מחקרים בריטיים מרמזים על כך שמיני בעלי חיים הולכים ונעלמים ברחבי העולם.
מייקל הופקין , Nature (תרגום: דיקלה אורן)
אקולוגים הציגו ראיות מוצקות להיעלמותם של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים ברחבי העולם. מחקר על חיי הבר בבריטניה מעלה את האפשרות שחרקים, הנחשבים בין המינים העמידים ביותר על כדור הארץ, נכחדים בקצב דומה לזה של חיות גדולות אחרות, שנחקרו זה מכבר.
אם המצב הזה הוא אכן כלל עולמי, ייתכן שאנו עדים להיכחדות הגדולה ביותר מאז ההכחדה ההמונית, שהרגה את הדינוזאורים, אומר ג'רמי תומאס מהמרכז לאקולוגיה והידרולוגיה בדורסט, בריטניה, שהוביל את המחקר, שהתפרסם השבוע בכתב העת Science.
הקבוצה של תומאס ניתחה מחקרים רבים, חלקם מלפני עד כארבעים שנה, על ציפורים, צמחים ופרפרים בבריטניה. הסטטיסטיקה, שנאספה על ידי 20,000 נטורליסטים חובבים, יוצרת “מפקד אוכלוסין” של חרקים בדיוק חסר תקדים. “אף מאגר מידע לא הגיע לכזה פירוט בשום מקום בעולם,” אומר תומאס.
החוקרים חילקו את שטח בריטניה לריבועים בשטח של 10 קמ”ר וספרו את מספר הריבועים, שכל מין מאכלס. מתוך חמישים ושמונה מיני פרפרים, 71% הצטמצמו או נעלמו כליל בעשרים השנים האחרונות. אצל הציפורים התמונה די דומה, עם 54% מהמינים שהצטמצמו או נעלמו. בארבעים השנים האחרונות נראתה ירידה ב-28% ממיני הצמחים שנחקרו.
מומחים בתחום העריכו, כי המספר העצום של החרקים יגן עליהם מפני הכחדה המונית. “התוצאה הקודרת של המחקר היא שקבוצת החרקים הצטמצמה משמעותית,” אומר תומאס. כיוון שחרקים מהווים יותר מ-50% ממיני החי על כדור הארץ, היכחדות גדולה משמעותה חדשות רעות למגוון הביולוגי, הוא מוסיף.
האם אנו עומדים בפתחה של ההכחדה השישית?
“המחקר מספק ראיות נוספות לכך שהעולם עומד בפני משבר הכחדה גדול נוסף,” מזהיר מייקל רנדס, מנהל קבוצת השימור הבריטית BirdLife International.
חמישה אירועים כאלה של הכחדות המוניות התרחשו על כדור הארץ מאז לידת החיים הרב תאיים לפני כ-600 מיליון שנים. בכל אחד מהם נעלמו בין 65% ל-95% מהמינים על כדור הארץ. איש אינו טוען, כי היעלמות המינים השונים הגיעה לרמות כאלה, מודה תומאס, אך “קצב ההיעלמות מאיץ,” הוא מזהיר. “אם לא ננקוט בצעדים שונים, מינים רבים נוספים יאבדו.”
תומאס וצוותו מייחסים את המתרחש בבריטניה לאובדן אזורי מחייה וסביבות גידול. תומאס אומר, כי קו ההגנה הראשון כנגד היעלמות המינים השונים יהיה שימור אזורי המחייה שלהם ברחבי העולם.
מחקר נוסף, שהתפרסם ב-Science, מראה, כי סיבה נוספת להידלדלות המינים, לפחות בבריטניה, היא זיהום חנקן. צוות בראשות קרלי סטיבנס מהאוניברסיטה הפתוחה במילטון קינס בבריטניה בחן שישים ושמונה שטחי ערבה באיים הבריטיים וגילה, שהיכן שרמות זיהום חנקן היו גבוהות יותר, חיו פחות מיני בעלי חיים.
הקרקע בבריטניה ובמרכז אירופה סופגת בממוצע 17 ק”ג חנקן להקטר (עשרה דונמים) בשנה. רוב החנקן, מקורו בשרפת דלקי מאובנים ופעילות חקלאית רבה. סטיבנס מזהירה, כי הזיהום עשוי להרוג כעשרים אחוז ממיני החיים בערבה.
עלינו לפעול עכשיו כדי לעצור את זה, היא אומרת. ברגע שהמגוון הביולוגי יתחיל להידרדר, יהיה מאוד קשה למנוע ממנו לגווע כליל. היא אומרת: “אם תפרק מספיק לבנים מחומה, בסופו של דבר היא תתפרק.”
