ממשלת ארה”ב משקיעה בכל שנה יותר מ-6 מיליארד ד' בחקר הסרטן, ובצנרת של ה-FDA נמצאים כ-4,000 טיפולים חדשניים למחלה * למרות זאת, אין ירידה ממשית בשיעורי התמותה, והרוב המוחלט של החולים ממשיכים לקבל כימותרפיה * למה זה קורה ומה על הפרק
גלי וינרב 18:06 28/9/05
גלובס
עם כל המאמצים המושקעים בחקר הסרטן ובטיפול בו – נראה שכבר מזמן היינו אמורים למצוא לו תרופה. חקר הסרטן הוא תעשייה שמגלגלת הון ומעסיקה מיליוני אנשים. האיגוד הלאומי האמריקני לסרטן לבדו השקיע בשנת 2004 כ-6 מיליארד דולר במחקרים בתחום, ובעולם מתפרסמים אלפי מאמרים ונערכים אלפי כנסים בכל שנה בנושא.
ומה בצד התוצאה? לכאורה – אכזבה מרה. “עם כל הטיפולים בסרטן, חלה בעשורים האחרונים ירידה של שברי אחוזים בודדים בלבד ברמות התמותה מודעה
מן המחלה”, מגלה אבי ברק, מנכ”ל חברת יישום, זרוע המסחור של אוניברסיטת תל אביב. “בשנת 1950 בארה”ב נפטרו מהמחלה 193.9 בני אדם מתוך כל 100 אלף. בשנת 2001, נפטרו מסרטן 193.4 בני אדם מתוך כל 100 אלף, לא ממש שיפור”.
אז האם יש להכתיר את מפעל החיים של חוקרי הסרטן ככישלון או כבזבוז משווע של תקציב? לפני שנעשה זאת, חשוב לצלול לעומק הנתונים.
נראה שמה שקורה הוא שהטיפול בסרטן השתפר במידה משמעותית (אם כי, יש להודות, פחות מאשר במחלות אחרות), אולם גם שיעורי התחלואה בסרטן גדלו, וכן שיעורי האבחון. ברק מסביר כי בין השנים 1975-1990 חלה עלייה של כמה אחוזים במספר הנפטרים מסרטן, כלומר גורמי התחלואה ניצחו את הרפואה, אולם מאז 1990 ועד היום שב וירד מספר הנפטרים בחזרה לרמתו הקודמת ואף מעט למטה מכך – כלומר הרפואה בכל-זאת חזקה מן המחלה. את הנתונים הללו הציג ברק בכנס “מנצחים את המלחמה בסרטן”, שערכו אתמול חברת יישום ועיתון “הארץ”.
אליעזר רובינזון, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן, הציג נתונים קצת יותר אופטימיים. “אנחנו רואים דפוס של ירידה קלה בשכיחות הסרטן במדינות מפותחות, לצד עלייה בשכיחותו במדינות מתפתחות”, הוא מספר. “אנחנו מאמינים כי הסיבה לכך שהשכיחות אינה עולה במדינות המפותחות, למרות הזדקנות האוכלוסייה, היא מודעות גבוהה יותר למניעה, בעיקר בתחום העישון”. רובינזון הוסיף כי אם בעבר נפטרו 60%-80% מחולי הסרטן ממחלתם תוך כמה שנים, הרי שהיום כ-50%-60% נרפאים, או ממשיכים לחיות שנים ארוכות עם המחלה. בכנס אכן הוצגו חידושים רבים שיכולים לזרוע אופטימיות בלבם של החולים והמודאגים, אולם כל המשתתפים מסכימים שזו עדיין תחילת הדרך.
כימותרפיה לעולם ועד?
“הטיפול המקובל בסרטן היה ונשאר הכימותרפיה”, מסבירה פרופ' תמר פרץ, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הדסה עין כרם. “נראה כי זה הולך להיות הטיפול המרכזי גם בעתיד הקרוב. הטיפולים החדשים יותר ניתנים בינתיים לצד הכימותרפיה, ולא במקומה.
“אחד השיפורים האדירים שחלו בשנים האחרונות הוא באיכות החיים של החולה שעובר כימותרפיה. אם בעבר, בערך 20% מהחולים הפסיקו טיפולים כימותרפיים באמצע כי הם לא יכלו לסבול אותם – וחולים אלה בדרך כלל נפטרו – הרי שהיום כמעט ולא רואים חולים שמפסיקים את הטיפול”.
כימותרפיה היא בעצם הרעלה מכוונת של הגוף, במטרה להרוג יותר תאי סרטן מתאים רגילים. למעשה, כל שיטות הכימותרפיה המקובלות כיום יודעות לאתר ולהרוג תאים שמתחלקים במהירות – ביניהם כמובן תאי הסרטן, אבל כתופעת לוואי נפגעים גם תאי השיער (ולכן חלה נשירת שיער), תאים במערכת העיכול (לכן סובלים המטופלים מבחילות והקאות) ותאים במח העצם (לכן הם סובלים מירידה ביעילות המערכת החיסונית ומאנמיה). “הרפואה עדיין לא מצאה כימותרפיה שאין לה תופעות לוואי, אך היא גילתה דרכים להילחם בתופעות הלוואי עצמן”, מסבירה פרץ.
אך הכימותרפיה המשופרת אינה התקווה העיקרית של חולי הסרטן כיום. הם תולים את עיניהם בדור חדש של תרופות, שמבוססות על הבנה מעמיקה יותר של המנגנון שבאמצעותו פועל הסרטן. כל התרופות הללו מבוססות על איתור של קולטנים לחלבונים, הממוקמים על גבי תאים סרטניים, ומופיעים בשיעור הרבה יותר נמוך על גבי תאים בריאים, אפילו אלה המתחלקים מהר.
פרץ מדגישה, כאמור, כי התרופות הללו הן יעילות במיוחד בשילוב עם כימותרפיה. “תרופות ממשפחת ה-Her, שמיועדות לסרטן השד, משפרות את מצבן של 16% מהחולות. כשנותנים את התרופה יחד עם כימותרפיה, רואים שיפור אצל 60% מהחולות לעומת שימוש בכימותרפיה לבדה. תופעות דומות התגלו בתרופות חכמות נוספות, לסרטנים נוספים”.
הסוף של ההתחלה
אולם פרופ' אלכס לויצקי מהמכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, שמחקריו היו אחת מאבני הדרך לפיתוח חלק מן התרופות החכמות, מאמין כי חשוב מאוד למצוא תחליף מלא לכימותרפיה. “הטיפול הכימי פוגע בגידולים, אך תוך כדי כך הוא גם הורג את המערכת החיסונית של החולה. זה חבל, כי מחקרי מעבדה מראים, כי ניתן להשתמש במערכת החיסונית של החולה בדרכים מתוחכמות, ולהפנות אותה בעצמה נגד הגידולים.
“העיקרון הזה הוכח במספר הזדמנויות: קודם כל צריך להביא את הגידול לגודל נסבל, ואז המערכת החיסונית, שעברה מניפולציה מסוימת, יכולה להתקיף את השאריות. זו כנראה תהיה אחת מפריצות הדרך החשובות בתחום בשנים הקרובות, אולם לשם כך יש להותיר לחולה מערכת חיסונית פעילה”.
התקווה היא כי המערכת החיסונית תוכל לחסל את הגידול באופן סופי ומוחלט, ולא רק להביאו לרמה שאינו מזיק, כפי שעושים רבים מן הטיפולים המקובלים היום. “הכימותרפיה היום מאופיינת בכך שפעמים רבות יש רמיסיה, כלומר חזרה של המחלה. התרופות החכמות עוזרות להילחם בכך, אבל לשם כך חייב החולה לצרוך אותן במשך כל ימי חייו. תרופה חכמה כזו יכולה לעלות כמה עשרות אלפי דולרים לכל חולה בכל שנה – אם מכפילים זאת במספר החולים, אלה סכומים שיכולים למוטט מדינות. לכן, עד שלא נמצא דרך לחסל את הגידול לגמרי, לא נוכל לומר שאנחנו רואים את הסוף של המלחמה בסרטן – אפילו לא את הסוף של ההתחלה”.
ההמשך של ההתחלה, על פי לויצקי, צפוי להכיל כמה התפתחויות מעניינות מאוד, למשל מולקולות קטנות המבוססות על חומצות גרעין, שאמורות לפרוץ לתוך התא הסרטני ולשתק את הגן המפעיל אותו. התפתחות נוספת היא טיפול בתאי הגזע הסרטניים, כלומר התאים שמהם נולדים תאים סרטניים. “תאי הגזע הסרטניים הם תאים שמסיבה מסוימת החלו להוליד תאי סרטן. להם עצמם אין מאפיינים חיצוניים של תאי סרטן, ולכן הכימותרפיה וגם התרופות החכמות לא יכולות לאתר אותם ולא לפגוע בהם. כל עוד הם נמצאים בגוף, יכול הסרטן לפרוץ שוב.
“אך לתאים הללו מאפיינים גנטיים שונים משל תאים רגילים, ובאמצעות תרופות המבוססות על התערבות במנגנונים הגנטיים של התא, ניתן יהיה אולי בעתיד לחסל אותם ולשפר את הסיכוי לריפוי המוחלט. היום יש התקדמות אדירה בזיהוי תאי הגזע האלה, אך הרבה פחות ברור איך משמידים אותם אחרי שמזהים אותם. צריך למצוא את עקב אכילס שלהם”.
לויצקי מודה כי ההתפתחויות בתחום היו, עד כה, איטיות. “חשוב לזכור כי גם ההתפתחויות בטיפול במחלות לב התרחשו בטווח של שלושים שנה, כשבעשר השנים הראשונות קשה היה להבחין בשינוי. אני מאמין שבעוד כמה עשרות שנים נקצור את הפירות של ההשקעה שלנו בעשר השנים האחרונות, שכרגע קצת קשה לראות אותם”.
מניעה ואבחון
אם החידושים בטיפול בסרטן לא תמיד מספקים, הרי שהחידושים בתחום האבחון והמניעה נראים מעודדים יותר. למרות הטרוניה של האיש הקטן מהרחוב, ש”כל יום מחליטים שמשהו חדש מסרטן”, הרי שבקרב החוקרים ישנה דווקא הסכמה די גורפת לגבי גורמי הסיכון העיקריים. הראשון במעלה הוא כמובן העישון, המגביר את סיכויי התחלואה ב-30%. למרבה השמחה, אחוז המעשנים בישראל ירד בשלושים השנים האחרונות מ-42% ל-24%. התעמולה עובדת.
גורם חשוב נוסף לסרטן, מזיק כמעט כמו העישון, הוא השמנה. מול ההשפעה השלילית של ההשמנה נמצאה השפעה חיובית של פעילות גופנית, אם כי המתאם כאן הוא חלש יותר. חשיפה לשמש היא, כמובן, גורם משמעותי מאוד לסרטן העור, ורובינזון מראה כי עם העלייה במודעות לנזקי השמש, חלה לראשונה בישראל ירידה קלה במספר החולים המאובחנים בסרטן העור, אף על פי ששיטות האבחון משתפרות. גורמי סיכון נוספים, קטנים יותר, הם גורמי זיהום סביבתי, שהולך וגדל, אך לצידו הזיהום במקומות העבודה (אסבסט וחבריו) הולך וקטן.
חדשות טובות נמצאות גם במישור האבחון. שלושת הטיפולים הבולטים בסרטן – הכימותרפיה שהזכרנו, ולצידה ההקרנות והניתוחים, הם הרבה יותר יעילים כשהם מבוצעים בשלבים מוקדמים של המחלה. “כשסרטן שד מאובחן בשלבים מוקדמים, יש 90% סיכוי לרפא אותו לעומת רק 40% כאשר הוא מאובחן בשלבים מאוחרים”, מזהיר רובינזון. “לגבי סרטן המעי הגס, יש 80% סיכויים ריפוי באבחון מוקדם לעומת 45% באבחון מאוחר”.
אבחון מוקדם דורש מודעות, אך מחייב גם שיטות אבחון זולות, פשוטות וכמה שפחות פולשניות. “השלב הבא הוא לחפש בגוף סימנים של הסרטן לפני שהוא נהיה סרטן”, אומר לויצקי. “בתחום של סרטן הערמונית, החלו לאחרונה להשתמש בבדיקת דם שמאתרת חומרים שהימצאותם בדם היא בקורלציה עם היווצרות סרטן בעתיד. אנחנו מתחילים לזהות, גם במעבדה שלי, טביעות אצבע ביוכימיות של תאים שהם בדרך להיות תאים סרטניים. הבעיה היא שלכל סוג של סרטן צריך למצוא סמן ביוכימי נפרד”. לצד השיפור באבחון הביוכימי חל גם שיפור משמעותי במכשור הרפואי לאבחון, ובפרט בשיטות ההדמיה – האולטרהסאונד, ה-MRI, ה-PET.
“לחברות יש פחות אינטרס להשקיע בדיאגנוזה”, מוסיף לויצקי. “בדרך כלל זהו שוק הרבה פחות רווחי מאשר טיפול, ובמיוחד טיפול ממושך. לכן, המדינה חייבת להשקיע במהירות כסף בפיתוח שיטות הגילוי המוקדם. הן יחסכו לה המון משאבים בעתיד”.
פרץ ולויצקי מסכימים כי אחת הבעיות העיקריות של הסרטן היא כי ישנם יותר ממאה סוגים ידועים שלו. כל סוג סרטן דורש טיפול אחר, במיוחד כשמדובר בטיפולים החכמים. “לא תהיה 'תרופה לסרטן'”, אומרת פרץ, “אלא סדרה של התקדמויות איטיות, שבסופו של דבר יביאו לשיפור משמעותי”.
פורסם באישור הכותבת
