הרהורים – טיפוחן של ערים בריאות / ברכה רגר ומילכה דונחין

כדי לטפח ערים בריאות יש צורך במיפוי מעמיק של התושבים וצרכיהם, המלמד, בין השאר, על פערים בריאותיים בין עולים חדשים לתושבים ותיקים ובין יהודים לערבים.

“עיר בריאה” היא תפיסת עולם ערכית וארגונית. עיר בריאה היא עיר שיש בה מחויבות של הרשות המקומית לאיכות חייהם של כלל התושבים, ושיש בה שקיפות שלטונית, אחריות, כבוד הדדי וניהול איכותי.

הרעיון של עיר בריאה עלה לראשונה בקנדה ב-1984 ואחר כך נוסה וגובש באירופה מתוך רצון לבחון את יישומם של עקרונות אמנת “בריאות לכול” באמצעות אסטרטגיות של קידום הבריאות ברמה המקומית. עד מהרה היה הפרויקט המקומי לתנועה עולמית. המושג קידום בריאות מוגדר כתהליך המאפשר לאנשים להגדיל את השליטה על הגורמים המשפיעים על הבריאות באמצעות מדיניות ציבורית בריאה, יצירת סביבה תומכת, חיזוק מעורבות הקהילה, פיתוח מיומנויות אישיות ושינוי דגשים במערכת הבריאות.

ב-1992 נוסחה על ידי האו”ם תכנית לפיתוח בר-קיימא הנשענת על עקרונות של צדק חברתי וסביבתי כמו שימוש אחראי במשאבי טבע והגנת הסביבה. התכנית הזאת אומצה על ידי תנועת הערים הבריאות ב-1998. ישראל הצטרפה לתנועה האירופית בהנהגת ארגון הבריאות העולמי וב-1990 הקימה רשת ישראלית של ערים בריאות, ביוזמה משותפת של משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי. ירושלים, תל אביב, נתניה ורמת השרון היו הערים הראשונות שנטלו חלק בהקמת הרשת שכיום חברים בה יותר מ-40 ערים, רשויות מקומיות ומחוזות וכן משרדי ממשלה וארגונים רבים. הרשת מתנהלת כיחידה במרכז השלטון המקומי ומתוקצבת רובה על ידי משרד הבריאות.

כל רשות המצטרפת לרשת מתחייבת לאמץ את העקרונות ואת האסטרטגיות לפיתוח הבריאות והקיימוּת למען יוכלו הדור הזה והדורות הבאים ליהנות מבריאות ומאיכות חיים טובות יותר. הרשות מתחייבת לפעול לשיפור הגורמים המשפיעים על בריאות התושבים, כגון גורמים סביבתיים, חינוכיים, וחברתיים. וכן לפעול בשותפות עם כל המגזרים בחברה ועם התושבים. עבודה משותפת זו מאפשרת לקבל החלטות מושכלות, מבוססות על מידע ומתחשבות בהשלכות הבריאותיות על רובדי האוכלוסייה השונים ועל משאבי הדורות הבאים.

צוות מקצועי של הרשת מסייע בידי הרשויות המקומיות לבנות את “פרופיל הבריאות העירוני”, המתאר את מצב הבריאות של האוכלוסייה על כל רבדיה, את המאפיינים החברתיים-כלכליים וסביבתיים בעיר, את הפערים החברתיים והבריאותיים, את רצונות התושבים ואת השירותים והתכניות בעיר והשימוש בהם. המידע נאסף מתוך פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך רישומי העירייה והמוסדות הרפואיים בעיר ומתוך סקר תושבים מדגמי שנערך פנים אל פנים. הפרופיל העירוני נמסר לרשות המקומית, לראש העיר ולוועדת ההיגוי העירונית ומשמש בסיס לתכנון.
המידע שנאסף עד כה מציג פערים חברתיים ובריאותיים בין ערים ובתוכן, בין אזורים גאוגרפיים ובין קבוצות אוכלוסייה.

למשל, כשמשווים בין עולים חדשים לוותיקים או לילידי הארץ מתקבלת תמונה דומה בין הערים השונות. שיעור בעלי 13 שנות לימוד ומעלה גבוה באופן יחסי בקרב העולים החדשים, וכן שיעור גבוה מהם גר בדירות שכורות, נפגש פחות עם בני משפחה והמבוגרים שבהם מרגישים יותר בדידות. שיעור המעריכים את מצב בריאותם כטוב או טוב מאוד נמוך באופן יחסי בקרב העולים החדשים לעומת הוותיקים וילידי הארץ, בכל קבוצות הגיל. בערים מעורבות היה אפשר להשוות בין הרגלי הבריאות של האוכלוסייה היהודית לעומת האוכלוסייה הערבית. שיעור העוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי כפול באוכלוסייה היהודית לעומת האוכלוסייה הערבית וכן גם המודעות לקשר שבין פעילות גופנית ובין בריאות.

מידע עירוני כזה מכוון לפעולה ומאפשר לרשות המקומית לפעול בדרך מושכלת לקידום הבריאות ולצמצום הפערים בעזרת שותפיה הרבים. הצוות המקצועי של רשת ערים בריאות מלווה את תהליך בניית הפרופיל, למידת הממצאים והסקת המסקנות לביצוע.
לקריאה נוספת בקרו באתר של רשת ערים בריאות בישראל

על המחברות
מילכה דונחין היא רופאה, מומחית בבריאות הציבור, ראש המגמה לקידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה ויו”ר רשת ערים בריאות בישראל. לשעבר, מנהלת היחידה לבריאות העובד בהדסה עין כרם.

ברכה רגר היא פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל