אלי בן דוד (תרגום)
קישור ישיר לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/hubble080404.html
מתברר שהתמיכה בשירות רובוטי בהאבל הולכת וגדלה – אך בין אם ניתן יהיה או לא ניתן יהיה להגדיל את יכולותיו של הטלסקופ בציוד אסטרונומי נוסף, תוך ניצול רובוטיקה – יישאר הדבר נושא לויכוח.
מרכז הטיסות גודארד של נאסא בגרינבֶּלט, מארילנד, בוחן עתה מחדש רעיונות של קבוצות שונות, כולל של אוניברסיטה וחברות אירוספייס. על פי מקורות עימם שוחחו כתבי אתר ספייס.קום, מרכז גודארד קיבל 27 הצעות החל מ סדר גודל של דפים בודדים עד 'ספר' בגודל 200 דפים מחברת אירוספייס מובילה.
ההצעות הן בתגובה ל"בקשת אינפורמציה" של גודארד לחלופות לסוף המשימה של טלסקופ החלל האבל בפברואר, מרכז נאסא החל לקבל את ההצעות ב-22 במרץ. נכון לעכשיו, נבחנות כל ההצעות שהוגשו באופן פעיל.
דובר נאסא, דון סאוואג', אמר שהבקש הביאה להצעות בעיקר מהתעשייה, אבל כללה סקירות מסוכנויות ממשלתיות אחרות, מהאקדמיה כמו גם מאזרחים פרטיים. סאוואג' אמר שהרעיונות עכשיו נבחנים. בכל אופן, בעוד שההצעות נסקרות עכשיו, כל תכנית תחזוקה רובוטית להאבל עדיין רחוקה מאישור ביצוע.
סדרת שיגורים רובוטיים לירח, מאדים ומעבר להם
בלב העשייה להארכת פעילותו המבצעית של האבל עומדת השאלה: איזה טכנולוגיות ומתודות אמינות יכולות בשלב זה לשאת משימת תחזוקה רובוטית. יצרניות מטוסים כמו לוקהיד מרטין ו-Ball Aerospace בודקות את הדרך המיטבית להארכת חיי הטלסקופ.
על פי אחד ממנכ"לי תעשיית החלל, רובוט התחזוקה של האבל מתאים היטב לתכניות נאסא העתידיות לירח, מאדים ומעבר להם — במונחים של דחיפה קדימה ואימוץ רובוטים למשימות-מחקר מעבר למסלול של כדה"א.
צוות מומחים פנימי בגודארד, מעריך כעת את ישימות שינוי הטלהרובוטיקה של הציוד האסטרונומי של האבל. כמו כן שוקלים גם איך ניתן להצמיד חבילה של סוללות וציוד ג'יירוסקופי שניתן יהיה להעלות להאבל, באמצעות רובוט-תחזוקה.
החלטות של כליא-ברק
הסיבה לבדיקה כיצד להאריך את חייו המועילים מבחינה מדעית של האבל נובעת מהחלטת נאסא לבטל את משימת התחזוקה המאוישת שנועדה ליוני 2006. יתרה מזאת, שיקום המצפה (הטלסקופ) על ידי המעבורת בסיום המשימה הוא כבר לא אופציה, על פי סוכנות החלל.
בהחלטתו זו, מנהל נאסא, שון או'קיף, הפך לכליא ברק הן לביקורת ציבורית והן לביקורת פוליטית. מדיניות נאסא דורשת חיסול בטוח של טלסקופ החלל האבל. בעוד שהעין על היקום חגה מסביב לכדה"א, היא בדרכה כעת, באופן בלתי-מבוקר, לכניסה מחדש מחדש לאטמוספירת כדה"א לא לפני שנת 2013.
נכון לעכשיו, אורך חיי הסוללות הוא הגורם המגביל העיקרי לאורך חייו של הטלסקופ והתחזית היא שהוא לא יהיה יציב ונייח בסוף חייו במסלול.
לזרוק או להאיץ?
תכנית נאסא היא להעצים את תועלתו המדעית של האבל למשך שארית ימי המשימה על ידי הארכת משך חייו הפעילים ולהמשיך את יכולותיו המדעיות כמה שיותר זמן.
מרגע שהתכנית המדעית של האבל לא תוכל יותר להתקיים, התכנית היא או לזרוק את המתקן באופן מבוקר לאוקיינוס או להאיץ אותו למסלול "חניה" בטוח — בגובה 2,500 קילומטר מעל כדה"א. כדי לעשות זאת דרוש שימוש במודול-דחף שעוד-צריך-להיבנות ולהיבחן בטרם יוצמד להאבל.
בסצנריו הזה, מנוע-דחף כזה צריך להעלות על ידי מרכב-בר-השלכה שיערוך מפגש, יאחוז ויעגון על ההאבל. מרגע שכל הפעולות הושלמו, אפשר יהיה להסיט את הטלסקופ באופן מבוקר לכניסה מחדש לכדה"א או להאצה שתשלח אותו גבוה לחניה בטוחה בחלל.
על פי מסמך גודארד, עשויות להיות יתרונות לביצוע פעולה של הסטה ממסלול או האצה במסלול מייד אחרי סיום משימותיו המדעיות, היכולות להתמשך בקלות עד שנת 2007 או עד 2008.
אחרי האבל: לחץ גלובלי לטלסקופ חלל עולמי
אם נאסא תעמוד מאחרי החלטתה להניח לטלסקופ האבל למות ב-2007, המדענים יאבדו, בין השאר, את הכלי היחיד ללימוד הקרינה האולטרה סגולה (UV) המגיעה אלינו מכל פינות הקוסמוס. כדי למלא את הצורך, אסטרונומים ברחבי העולם ממליצים לבנות טלסקופ חלל עולמי שאפשר יהיה לשגר ב-2009.
קרני אולטרה-סגול נספגות באטמוספרת כדה"א ועל כן חייבים לצפות בהן מהחלל.
הטלסקופ החדש המוצע להלן, יהיה לא רק בעל יכולות גבוהות מאלה של האבל בתחום האולטרה-סגול אבל גם ייצג את הגישה החדשה של האסטרונומיה של הזמנים הגדולים המצליחה. המאמץ משלב מדינות קטנות וגדולות בנסיון לאסוף ביחד מספיק כסף כדי לבנות את הטלסקופ החללי העולמי הראשון באמת.
נאסא תכננה, בנתה ושיגרה את האבל בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופאית אך יש לה זכות יחיד לפקח ולהחליט אם האבל יתוחזק, או אם חייו יוארכו במספר שנים נוספות. אם השירות לטלסקופ לא יסופק, קרוב לוודאי שהסוללות של האבל והג'ירוסקופים המנחים שלו לא יחזיקו מעמד יותר משנתיים עד ארבע שנים נוספות.
תכניות לטיסת-שירות מאויישת להאבל, שהיו אמורות להוסיף שני אינסטרומנטים חדשים, בוטלו בינואר על ידי שון או'קיף, מנהל נאסא, בהחלטה שגררה ביקורת רבה מצד אסטרונומים רבים כמי שאינה מערבת את הקהילה המדעית הרחבה. לעומת זאת או'קיף הדגיש את דאגות הבטחון האישי של האסטרונאוטים אשר אינן יכולות לבוא על פתרונן במשאבים הקיימים.
החלטת נאסא רק הוסיפה דחיפות להצעת פרוייקט טח"ע (טלסקופ חלל עולמי).
אינטרס גלובלי.
לעת הזאת הפרוייקט נתמך על ידי 14 מדינות, ואחרות ממתינות להצטרף, אומרים התומכים. ארה"ב אינה בין המשתתפים.
אם ישוגר, הטח"ע יערב מאמץ משותף, חסר-תקדים, המגיע למדינות אשר רק לעתים נדירות הוזכרו כבעלות תכניות חלל. ל"וועדת היישום" של הטלסקופ יש נציגים מ-19 מדינות, כולל: גרמניה, צרפת, איטליה, סין, ומדינות קטנות כמו שוודיה, נורבגיה, אוקראינה והמדינות הבלטיות. גם האו"מ הוא בין המשתתפים, כמו גם הארגון הרב-לאומי סוכנות החלל האירופאית (ESA 'איסא') על בסיס מוגבל של יעוץ. סוכנות החלל הפדרלית הרוסית נטלה את ההנהגה על הפרוייקט.
"הטח"ע מייצג גישה חדשה לחלוטין בביצוע מדע חללי, בחלוקת העלות הכללית שלו בין מספר גדול של ארצות מאשר היה בעבר", אומר מרטין בארסטו מאוניברסיטת לייססטר באנגליה. "ברגע זה, זה רק תחליף פוטנציאלי להאבל בתחום האולטרה-סגול וזה חיוני שהקהילה העולמית תתמוך בפרוייקט".
בארסטו הציג את טיעוניו בשבוע שעבר במפגש של "החברה האסטרונומית המלכותית"
טלסקופ החלל העולמי לא יבצע משימות של 'אור נראה' (פיסיקה) או הדמיות אינפרה-אדום, כמו שהאבל עושה. נאסא תשגר את מחליפו של ההאבל, 'טלסקופ החלל ג'יימס ווב' לא לפני 2011 והוא יטפל רק באור-אינפרה-אדום.
אסטרונומיית 'אור-נראה' יכולה להתבצע מהקרקע, למרות שהטלסקופים הקרקעיים נאבקים בעקביות להשתוות לביצועי ההאבל. לעומת זאת, אסטרונומיית אולטרה-סגול אינה יכולה להתבצע מהקרקע – לכן בארסטו ושותפיו מתמקדים באובדן היכולות האולטרה-סגוליות. "כאשר האבל יחדל מקיום, הגישה לאחד מחלקי הספקטרום החשובים תגיע לסופה בעתיד הנראה לעין", אומר בארסטו.
חשיבות האולטרה-סגול
איזבלה פגאנו, מהמצפה האסטרופיזי של קטניה, איטליה (Osservatorio Astrofisico di Catania) אמרה לספייס.קום שהחלט נאסא לא לתחזק את האבל מוסיפה דחיפות לפרוייקט טח"ע. היא אמרה שאור אולטרה סגול "נושא בחובו עושר של אינפורמציה בעל ערך רב בכל תחום באסטרו-פיסיקה מודרנית, החל מעצמים של מערכת השמש עד כוכבים תחומים של התהוות כוכבים, בין-כוכבים בינוניים, סופר-נובות, גלקסיות", ועוד.
האור האולטרה-סגולי נמצא ממש מעבר לטווח של האור הנראה, בכיוון של הקרינות בעלות האנרגיה-גבוהה של הספקטרום האלקטרומגנטי. חזקים ממנו קרינות האור של האנרגיה הגבוהה הוא בצורת קרני איקס וקרני גמא. האור הנראה הוא באמצע, והקרינות בעלות האנרגיה הנמוכה יותר הם האור אינפרה-אדום, מיקרו-גל ולבסוף קרני גלי רדיו בחלק התחתון.
אסטרונומים צריכים לחקור עצמים רבים ברוחבי פס מרובים של הספקטרום הכולל כדי להשיג תמונה מושלמת של הפעילות והקומפוזיציה שלו.
בשלב זה טרם החלו בבניית הטח"ע ומימונו טרם הובטח ועתידו – אם כן – לא בטוח. למעשה אתגר המימון יהיה לא-אורתודוכסי כמו שמרמז גודלה של ברית המדינות שחברו לעניין. בינתיים כבר זורמות הצעות למימון סוכנויות במספר מדינות מעורבות.
"אנו מנסים להרים את הפרוייקט לבד, בלי שליטה של סוכנות מובילה – כלומר, נאסא או איסא", אמרה פגאנו, "גם אם נצטרך לקבל תמיכה טכנית מהם כדי להבטיח שהפרוייקט מנוהל באופן קפדני על מנת להבטיח הצלחה טכנית. הכוונה היא להיעזר במדינות רבות ככל האפשר בחלוקת העלויות ובמיוחד לערב מדינות בעלות ניסיון כל שהוא בתחום החלל על מנת להמריץ את בסיסם המדעי."
חסידים לעניים מגלים אופטימיות שהפרוייקט ימומן ושיהיה אפשר לשגר את הטלסקופ בתוך חמש שנים. המפתח למסגרת הזמן הקצרה הוא תכנית קונסרבטיבית הקוראת להשתמש בטכנולוגיות מותאמות קיימות לבניית הטלסקופ. "לכן סקלת הזמן של חמש שנים בערך עד לשיגור נראית ריאליסטית", אמר נורברט קאפלמן מאוניברסיטת טויבינגן בגרמניה. "המימון הוא כרגע הנקודה קריטית בחישובים לשיגור ב-2008/2009."
לעת עתה, המדינות השונות והמכונים המעורבים מוציאים סכומים קטנים יחסית כדי לחקור איזה כלים או מומחים כל מדינה תתרום לטובת הפרוייקט.קאפלמן אמר שדו"ח כללי על המשימה הכוללת יימסר עד סוף השנה.
יתרון פוטנציאלי
הטח"ע יהווה יתרון לאסטרונומים שייחקרו אולטרה-סגול. בגלל פעילותו הרב-משימתית של ההאבל (אינפרה-אדום, 'אור נראה' ו-אולטרה-סגול), רק שליש מפעילותו מוקצה לטובת תצפית אולטרה-סגול, אמר קאפלמן, עם דרישה של פי-עשר זמן-תצפית מכפי שמוסכם. לכן, לא רק שטח"ע יהיה רק-אולטרה-סגול, הוא יהיה פי-חמש או עשר יותר רגיש מהאבל, אמר קאפלמן.
"ללא ספק שנצטרך טלסקופ חלל אולטרה-סגול מכובד, אולי טלסקופ-חלל-עולמי, אחרי שהאבל יחדל מקיום", אמר Bengt Edvardsson, אסטרונום באוניברסיטת אופסלה, שוודיה שלא שמע על הפרוייקט עד לאחרונה.
קארל ואן דר הוכט, מדען-חוקר בכיר בארגון מחקר החלל ההולנדי באוטרכט, דואג במיוחד שהפער בן השנים ביכולת מחקר-האולטרה-סגול יאלץ מדענים לעבור לתחומים אחרים.
"בלי לתחזק את ההאבל, לא תוכל להתקיים שום יכולת תצפית אולטרה-סגול עבור הקהילה המדעית בכלל" אמר ואן דר הוכט באימייל. "אחת הסכנות באופק היא שדורת חדשים של אסטרונומים לא יוכלו יותר להשתמש באקספרטיזות שנאספו במהלך שנות פעילות משימת האולטרה-סגול, ולאחר שיאבדו יהיה קשה לשקם אותן.
ואן דר הוכט ציין גם את התועלת הפחות מוחשית משהו, של הטח"ע: היכולת של המדענים ממדינות שאינן מעורבות באופן נורמאלי בפעילות חללית, להשיג נתונים מפרוייקט טלסקופ החלל העולמי "ותהיה בעלת תועלת קיצונית עבורם".
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~813593241~~~210&SiteName=hayadan
