בשנים האחרונות: יותר מ-33,000 אקדמאים ישראלים בחו"ל

ועדת העלייה והקליטה התריעה על הדחיפות בהשבת אקדמאים לארץ, עידוד מציאת משרות, הטבות לאזרחים-חוזרים. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: חייבים להוסיף תקנים כדי לקלוט את השבים

מדען במעבדה. המחשה: shutterstock
מדען במעבדה. המחשה: shutterstock

33.073 (5.8%) ממקבלי תארים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, בשנים 1980-1981 עד 2010-2011, שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר נכון לשנת 2017, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנחשפו בוועדת העלייה והקליטה שדנה ב"בריחת מוחות", ובדרכים להשבת אקדמאים ישראלים מחו"ל. בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, אחוז השוהים גבוה יותר מאשר ממקבלי תארים בתחומי מדעי הרוח והחברה. מקבלי תואר שני ברפואה אחוז השוהים בחו"ל עומד על 9.2%, הנחשב לאחוז גבוה במיוחד.

לדברי יוזם הדיון, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), תופעת בריחת המוחות בקרב אקדמאים הינה תופעה שהולכת וגדלה בהיקפה, ומנתוני הלמ"ס, ניתן לראות כי קיימת מגמת ירידה בכמות האקדמאים החוזרים בין השנים 2014-2017.

שטרן ציין עוד כי כ-25% מבעלי תואר שלישי במתמטיקה ממוסדות ישראליים חיים ועובדים בחו"ל. כך גם כ-20% מבעלי התואר השלישי במדעי המחשב. מנתוני הלמ"ס מה-14 באוגוסט 2018 עולה כי – מאזן ההגירה של ישראלים, שיצאו מישראל בהשוואה למספר הישראלים שחזרו בשנת 2016 היה שלילי ועמד על כ-6.3 אלף ישראלים.

בישיבה השתתפו נציגי עמותת science abroad, ארגון הפועל לשמירת קשר עם חוקרים ישראלים בעולם, ולהשבתם לישראל. העמותה מסייעת לחוקרים השוהים בחו"ל, לשמור על קשר עם ישראל לשוב לארץ להמשך קריירה באקדמיה ובתעשייה.

מהמסמך שהעבירה העמותה לוועדה עולה כי מרבית המדענים במהלך או סמוך לסיום פוסט הדוקטורט מראים רצון לחזור לארץ, תוך עדיפות למצוא משרה אקדמית במוסדות המובילים. ואולם, עבור הישראלים שהשתלבו בתעשייה בארה"ב , הרצון לחזור לארץ נמוך יותר, כי התעשייה בארץ אטרקטיבית פחות מבחינת שכר והזדמנויות.

המוטיבציה לחזרה לארץ נובעת מרצון לקרבה למשפחה ולחברים, התרבות השפה ותחושת השייכות, רצון לגידול ילדים בישראל ותעסוקת בן/בת זוג.

מאידך החסמים המרכזיים לשיבה לארץ הם קושי במציאת משרה אקדמית כשמיעוט משרות בארץ לעומת מספר הבוגרים, חוסר שמירת קשר מקצועי עם המוסדות שבהם למדו או עבדו בארץ, ונוחות כלכלית בארצות הברית ובמערב אירופה לעומת החיים בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי כדי להחזיר לישראל את האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל יש לתמוך במדענים שכבר חזרו לישראל. לדבריו, "אם נדע לקלוט כראוי את אלו שחזרו ונקל עליהם ככל האפשר, יצטרפו אליהם עוד חוזרים. אולם אם החוזרים יהיו מתוסכלים ומאוכזבים לא נשיג את המטרה. זכותם של החוזרים לבחור בין היקלטות באקדמיה ובין היקלטות בתעשייה, ועל משרד הקליטה להיות הגורם הנותן המענה על כל צורכיהם של התושבים החוזרים". נגוסה הציע הקמת צוות בין-משרדי, לגיבוש תוכנית מקיפה שתעודד את החזרת המדענים והרופאים השוהים בחו"ל ותתמוך בהם. הצוות יקבע תוכנית הכשרה וגישור להכשרתם של המדענים במעבר מהאקדמיה לתעשייה בישראל, ופרסם את עיקרי התוכנית בקהילות היהודיות בחו"ל ובאתרי משרדי הממשלה בישראל.

ח"כ שטרן הוסיף כי "לצערנו יש להם פיתויים ולכן הם נאלצים לרדת מהארץ. גודל האתגר מחייב אותנו לבחון את כל האפשריות למניעים שבגללם יורדים ולמצוא פתרונות. צריך לנתח את המקומות שאליהם יורדים ולהסיק מכך מסקנות".

מוניקה לב-כהן, מנכ"לית ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, דיברה "נגד המושג בריחת מוחות, צריך לקרוא לזה זליגת מוחות. החסם העיקרי לשיבה – כי אין מספיק תקנים באקדמיה והתעשייה בישראל לא מספיק מקבלת את האקדמאיים. כך יוצא שהמסה העיקרית של חוקרים בארה"ב".

לדברי מתי גיל, נציג חברת טבע "לחברה צורך עסקי ופוטנציאל לא ממומש לקלוט מדענים חוזרים, אך איננו מצליחים לאייש משרות פנויות וממתינים לחוקרים שיחזרו. אנו מצפים שהמדינה תתמוך בהכשרתם בעת מעבר מהאקדמיה לתעשייה". דביר רכס, נציג ועד ראשי האוניברסיטאות והאוניברסיטה העברית ציין כי המכשול העיקרי בקליטה באקדמיה הוא היעדר תקנים לקליטת הסגל הבכיר. "עלות קליטת כל חוקר שחוזר לישראל גבוהה מאוד ומוערכת ב-1 מיליון דולר – השקעה חד-פעמית לבניית מעבדה, אם קיים מקום בעבורה, וכדי להגדיל את התקנים נדרש כסף רב".

נציגת משרד עלייה והקליטה, גרנית בן עזרא-זינגר השיב כי "מטרתנו לפתוח אפשריות רבות לקליטה בארץ ולסייע להם. אנו מלווים באופן אישי טרם-העלייה בכל קשת המקצועות, מעניקים סיוע כספי למעסיקים דו שנתי בהיקף של 61.500 ₪ בשנה הראשונה למוסד הקולט, וזאת בנוסף למלגות". לדבריה, ב-2018 נקלטו 133 מדענים בתעשייה – 39 תושבים חוזרים ו-94 עולים.

אייל מדן, אחראי עליה באגף התקציבים באוצר, מסר לוועדה עוד כי במשרד הקליטה ישנן תכניות לעידוד עלייה של מדענים בסך כולל של כ-100 מיליון ש"ח. בין התכניות ותקציבן המקורי בשנת 2018, קמ"ע (קליטת מדענים עולים) – 87 מיליון ש"ח – סבסוד ומענקים למדענים בכירים. החל מ-5 שנים סבסוד ועד סבסוד מלא עד הפנסיה, "שפירא" – 15 מיליון ש"ח – סבסוד מדענים שאינם בכירים של 3 שנים, פעולות לעידוד עליית מדענים לארץ – 2.25 מיליון ש"ח – כנסים בחו"ל לעידוד השבה של מדענים.

עידו סופר, רכז השכלה גבוהה באף התקציבים הוסיף כי "האוצר רואה במחסור בכוח-אדם מיומן להייטק כחסם המרכזי לצמיחת הענף, ועל כן פועל יחד עם משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הרלבנטיים לטיפול בכך.

