סיקור מקיף

נפטר הכלכלן מילטון פרידמן, בן 94 במותו

פרידמן היה מוביל אסכולת שיקאגו המוניטארית שדגלה בשוק חופשי ובהתערבות ממשלתית מינימאלית

מילטון פרידמן
מילטון פרידמן

חתן פרס נובל, הכלכלן האמריקני מילטון פרידמן נפטר אתמול בסן פרנסיסקו. פרידמן היה בן 94 במותו.

פרידמן, שטבע את המונח "אין ארוחות חינם" זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 1976. הוא נחשב לכוהן הגדול של המונטריזם. רעיונותיו זכו לפופולאריות בשנות השמונים כאשר הם השפיעו על מדיניותם של מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן.

המנהיגים הללו ניצחו בבחירות בזכות רעיונו של פרידמן לפיהם אספקת כסף היא הגורם המרכזי המניע את הצמיחה הכלכלתי ואת קצב האינפלציה. תאצ'ר הודתה לפרידמן בכנותה אותו "לוחם חופש אינטלקטואלי." "הוא החיה את הכלכלה החופשית כאשר כל האחרים שכחו ממנה" אמרה. מעולם לא היה פרקליט פחות קודר למדע הקודר בלאו הכי. אתגעגע לידיד מלא החוכמה וההומור העוקצני" אמרה תאצ'ר לבי.בי.סי.

היו"ר הנוכחי של המפלגה השמרנית בבריטניה, גורדון בראון הגדיר את פרידמן כאחד מגדולי הכלכלנים התאורטיים במאה העשרים. "היתה לו השפעה גדולה על מדיניות הכלכלה לאחר מלחמת העולם השניה, ועצותיו בתחום המדיניות המוניטרית זכו לאמון."

פרידמן היה גם החסיד הגדול של הדה-רגולציה (שבמסגרתה הוכנסה תחרות לשווקים רבים כגון התקשורת והתעופה) וההפרטה. במשך שלושים שנותיו כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו היה פרידמן חסיד הכלכלה החופשית וגישתו זכתה לכינוי "אסכולת שיקאגו". הוא נודע כנואם חריף ושוטף, ונאמר עליו שמעולם לא הפסיד בויכוח.

"אם ג'ון מיינרד קיינס שלט במחשבה הכלכלית באמצע המאה העשרים, פרידמן שלט במחשבה הכלכלית לקראת סוף המאה, והרחק לתוך המאה הנוכחית" אמר דובר מטעם המכון האמריקני לכלכלה חופשית בוושינגטון. בן ברננקי, ראש הבנק המרכזי האמריקני – הפדרל ריזרב, אמר בנאום בשנת 2003 כי "חשיבתו כה השפיעה על המקרו כלכלה העולמית עד כי המכשול היחיד בקריאתו היום היא בכשלון ההבנה של המקור למאמר והתפיסה עד כמה הוא היה מהפכן."

פרידמן נולד בברוקלין ב-31 ביולי 1912, בן למשפחת מהגרים יהודים ומימן בעבודתו העצמית את לימודיו עד האוניברסיטה. במהלך חייו הוא גם ייעץ לנשיאים רייגן וניקסון וגם כתב מאמרים משפיעים בכתבי עת. בין ספריו "תיאורית פונקצית הצריכה", "עריצות הסטטוס קוו והחופש לבחור" הפכו לאחר מכן לסדרות טלוויזיה. ואולם עבודתו לא הוגבלה לתחום הכלכלי. הואדגל בחופש הבחירה ותמך למשל בלימודים מהבית של תלמידים בבית הפסר היסודי וכן בהסרת העברה הפללית מסמים וזנות. הוא היה ממעודדי ביטול גיוס החובה לצבא ארה"ב לאחר מלחמת ויאטנם, דבר שלאחר מכן הגדיר כאחד מההשגים שהוא גאה עליהם ביותר.

3 תגובות

  1. סופר חלאה.
    הנזק שהוא עשה למיליונים שהטיף לשוק חופשי חסר גבולות.
    שווה ערך רק לנזק של נבלה אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן