חדשות וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/hitmakru300905.html
שכח מהקוקאין
מוחו של אדם המכור לסמים משתנה בהתאם לסוג הסם שהוא צורך. מלבד האופוריה המיידית, מתרחשים גם שינויים מורכבים יותר וארוכי טווח. שינויים אלה הופכים את המשתמש למכור. מקצתם הם התגובות לסם ומקצתם לנסיבות של לקיחת הסם. למשל, מראה הכלים המשמשים ללקיחת הסם עשוי להחזיר את הנגמל להתמכרותו. שני מחקרים בחולדות שפורסמו לאחרונה בכתב העת "Neuron" מצביעים על כך שניתן לשבש את הזיכרון של קישורים אלה.
הד"ר קורטני מילר והד"ר ג'ון מרשל, מאוניברסיטת קליפורניה שבאירווין, גילו כיצד לשבש זיכרונות של חולדות מכורות לקוקאין, הקשורים למקום מתן הסם. צוות בראשותו של הד"ר ג'ונתן לי מאוניברסיטת קיימברידג' מנע מחולדות להיעזר ברמזים מהסביבה כדי לאתר את הקוקאין.
שלושה אזורים במוח נחשבים לקשורים להתמכרות: קליפת המוח הפרפרונטלית, הנוקלאוס אקומבנס והאמיגדלה. בכל השלושה יש מספר רב של קולטנים לדופמין – חומר המשתתף בפעילות המעגלים העצביים שמעורבים ברגש התשוקה. כל השלושה גם קשורים באחסון זיכרונות ארוכי טווח.
בכל פעם שהזיכרון נשלף, נראה כי לאחר מכן הוא מאוחסן מחדש. זו הסיבה שבגללה אנשים חשופים לסוגסטיה כשהם נזכרים, למשל, בהתעללות שחוו בילדותם. מילר ומרשל תהו אם יוכלו להשפיע על תהליך האחסון מחדש עד כדי מחיקה גמורה של זיכרונות.
כדי לעשות זאת היה עליהם קודם כל ליצור את הזיכרון שאמור להימחק. הם הכניסו חולדות למתקן שבו שני תאים ויצרו אצלן קישור בין אחד התאים לשימוש בקוקאין. בנסיבות רגילות, כשאיפשרו לחולדות לבחור לאיזה חדר להיכנס, הן בחרו לשהות בחדר הקוקאין גם כשלא היה שם סם.
לאחר שהצליחו לבסס העדפה זו, מילר ומרשל רצו למחוק אותה באמצעות שימוש בתרופה המעכבת את ייצור החלבון קינאז חוץ-תאי. החלבון זה, המיוצר בנוקלאוס אקומבנס, גורם לשינויים ארוכי טווח בהתבטאות הגן האמור להיות קשור לאחסון ושליפה של זיכרונות.
החולדות חולקו לשלוש קבוצות. חלקן קיבלו את התרופה המעכבת את ייצור החלבון והוחזרו לכלוביהן, חלק קיבלו את התרופה והוחזרו לשני תאי הניסוי, ועוד חלק הוחזרו תחילה לשני התאים, שם קיבלו הזדמנות להיזכר בתא הקוקאין, ואחר כך קיבלו את התרופה. כשהחולדות בקבוצה הראשונה הוכנסו לתאי הניסוי, הן בחרו לשהות בתא הקוקאין, אבל החולדות בשתי הקבוצות האחרות לא גילו כל העדפה לאחד מן התאים.
במקביל בחנו לי ועמיתיו את האמיגדלה. אזור זה של המוח משמש מכונת לימוד פבלובית, המקשרת אירוע מהנה עם אירוע נייטרלי. חולדותיו של לי למדו כי הן מקבלות קוקאין כשהן תוחבות את אפן לחור מסוים. בו בזמן נדלק אור. בשלב הבא הוכנסו החולדות למבנה דומה, אבל הפעם הן לא קיבלו קוקאין כשתחבו את אפן לחור וגם האור לא נדלק. לאחר מכן הזריקו לי וצוותו לחולדות הניסוי חומר המשתיק את פעילות הגן המקודד לחלבון שהוא כנראה המקביל באמיגדלה לקינאז.
לאחר ימים מספר הוחזרו החולדות לאתר הניסוי, אולם הפעם הותקנו בו שני מנופים. רק אחד מהם הדליק את האור המקושר לשימוש בקוקאין. החולדות שלא קיבלו את הזריקה לחצו על המנוף פעמים רבות יותר מאשר החולדות שהוזרק להן החומר. מכאן שרק הן זכרו את הקישור בין האור לקוקאין.
שני הצוותים סבורים שהאמנזיה שהם גרמו לחולדות חלה רק על זיכרונות של שימוש בסמים, משום שאלה היו הזיכרונות שנשלפו כאשר הן טופלו בתרופות המעכבות. אם התיאוריה הזאת נכונה, מחקרים אלה עשויים להיות צעד ראשון בדרך לטיפול שימחק את הדחפים שחווים מכורים לסמים בנסיבות חברתיות.
ידען המוח – דכאונות והתמכרויות
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~275010156~~~239&SiteName=hayadan