במסגרת הקמת רשות החדשנות הלאומית, הוקמה ופועלת בה "הזירה החברתית-ציבורית" שתפקידה לעסוק בפיתוח ההון האנושי הנדרש עבור ענף ההייטק, לרבות הגברת שילוב אוכלוסיות שונות בענף וכן פעולות ייעודיות לשם עידוד הגעת עובדים מחו"ל. במסגרת זו, מתפקידה לבצע בחינת אפקטיביות לכלים השונים המופעלים לשם השגת מטרות אלה, ולפעול בהתאם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. אלברכט
    התכוונת אולי "כמדען בלי מוח….". ישראל משמעותית יותר בטוחה מארה"ב
    יש פי 2 רציחות בשנה בארה"ב לעומת ישראל).
    תוחלת החיים בישראל גדולה יותר (בכמה שנים טובות).
    יש פי 3 הרוגים בכבישים בארה"ב.

    ברור שאחוז היהודים שנפגעים בישראל גבוהה יותר מכל מקום בעולם – הסיבה היא כי אחוז היהודים בישראל הוא הגבוה בעולם.

    מדען בלי מוח כבר אמרתי?

  2. כמדען מוח אני לא אחזור לישראל. ישראל היא המדינה המסוכנת ביותר בעולם שבה יוכלו היהודים לחיות. אני כל כך שמחה שהילדים שלנו יחיו ויישארו בארה"ב לנצח. כאמריקאי גאה אני שמח.

  3. חוץ מערוץ תרבות ברדיו אין בטלויזיה כלום על מדע מישראל. פעם היתה תצפית. ערוץ ההיסטוריה: משאיות, גרוטאות, קונים ומוכרים יד שנייה. כלום על היסטוריה. ערוץ 8 לפעמים מציל את המצב. הפואנטה – התרבות הישראלית היום זה ריאליטי לא מדע.

  4. תסתכלו בתכנית המשדרים של ערוצים 11-14: הכל או בישול או נינג'ה ישראל, או ללכת על המיליון, מונית הכסף.
    הבישול המנצח, מאסטר שף, משחקי השף, פעמיים אהרוני, אוכל ישראלי ועוד, לבשל עם פבלו רוזנברג, מסעדת הפועלים של שגב. אין לי כלום נגד בישול אבל אין בערוצים הראשיים בישראל הרבה נוסף: לא כתבות היסטוריות, לא הפקות מקור תיאטרון, פעם היה. זה מעיד על העדפות התרבות כאן בישראל. גם בבישול התמהיל צריך להיות נכון.

  5. כרגיל, מנסים לשחד פראיירים שיחזרו.
    מי שראה את האור כבר לא יחזור לחושך של המדינה המושחתת והדתית.
    במקום לנסות לשפר את התנאים לנוכחים, מנסים לשחד את אלה שכבר ברחו.

  6. כאילו שימצאו משרה וייטב להם, בסך הכל יהפכו לעוד בשר תותחים וגזירות מיסים של מנוולים מלמעלה… מה שירד ,עשה בשכל …

  7. תשאלו את פאינה קירשנבאום להיכן ירדו/זלגו/ברחו כספים שהיו מיועדים לקליטת אקדמאים. ומאחר שכל הממשלה מושחתת, השחיתות יורדת/זולגת/בורחת לכל השרות הממשלתי והמערכת הפרטית. והשחיתות גורמת לכך שמקורבים מקבלים תקנים והטובים מתייבשים. ומכיוון שהמקורבים נשארים והטובים יורדים/זולגים/בורחים, תישאר מדינה שכל מוסדותיה (ממשלה, אוניברסיטאות, חברות ציבוריות, בנקים, וכו') בשליטת מקורבים מושחתים. מי רוצה להשאר? הטיפשים.

  8. מאז שיחיאל חזן השאיר את המוח במחסן הכנסת ברור לשאר המוחות שעדיף שיברחו לחו"ל אם רוצים לראות אור יום – כי במדינה שלאט לאט (ואולי קצת יותר מהר) חוזרת בזמן בשאלות כמו אבולוציה, זכויות אדם, חופש היצירה וחופש הפרט, גם הם (במקרה הטוב) ישארו במחסן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן