לפנות בוקר יתקרב כוכב חמה בקו הראיה שלנו דרומית לירח
תמי פלוטנר וג’ף ברבר, Universe Today
לפנות בוקר יתקרב כוכב חמה בקו הראיה שלנו דרומית לירח.
בתאריך זה בשנת 1920 החל הויכוח בין שפלי וקרטיס אודות טבעם ומרחקיהם של הערפיליות הספירליות. שאפלי טען כי כולם הם חלק מגלקסיה עצומה אחת – שביל החלב, בעוד קרטיס טען כי אלו גלקסיות מרוחקות. 13 שנים מאוחר יותר, באותו היום נולד ארנו פנזיאס – חתן פרס נובל על חלקו בגילוי קרינת הרקע הקוסמית באמצעות אנטנה תוצרת בית. הגילוי סייע להבין עוד יותר טוב את הקוסמולוגיה בדרכים עליהם שאפלי וקרטיס לא חלמו.
בשנת 1850, לורד רוזה השתמש בטלסקופ לווויתון בפרסטאון, שקוטרו 72 אינטש (כ-2 מטרים) בביר קסטל, אירלנד, כדי לקטלג 14 ערפיליות סליליות לא מפוענחות. הראשונה שנצפתה היתה תוצר של המחקר של מסייה, שהתגלתה בליל ה-13 באוקטובר 1773 עת עקב אחרי שביט. התגלית, M51 נאלצה לחכות שוב 72 שנים עד שטלסקופ גדול חשף את טבעה הספירלי. נדרשו עוד 75 שנים עד שטבעה של הערפילית הזו הוכרע מעבר לכל ויכוח.
ניתן לצפות בגלקסיה M51 מכל טלסקופ בינוני ומעלה והיא נראית כערפילית המערבולת או “הספירלה הגדולה”. הלילה ניתן לצפות בה בעצמנו. צריכים להתחיל בקבוצת הדובה הגדולה (Ursa Major ) בהתמקדות בכוכבים מיזאר (זטא) ואלקאיד (אתא), ואז לסובב את הקו ביניהם ב-90 מעלות דרומה תוך שימוש באתא כמוקד. כאשר הקו מצביע לכיוון דרום מערב, חתוך אותו לשניים. בתנאים טובים וטלסקופ בינוני ומעלה ניתן לתהות על המסתורין של הערפילית, שרק בטלסקופים חזקים ובעזרת צילום בחשיפה ארוכה ניתן להפריד את כוכביה הבודדים.
אתר יוניברס טודיי
