ידיעה שהיום בדיעבד ברור שהיא היתה אופטימית מדי, לגבי היפנים רוויי התקלות – חלליות יפניות לירח
הירח נזנח לנפשו במשך למעלה מעשרים שנה. בשנת 1994 חזרה אליו שוב החללית קלמנטיין שהקיפה אותו. אם חשבו המדענים שהירח לא מחביא את הסודות שלו, הרי נכונה להם הפתעה, החללית צילמה את פני השטח מגובה נמוך בתחום האינפרה אדום וגילתה סימנים של המצאות מים במצב מוצק – או בשמם העממי קרח במכתשים נחבאים בקרבת הקטבים.
ארבע שנים מאוחר יותר, ב- 1998 הגיעה החללית לונר פרוספקטור שוב אל השכן הקרוב ומדדה בדיוק את כמות הקרח. המשימה הראשונית של הלונר פרוספקטור היתה לחקור את כוח המשיכה של הירח, ולפיהם לירח יש גלעין קטן. הדבר מאושש את התאוריה לפיה הירח נוצר מרסיסים לוהטים מקרום כדור הארץ שהועפו לחלל בתקופה מוקדמת מאוד שלו בשל התנגשות עם עצם מאוד גדול.
בהמשך שנת ,1999 תשגר יפן לירח את החללית LUNAR-A המוגדר כמשימה להקפה ולחדירה אל קרקע הירח. המטרה המדעית של LUNAR-A היא לצלם את פני השטח של הירח, ולנטר את רעידות הירח, למדוד את תכונות הטמפרטורה באיזור שנמצא מתחת לפני השטח של הירח ואת זרמי החום שם, וכן לחקור את מבנהו הפנימי של גלעין הירח.
לצורך כך תישא החללית מצלמת מיפוי ושני נחתות שטח שיכילו מכשירים לחפירה בקרקע הירח. המכשירים הללו סיסמומטרים ומכשירים למדידת זרמי החום. בנוסף מתכננים היפאנים לשנת ,2003 פרוייקט המשך שזכה לכינוי .SELENE.
