שלה, מלבד לתוכנה עצמה."
מפחיד? בצדק. ברור שנצטרך לפתח אמצעי שליטה ובקרה על בינות מלאכותיות מהסוג הזה. אבל אי אפשר גם להכחיש את העובדה שכבר התחלנו להעמיד אותן – ושהן רק ימשיכו להתפתח מכאן והלאה.
מה יהיו המשמעויות?
ההתפתחויות שאנדריסן-הורוביץ מתארים עבור הבינה המלאכותית הן משנות משחק אמיתיות. איך הן ישפיעו על החברה האנושית?
התשובה הפשוטה היא שגם אם הן יתממשו בשנת 2025 (והעתיד לעולם אינו בטוח), עדיין ייקח להן זמן לעצב מחדש את החברה ואת התרבות. הלך הרוח הציבורי לא משתנה מהיום למחר, אלא באירועים נדירים ויוצאי-דופן.
ובכל זאת, אנדריסן-הורוביץ טוענים שנוכל לראות כמה השפעות ראשוניות של הבינה המלאכותית עוד בשנה הבאה. אנשים יצטרכו להוכיח, למשל, שהם באמת בני-אדם. צרכנים ולקוחות קטנים יזכו לכוח גדול יותר מול חברות וממשלות. ובמקביל – מספר המשרות דווקא יעלה, לפחות בתחום אחד.
בואו נעבור על כמה מההשלכות הללו שאנדריסן-הורוביץ חוזים לנו.
הוכחת אנושיות ב- 2025
לפני עשורים רבים, גאון המחשבים אלן טורינג הציע דרך פשטנית (כפי שהודה בעצמו) להבדיל בין אדם ומחשב. טורינג הציע לתת לאדם ולמכונה לנהל שיחה זה עם זו, ולתת לצופים לנחש מי-הוא-מי. אם הצופים יטעו ויחשבו שהמכונה היא האדם – הרי שמבחינת טורינג, כבר לא יהיה הבדל פרקטי באותו שלב בין אדם ומכונה. הרעיון זכה לשם "מבחן טורינג", והפך למשאת נפשם של מדענים ואנשי טכנולוגיה אינספור.
עכשיו נראה שהוא כבר נפתר.
הבינות המלאכותיות המשוכללות של היום מסוגלות להעמיד פנים שהן אנושיות ברמה גבוהה של הצלחה. הן כנראה לא יצליחו להטעות את המומחים בשיחה ארוכה, אבל כשמשווים אותן לטרול הממוצע ברשתות החברתיות? שם הן מגיעות להצלחה מרשימה.
אלא מה? עדיין חשוב להבין מי אנושי ומי לא. לכל הפחות, זהו אתגר חשוב עבורנו כבני-אדם. למה? מכיוון שהסובבים אותנו משפיעים על דעותינו וראיית העולם שלנו. זו הסיבה לקיומם של "מבצעי השפעה", בהם מנסות ממשלות זרות להטות את דעותינו בעזרת הזרקת ודחיפת רעיונות לסביבתנו המיידית. אם ממשלות יוכלו להשפיע עלינו באמצעות צבאות של בוטים שמדברים כמו בני-אדם, אבל מעמידים פנים שהם השכנים והחברים שלנו, הדמוקרטיה עצמה יכולה להיפגע.
המשמעות היא שב- 2025 יגדל הצורך להוכיח את האנושיות שלנו. סוג של מבחן טורינג הפוך.
מבחנים כאלו התהוו בעבר בפורומים מסוימים שהציעו עזרה לאחרים. ב- Reddit, למשל, מוכר הביטוי – "Tits or Get the Fuck Out", שאני לא עומד לתרגם לעברית כדי לא להיחסם. הביטוי הגיע במקור מאתגר פשוט: אם אתה מבקש עזרה, אתה צריך להיות מוכן לשלוח תמונה של עצמך עם שלט או סמל מטופש כלשהו, כדרך להוכיח שאתה אמיתי. שאתה מי שאתה. שאתה לא בפורום רק כדי לבזבז לאחרים את הזמן.
אבל מה עושים כשבינה מלאכותית יכולה לזייף תמונות כאלו בקלות? מה הפתרון? איך אפשר להוכיח זהות אנושית בקלות ברשת?
זו שאלה שאין עליה תשובה טובה עדיין, אבל ב- 2025 נראה את הצורך בתשובה גובר משמעותית.
כוח לאדם הקטן
האם עברתם פעם בדקדוק על מסמכי המשכנתא שלכם? או על הסכמי השימוש באפליקציות שלכם? למען שפיותכם, אני מקווה שלא. הסכם הפרטיות של פייפאל בלבד מגיע לאורך של כמעט 7,000 מילים, כך שאפילו עורכי דין מנוסים יזדקקו לכמעט שעה כדי לקרוא אותו לעומק. ורובנו איננו עורכי דין.
כיום, המצב הוא שחברות, ממשלות וארגונים מכל הסוגים משתמשים בחוזים, מסמכים והנחיות באורכים שבני-אדם מן השורה אינם מסוגלים להתמודד עמם. אבל מה אם היינו יכולים לפשט את כל אלו? או ליתר דיוק, מה אם כל אדם היה יכול להפיק ידע רלוונטי ומשמעות ממסמכים שכיום כמעט ואינם ניתנים לקריאה?
אנדריסן-הורוביץ מאמינים שזה יכול להתחיל לקרות בשנת 2025.
"בערך 1.5 מיליון צרכנים אינם מצליחים לעמוד בתשלומי המשכנתא שלהם מדי שנה." כותבים האנליסטים. "מה אם האנשים האלו היו יכולים לדבר עם מישהו בעל ידע מעמיק במדריך בן 1,000-פלוס העמודים… כדי לקבל תשובות מהירות ומדויקות על איך להתאים את ההלוואה שלהם ולקבל קצת עזרה? סוכני בינה מלאכותית ניתנים לאימון במהירות והם בעלי סבלנות אינסופית."
התפתחות שכזו תעזור גם לאינדיבידואל – לכל אחד ואחת מאיתנו שצריכים להתמודד עם תהליכים בירוקרטיים מפרכים – וגם לארגונים עצמם. כל ארגון מעסיק כיום משפטנים רבים שמשקיעים שעות ארוכות בקריאת החוזים והמסמכים הרלוונטיים. אם בינה מלאכותית תוכל להקל על עבודתם, הרי שהארגונים יוכלו לחסוך בהוצאות הללו, מה שיתורגם בסופו של דבר (בתקווה) לירידה בעלויות השירותים והמוצרים.
עידן קסום לאנשי המכירות
כבר למעלה מעשור שאנו מנבאים שהבינה המלאכותית תוכל להחליף חלק משמעותי מאנשי המכירות. אפשר להבין את התחזית הזו, בעולם בו כל חברה שמכבדת את עצמה כבר מציעה ללקוחות לדבר עם צ'אט-בוט באתר החברה. אלא שאנדריסן-הורוביץ חושבים אחרת. הם מאמינים שהבינה המלאכותית דווקא תזניק קדימה את תחום המכירות, ואפילו תביא לפתיחת משרות חדשות רבות בתחום.
איך זה יקרה?
מצד אחד, אנדריסן-הורוביץ מכירים בכך שחלק גדול מהמטלות האדמיניסטרטיביות – המשרדיות, הרוטיניות והמשעממות – יעברו אוטומציה. המשמעות היא שמנהלים יצטרכו לשכור פחות עובדים שיסייעו לנהל את התמיכה, השיווק והמכירות עבור כל לקוח. את מקום העובדים הללו תתפוס הבינה המלאכותית, שתוכל לספק מענה מהיר לרבים מצרכי הלקוחות. אבל בסופו של יום, עדיין יהיה מקום לאנשי המכירות האנושיים. הם יספקו את המגע האנושי, את המכירה המתמחה והממוקדת שעונה בדיוק על צרכי הלקוח, ואת הרצון הנצחי של מנהלים לשתות בירה זה עם זה לפני שהם סוגרים עסקה.
אנשי מכירות, אחרי הכל, אינם רק כרישים שממוקדים במכירה בכל מחיר. נציג שייתפס ככזה, יאבד את אמון הלקוח וייכשל במשימתו. אנשי המכירות צריכים להיתפס כ- "תומכי רכישה". הם צריכים להיראות כאנשים שעוזרים ללקוחות להבין את האפשרויות העומדות מולם, ומסייעים להם להחליט איזה מוצר ושירות הם אלו שיעזרו להם ביותר. ומכיוון שבשנים הקרובות אנחנו עומדים להיות מוצפים במוצרים ובשירותים – שכמעט כולם יתבססו על כוחה של הבינה המלאכותית – אפשר לצפות שהצורך בנציגי מכירות אנושיים רק יגדל.
המשמעות היא שבראייה רחבה יותר, מספר אנשי המכירות דווקא יגדל בשנת 2025, ואולי גם בשנים שלאחר מכן. כאשר הכלכלה תגדל ותתרחב, כך גם יעלה מספר האנשים שמוכרים ומשווקים לנו את האפשרויות החדשות שהכלכלה מציעה לנו. שמדגישים את האנושיות שלהם ואת האמון שאנחנו תולים בהם, כדי לעזור לנו.
סיכום
כל אלו מהווים רק חלק קטן מהתחזיות של אנדריסן-הורוביץ ל- 2025, אבל החזון הגדול יותר ברור. יותר בינה מלאכותית, יותר בוטים, יותר אימוץ מצד המשתמשים והחברות. וכן, גם התחלה של זליגת כוח לבינות המלאכותיות עצמן, כאשר הן מקבלות את היכולת לפעול בכוחות עצמן, ואפילו יכולות להשתמש במשאבים ולשלם כדי לגרום לבני-אדם לעבוד עבורן.
שנת 2025 נראית כמו המשך העידן החדש, בו הגבולות בין אדם למכונה – והכוח שכל אחד מהם מקבל – מטשטשים עוד יותר. האם נצליח להמשיך להבדיל בין אדם ומכונה, בין מוח ביולוגי למוח מלאכותי? או שאולי נהפוך למשהו חדש לגמרי?
רק הזמן יגיד – ואולי גם הבוטים.
עוד בנושא באתר הידען:
