חוקרים מאוניברסיטה העברית, הטכניון ותל אביב זכו במענקי ERC למדענים צעירים (הרחבה על כל מחקר)

מענקים אלו, המוערכים בכ-1.5 מיליון יורו לכל חוקר, מיועדים למדענים צעירים עם פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות בתחומם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב נבחרו לקבל את המענק היוקרתי מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC Starting Grants). מענקים אלו, המוערכים בכ-1.5 מיליון יורו לכל חוקר, מיועדים למדענים צעירים עם פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות בתחומם.

זוכי המענק מהאוניברסיטה העברית

• ד"ר קרמה בן יוחנן (המחלקה לדתות השוואתיות) – חקר דחיית האנטישמיות הנוצרית באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
• ד"ר מורן פרנקל פינטר (המכון לכימיה) – חקר מקורות החיים הכימיים על כדור הארץ הקדום.
• ד"ר אילן קומרגודסקי (הנדסה ומדעי המחשב) – פיתוח פרוטוקולי תקשורת מאובטחים.
• ד"ר נועם ליפשיץ (המכון למתמטיקה) – ניתוח פונקציות בוליאניות באמצעות כלים מתורת החבורות.
• ד"ר גדעון ממון (הפקולטה לרפואה) – חקר מבנה מעטפת החיידקים ועמידותם בפני אנטיביוטיקה.

זוכי המענק מהטכניון

• ד"ר יונתן בלינקוב (מדעי המחשב) – הבנת התנהגות מערכות בינה מלאכותית והפחתת הטיות במודלים.
• ד"ר ארי גלסנר (רפואה) – חקר מערכת החיסון ויחסי הגומלין עם תאים סרטניים.
• ד"ר חמי רוטנברג (הנדסה ביו-רפואית) – פיתוח ממשקים לגירוי מדויק של תאים ורקמות.
• ד"ר יניב רומנו (הנדסת חשמל ומחשבים) – פיתוח מערכות הגנה ליישומים בלמידה חישובית.

זוכי המענק מאוניברסיטת תל אביב

• פרופ' יסמין מרוז (מדעי הצמח) – הבנת תהליכי חישוב מבוזרים בצמחים בתגובה לשינויים סביבתיים.
• ד"ר נדב כהן (מדעי המחשב) – פיתוח תיאוריה מתמטית לרשתות נוירונים מלאכותיות בבקרה.
• ד"ר תומר שנהר (פיזיקה ואסטרונומיה) – חקר כוכבים כבדים ביקום הקדום באמצעות טלסקופים מתקדמים.
• ד"ר ליאור מדינה (הנדסה מכנית) – פיתוח מיקרו-מטא-מבנים להגדלת האוטונומיות של מערכות חישה.
• ד"ר אלדמע שש-חן (מחקר ביו-רפואי) – חקר תפקיד הריבוזום בהתפתחות גרורות סרטניות.
• ד"ר רועי ברקן (לימודי סביבה ומדעי כדור הארץ) – חקר שכבת הערבוב האוקיינית והשפעתה על תחזיות אקלים.
• ד"ר ארסניי פינקלשטיין (מדעי המוח) – חקר יצירת זיכרונות חדשים והבנת בסיס פיזי של תהליכי למידה.
• ד"ר שני דניאלי (פיזיקה ואסטרונומיה) – חקר גלקסיות חיוורות והבנת תהליכי היווצרות חומר אפל.
• ד"ר אילה למפל (מחקר ביו-רפואי) – פיתוח מיקרו-מפעלים לשליטה בקטליזה אורגנית.
• ד"ר רועי לוי (כלכלה) – חקר הטיית חדשות והשפעתה על צריכת מדיה בעידן רשתות חברתיות.
• ד"ר דומיניק מקסימיליאן ג'וראשק (פיזיקה ואסטרונומיה) – חקר פונוניקה כיראלית ליצירת שדות מגנטיים אפקטיביים בחומרים קוונטיים.

ד"ר קרמה בן יוחנן – האוניברסיטה העברית 

נושא המחקר: "כריסטוסמיטיזם: אנטי-אנטישמיות נוצרית באירופה, 1945-2020". תחום: דתות השוואתיות 

ד"ר קרמה בן יוחנן עוסקת בחקר התופעה של "כריסטוסמיטיזם" – מושג המתאר את הדחייה של האנטישמיות בתוך הכנסייה הנוצרית לאחר מלחמת העולם השנייה. מחקרה מתמקד בשינויים תיאולוגיים, מוסדיים וליטורגיים בכנסייה הנוצרית, לאור מאבקה באנטישמיות במהלך תקופה קריטית בהיסטוריה. ד"ר בן יוחנן משתמשת בטכנולוגיות של ניתוח טקסטים ומידע, כולל עיבוד שפה טבעית (NLP) ומודלים מבוססי למידת מכונה כדי למפות ולהבין את השינויים שהתחוללו בהשקפות דתיות ברחבי אירופה. המחקר כולל בניית מאגרי נתונים היסטוריים, המאפשרים לזהות דפוסים של שינוי לאורך השנים, וכן לבחון את ההשפעות החברתיות והדתיות של תהליכים היסטוריים אלו, כדוגמת חילון, דה-קולוניזציה, והמעבר של הכנסייה הנוצרית למוקדים חדשים בדרום הגלובלי. במחקר נכללים גם ניתוחים השוואתיים של עמדות הכנסיות השונות כלפי היהדות והאנטישמיות, דבר התורם להבנת ההשפעות הפוליטיות והחברתיות של הכנסייה בעולם המודרני.

ד"ר רועי לוי – אוניברסיטת תל אביב 

נושא המחקר: הטיית חדשות בעידן הרשתות החברתיות. תחום: כלכלה 

ד"ר רועי לוי חוקר את ההשפעה של רשתות חברתיות על הדרך שבה אנשים צורכים חדשות בעידן הדיגיטלי. המחקר שלו מתמקד בהטיות בתכנים חדשותיים ובאופן שבו אנשים נחשפים לכתבות התואמות את דעותיהם. באמצעות שימוש במודלים של שפה גדולים (LLM) וניתוח של מאגרי נתונים עצומים, המחקר בוחן את השפעותיהם של אלגוריתמים ברשתות חברתיות על יצירת "תיבות תהודה" (echo chambers), בהן אנשים נחשפים רק לתכנים המתאימים לדעותיהם הפוליטיות. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות של למידת מכונה מאפשר לנתח כל כתבה חדשותית ולמדוד את מידת ההטיה שלה, מה שמאפשר להבין טוב יותר כיצד האלגוריתמים בוחרים את התוכן שנראה לצרכנים. המחקר גם בוחן האם בחירתם של צרכנים להימנע מתוכן מנוגד לדעותיהם היא תוצאה של העדפה אישית, או שהאלגוריתמים עצמם מגבירים את החשיפה לדעות מוטות. תוצאות המחקר עשויות להשפיע על הדרך שבה מערכות חדשות פועלות בעתיד ולסייע בהפחתת קיטוב פוליטי והטעיה בתכני המדיה.

מדעים מדויקים

ד"ר תומר שנהר – אוניברסיטת תל אביב.

נושא המחקר: כוכבים כבדים ביקום הקדום. תחום: פיזיקה ואסטרונומיה
מחקרו של ד"ר שנהר עוסק בניתוח כוכבים כבדים ביקום הקדום, בדגש על זוגות של כוכבים שבסופו של דבר קורסים לחורים שחורים או כוכבי נויטרונים. המחקר משלב טכנולוגיות תצפית מתקדמות כמו טלסקופ החלל ג'יימס ווב ומערכות ניתוח נתונים אוטומטיות להפקת מידע מדויק על תכונות הכוכבים הללו. השימוש בטכנולוגיות ניתוח נתונים משפר את היכולת להבין את התהליכים המתרחשים ביקום הרחוק ולהשוותם לאלה המוכרים בגלקסיית שביל החלב.

ד"ר שני דניאלי – אוניברסיטת תל אביב

נושא המחקר: חקר גלקסיות חיוורות וחומר אפל. תחום: אסטרופיזיקה תצפיתית
ד"ר דניאלי מתמקדת בגלקסיות בעלות מסה נמוכה החיוניות לחקר החומר האפל. מחקר זה עושה שימוש בטלסקופים מתקדמים ובכלים ממוחשבים חדשניים לגילוי גלקסיות חיוורות, שבדרך כלל אינן נראות בתצפיות רגילות. טכנולוגיות עיבוד תמונה מתקדמות מאפשרות לנתח את הגלקסיות החיוורות במדויק ולחקור את תפקידו של החומר האפל ביצירתן ובהתפתחותן.

ד"ר ליאור מדינה – אוניברסיטת תל אביב

נושא המחקר: מיקרו-מטא-מבנים
תחום: הנדסה מכנית
מחקרו של ד"ר מדינה עוסק בפיתוח מיקרו-מטא-מבנים – מבנים זעירים המאפשרים חישוב מקבילי ומבוזר תוך מזעור רכיבים מכאניים ואופטיים. המחקר משלב שיטות מתקדמות להדמיה מכנית ולתכנון מבני מדויק, ומטרתו להוביל לפיתוח חיישנים חכמים ולמימוש מערכות קטנות יותר המבוססות על חישוב עצמי ללא תלות במעבדים מסורתיים. המבנים המיקרו-מטאיים צפויים לשמש בתחום החישה המכנית וביישומים תעשייתיים רבים.

ד"ר דומיניק מקסימיליאן ג'וראשק – אוניברסיטת תל אביב

נושא המחקר: פונוניקה כיראלית. תחום: פיזיקה של חומרים קוונטיים
המחקר עוסק בחקר פונונים כיראליים – תנועות רטט מעגליות של אטומים בחומרים מוצקים. ד"ר ג'וראשק משתמש בטכנולוגיות מתקדמות של הדמיה אטומית ובכלים פיזיקליים להמרת תנועות רטט לחשמל. התובנות מהמחקר עשויות להוביל לפיתוח מתגים מהירים במיוחד המאפשרים שליטה על תכונות מגנטיות בחומרים טופולוגיים, שיכולים לשמש באלקטרוניקה העתידית.

מדעי המחשב

ד"ר נדב כהן – אוניברסיטת תל אביב.

נושא המחקר: תיאוריה מתמטית לרשתות נוירונים מלאכותיות, תחום: מדעי המחשב.
המחקר מתמקד בפיתוח בסיס מתמטי לרשתות נוירונים מלאכותיות, במיוחד בלמידה מבוססת חיזוקים ובבקרה. ד"ר כהן משתמש בכלי מתמטיקה חישובית כדי להבין את המנגנונים הפנימיים של הרשתות הללו, מה שיכול להוביל לשיפור הבטיחות והאמינות של מערכות מבוססות בינה מלאכותית, במיוחד בתחומים קריטיים כמו תעופה ורפואה.

ד"ר אילן קומרגודסקי – האוניברסיטה העברית

נושא המחקר: פרוטוקולי תקשורת מאובטחים. תחום: קריפטוגרפיה ומדעי המחשב
המחקר של ד"ר קומרגודסקי מתמקד בפיתוח פרוטוקולים מבוזרים לאבטחת מידע ברשתות תקשורת. השימוש בטכנולוגיות של תורת המשחקים ובכלי בינה מלאכותית מאפשרים לייצר שיטות מאובטחות לחישובים מרובי משתתפים. המחקר עשוי להוביל לשיפורים משמעותיים באבטחת המידע בשימושים עסקיים וממשלתיים.

מדעי החיים

ד"ר מורן פרנקל פינטר – האוניברסיטה העברית

נושא המחקר: מקורות החיים הכימיים. תחום: ביוכימיה ומדעי החיים
המחקר עוסק בתהליכים הכימיים שהובילו להיווצרות החיים על פני כדור הארץ הקדום. ד"ר פרנקל פינטר חוקרת כיצד סוכרים פשוטים יצרו פולימרים פונקציונליים המסוגלים להרכיב את עצמם ולהפוך לקטליזטורים. הכלים הכימיים בהם משתמשים במחקר מספקים תובנות חדשות על תהליכים אבולוציוניים מוקדמים ועל היווצרות חיים במערכות כימיות מורכבות.

ד"ר אלדמע שש-חן – אוניברסיטת תל אביב

נושא המחקר: תפקיד הריבוזום בגרורות סרטניות. תחום: ביולוגיה מולקולרית
מחקר זה בוחן את תפקיד הריבוזום – המבנה התאתי שאחראי על ייצור חלבונים – בתהליך היווצרות גרורות סרטניות. ד"ר שש-חן משתמשת בטכנולוגיות גנומיקה מתקדמות כדי לנתח את התפקיד של הריבוזום בשלבי התפתחות סרטן ומיפוי דפוסי הריבוזומים בגרורות, במטרה לפתח אסטרטגיות טיפוליות ממוקדות מטרה.

ד"ר ארי גלסנר – הטכניון

נושא המחקר: יחסי גומלין בין מערכת החיסון למיקרו-סביבת הגידול. תחום: אימונולוגיה וסרטן
המחקר של ד"ר גלסנר עוסק במיפוי האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון לתאים סרטניים במיקרו-סביבה של הגידול. ד"ר גלסנר משתמשת בטכנולוגיות של דימות מולקולרי ומדעי המידע כדי לנתח את תפקידי התאים השונים בסביבה הסרטנית ולזהות יעדים חדשים לטיפולים חיסוניים ממוקדים.

ד"ר גדעון ממון – האוניברסיטה העברית

נושא המחקר: מבנה מעטפת החיידק ועמידות לאנטיביוטיקה. תחום: ביולוגיה תאית

המחקר של ד"ר גדעון ממון מתמקד במבנה מעטפת החיידק המורכבת משכבות המגנות על התא מפני אנטיביוטיקה. מטרת המחקר היא להבין כיצד החיידק מתאם את בניית מרכיבי המעטפת השונים וכיצד השכבות הללו פועלות יחד כדי להקנות לחיידק עמידות בפני טיפולים אנטיביוטיים. ד"ר ממון משתמש בכלי מיקרוסקופיה מתקדמים ובטכנולוגיות גנומיות כדי לנתח את יחסי הגומלין בין המרכיבים השונים במעטפת החיידק. הבנת המנגנונים הללו עשויה להוביל לפיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות הממוקדות בפגיעה במעטפת החיידק, ובכך להקטין את עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה.

ד"ר חמי רוטנברג – הטכניון

נושא המחקר: גירוי מדויק של תאים ורקמות
תחום: הנדסה ביו-רפואית
המחקר של ד"ר חמי רוטנברג מתמקד בפיתוח שיטות לגירוי מדויק של תאים ורקמות באמצעות שימוש במקורות אור חיצוניים לגוף. הטכנולוגיה החדשנית שפותחה על ידי ד"ר רוטנברג מאפשרת לשקם רקמות עצב פגועות ולבצע קיצוב לב בצורה לא פולשנית, תוך שימוש בממשקים אלקטרו-מכניים ואופטיים מתקדמים. המחקר שואף לשלב רכיבים מיקרו-אופטיים ומכניים כדי לאפשר גירוי מבוקר ברמת דיוק גבוהה של תאים שונים. טכנולוגיה זו עשויה לחולל מהפכה בתחום ההנדסה הביו-רפואית, עם יישומים אפשריים ברפואה משקמת ובתחום נוירולוגיה.

ד"ר ארסניי פינקלשטיין – אוניברסיטת תל אביב

נושא המחקר: תהליכי יצירת זיכרונות במוח. תחום: מדעי המוח
המחקר של ד"ר פינקלשטיין עוסק בהבנת התהליכים שמאפשרים למוח ליצור זיכרונות חדשים. הוא מתמקד בשינויים בתבניות הקשרים בין נוירונים בעקבות למידה וניסיון, ומשתמש בשיטות אופטיות מתקדמות לקריאה של פעילות עצבית בזמן אמת. בנוסף, המחקר בודק את האפשרות של יצירת זיכרונות מלאכותיים באמצעות "כתיבה" ישירה של מידע לתוך המוח. תוצאות המחקר יסייעו לחשוף את המנגנונים העצביים המאפשרים למוח לאחסן מידע ולהבין טוב יותר את תהליכי הלמידה והזיכרון.

עוד בנושא באתר הידען: