סיקור מקיף

המסע הפנטסטי בגוף האדם

אסימוב כתב על זה ספר, ספילברג עשה מזה סרט, עכשיו זה קורה במציאות

28.5.2000

סופר המדע הבידיוני אייזק אסימוב ניבא אותה לפני למעלה משלושים שנה, סטיבן שפילברג העניק לה חיים­ של ­צלולואיד. ועכשיו, מה שנחשב עד כה בגדר פנטזיה עתידנית, הפך למציאות עכשווית ­ בעזרתם של מדענים ישראלים. הם פיתחו כמוסה שבה הושתלה מצלמת טלויזיה זעירה ש”מטיילת” לה בתוך גוף האדם, ליעדיה השונים, מודרכת ונישלטת מרחוק, במטרה לספק לרופאים ולחוקרים תמונות מפורטות בזמן­אמת, כמותן לא נראו מעולם, על מה שמתרחש “בפנוכו” שלנו.
כמוסת המצלמה הנבלעת ­ גדולה מעט יותר מגלולת אנטיביוטיקה רגילה, אורכה 30 מ”מ, רוחבה 11 מ”מ, היא למעשה פיתוח מרחיק ­לכת של טכנולוגיות שנבנו בשעתו לצרכי טיסות בחלל של נאס”א. סוכנות החלל התכוונה להשתמש ברעיון כמוסת המצלמה כדי למדוד את טמפרטורות פנים­הגוף של האסטרונאוטים במהלך שהותם בחלל. הכמוסה נוסתה בהצלחה על עשרה אנשים, מתנדבים בריאים, בבית החולים “רויאל לונדון” ברובע וויטצ'פל. המתנדבים נתבקשו לצום לפני בליעת הכמוסה ולאחר מכן יכלו לנהל חיי יום­יום רגילים.
ראש צוות המחקר האנגלי, פרופ' פול סוויין, גסטרו­אנטרולוג (מומחה למחלות דרכי העיכול), סיפר כי המצלמה הנבלעת , שמסוגלת לנוע בתוך המעיים והקיבה של האדם ­ כלומר במסלול שאורכו הכולל יותר מ-­10 מטר ­ תחליף בעתיד את השימוש בציוד איבחון אנדוסקופי פולשני, הנמצא עתה בשימוש נרחב. הציוד הנוכחי כולל צינורות גמישים ומחייב החדרת סיב אופטי ומצלמה זעירה בקצהו, לתוך הגוף, בהליך כמו­ניתוחי הכולל הרדמה חלקית ונעשה לרוב דרך הגרון או פי הטבעת. לא תמיד זה נעים.
המצלמה שבכמוסה ­ M2A הוא השם המדעי שניתן לה ­ חוסכת את התהליך הלא נעים. היא נבלעת בטבעיות רבה כמו כל כמוסה אחרת ומרגע כניסתה לתוך הגוף, היא מתחילה לשדר תמונות, לצגי טלויזיה חיצוניים, על הנעשה בקיבה ובמעיים, שלאורכם היא נעה. לאחר כיממה היא נפלטת מהגוף באורך טבעי, דרך פי הטבעת.בנוסף למצלמה כוללת הכמוסה גם מקור­אור, סוללות מיקרוסקופיות ומשדר. בשלב זה, איכות התמונות שהושגו בניסוי היו נמוכות בהשוואה לאלו שמספק הציוד האנדוסקופי, ועם זאת טוענים המומחים שהן מלהיבות. הכמוסה הנוכחית איפשרה לרופאים להציץ לתוך מקומות במערכת העיכול האנושית, כמו המעי הדק, מזויות שמעולם לא נראו קודם לכן וגם תוך כדי פעילותם הטבעית (וללא ניתוח).בליעת הכמוסה לא לוותה ב כאב. גם תנועתה בתוך הגוף ושידור התמונות לצגים החיצוניים לא גרם כאב למשתתפים בניסוי. תוך יממה, כאמור, סיימה הכמוסה את מסעה ונפלטה מהגוף. בעתיד, כך סיפר, ד”ר סוויין, ניתן יהיה לסיים את המסע הפנים גופי תוך שש שעות ואף לגרום לכך שהכמוסה פשוט תתכלה. יתרה מכך: הכוונה היא להשיג מיזעור משמעותי יותר של הכמוסה ואף “להטיל” עליה משימות של איתור מצבים חולניים בכלי­דם, גידולים ממאירים במעי הדק, זיהוי כיבים, לימפומות או מצבי חולי של שיכבת הרירית הפנימית במערכת העיכול.* * *

בצד הישראלי של הפיתוח נמצאים ד”ר גבריאל עידן, בעל שלושה תארים בהנדסת מכונות, בעל ניסיון של 25 שנה במחקר אלקטרו­אופטי, חוקר ומרצה בפקולטה להנדסה אוירורנאוטית בטכניון, וד”ר גבריאל מרון, נשיא ומנכ”ל חברת “גיוון אימאג'ינג” מפארק ההיי­טק ביקנעם. ד”ר עידן חשף לראשונה את הרעיון ואת הפטנט שלו, עוד בשנה שעברה. הוא דיבר על מצלמות במימדים של גלולות שימלאו את תפקידם של “הליליפוטים והצוללות המכווצות” שהדגימה הוליבוד.”השיטות המסורתיות של האנדוסקופיה הן הרבה יותר יקרות, בוודאי לא נוחות ובעלות יכולות מוגבלות בהשוואה לשימוש בכמוסת המצלמה”, אמר עידן בראיון שהעניק באביב אשתקד, לכתב העת הפנימי של הטכניון. הוא הדגיש יתרון גדול אחר שיש לכמוסה: השימוש בה איננו מחייב אישפוז. הנבדק יבלע אותה, למשל בבוקר ויוכל לצאת לעבודה רגילה. התמונות שהמצלמה משדרת מהגוף יוקלטו על מכשיר קטן תלוי על חגורה שיישא על גופו. הקלטת מהמכשיר תילקח למעבדה ותפוענח מאוחר יותר על הצגים לעיני הרופא. כן ניתן לשלוט במהירות הצילום וההקלטה ­ ממש כמו במכשיר וידיאו ביתי. יתרון גדול נוסף שמצא עידן לפטנט שלו: יכולתה של המצלמה להיכנס לתוככי המעי הדק “שעד כה היה בגדר 'ארץ­לא­נודעת' לרפואה”, כדבריו.המצלמה מספקת לרופא מידע מדוייק על המיקום שבו נעשו הצילומים לאורך מסע הכמוסה. בעתיד יש כוונה להוסיף לכמוסה יכולות שהן כיום רק בגדר הדימיון. למשל: שבנוסף לצילום, תוכל הכמוסה גם ליטול דגימות ביופסיה מרקמות פנימיות חשודות, או לאסוף דגימות של חומרים כימיים המצויים בתוך הגוף, מטבוליטים ­ שנוכחותם מצביעה על מחלה חבויה ­ לשם בדיקות מעבדה מפורטות. או שהיא תוכל להסיר פוליפ ואפילו גידול ממאיר פנימי, תוך כדי תנועתה. “אנחנו עובדים על זה עכשיו”, אמר אז ד” ר עידן וסירב לפרט.חברת “גיוון אימאג'ינג” היא רק בת שנתיים והוקמה על­ידי יחידת המחקר והפיתוח של רפא”ל. מדעניה כבר רשמו יותר מ­20 פטנטים על פיתוחיהם. החברה יצרה שותפויות עסקיות עם גורמים שונים בארה”ב, אירופה ואסיה. אשתקד גם הקימה מטה פעולה בפארק ההיי­טק אוקברוק, בנרקרוז, ליד אטלנטה, מדינת ג'ורג'יה.עידן העריך אשתקד כי “ילד טיפוחיו” ­ כמוסת המצלמה ­ יגיע לשוק בעוד שנתיים. צוות מחקר מתחרה בסקוטלנד העריך בפברואר השנה שיידרשו לרעיון כזה עוד 3­5 שנים לפני שיבשיל. הכמוסה של עידן הקדימה לעשות זאת. עכשיו כבר מדברים על כך שהיא תהיה מסחרית בתוך פחות משנה. העתיד בדרך לכאן.

מאת: אלכס דורון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.