סיקור מקיף

היונה של נוח

ב-1972 שוגרה החללית פיוניר 10 לקצה היקום, על סיפונה היא נושאת דיסקית אלומיניום קטנה עליה משורטט מסר מהמין האנושי לכל צורת חיים אינטליגנטית העשויה להיתקל בחללית. איך דוחסים את סיפורו של המין האנושי לחתיכת אלומיניום שגודלה לא עולה על זה של דף נייר A4?

דודי גולדמן, "אודיסאה"

במארס 1972 טמנו אנשי נאס"א דיסקית אלומיניום מצופה בזהב בחללית "פיוניר 10" ושיגרו אותה לחלל. כמעט שנה אחר כך, באפריל 1973, שוגרה דיסקית זהה ב"פיוניר 11." פיוניר 10 נמצאת כבר מזמן בנקודה הרחוקה ביותר בחלל שאליה הגיע המין האנושי. בעוד שני מיליון שנה היא אמורה להגיע אל כוכב אלדברן, "העין של קונסטלציית שור". בשל המרחק, אבד הקשר עם החללית. פיוניר 11 נשלחה לקצה המנוגד של מערכת השמש. גם איתה אבד הקשר.

כל מה שנשגב באדם מגולם בדיסקית הזאת, על מידותיה הצנועות (רוחבה פחות מ- 23ס"מ וגובהה 15.2 ס"מ). מכל המגוון העצום של המינים החיים על פני כדור הארץ- שנמצא במערכת השמש שלנו, שהיא אחת ממאות מיליוני מערכות שמש- ההומו סאפיינס הוא היצור היחיד המתאפיין בשיפור תמידי של סביבת המחייה שלו. בבניית כלים טובים ומדויקים יותר, במיגור מחלות, בהארכת תוחלת חייו, בחיזוי פני העתיד, אך מעל לכל- מייחדים את האדם הסקרנות והניסיון לחקור ולהבין את הסביבה שבה הוא מתקיים.

אלפי שנות סקרנות אנושית, מאמץ ורצון להבין את היקום ולמצוא יצור תבוני הדומה לנו אי שם בחלל, התכווצו אל תוך האיגרת הזאת. הנוגעת אל הלב בעוצמת כמיהתה. מאז נשא האדם הראשון את עיניו בפליאה אל השמיים, וראה כי מתנוצצים בהם כוכבים זוהרים לאין ספור, החל המסע הארוך למציאת חיים ביקום.

האם יש שם מישהו?

הפילוסוף והאסטרונום היווני תאלס, תלמי האלכסנדרוני, המשורר הרומי לוקרטיוס, אנשי הרנסנס ובהם קופרניקוס, גלילאו וג'ורדנו ברונו, ואחריהם יוהנס קפלר ואייזיק ניוטון – כולם נשאו את עיניהם אל השמיים, לפענח בהם את סודו הגדול של היקום. ככל שנוסף לפענוח נדבך חדש, כך שבה ונשאלה ביתר שאת השאלה: האם אנחנו לבדנו בעולם?

שורשי הבנת היקום נטועים, כך ברור לנו היום, בשאלת ה"בריאה" או בנקודת ההתחלה. אם הכל התחיל מנקודה אחת, ה"מפץ הגדול", ממנו נוצר יקום שהלך והתפשט, ואם בפרק זמן כלשהו בתהליך זה נוצרו חיים על פני האדמה, האם סביר שהם נוצרו רק במקום אחד? תשובות המדענים לשאלה אינן חד משמעיות. אחדים אומרים כי סטטיסטית לא יתכן שרק על כוכב אחד, מכל טריליוני טריליון ( 7כפול 10 בחזקת 22) הכוכבים, יתקיימו חיים. אחרים טוענים כי עד שלא יימצאו סימני חיים על כוכב אחר – אנחנו, בני האדם, נישאר בגדר תופעה חסרת תקדים. נס חד פעמי.

בתוך אי הוודאות הזאת, הנעה בין חשש גדול לתקווה אנושית עמוקה, משייטות שתי הדיסקיות. הן נמצאות עתה בקצה גבול מערכת השמש שלנו וימשיכו להתרחק אלא אם יצליח ללכוד אותן יצור תבוני כלשהו ויתבונן בציורים התמימים שעל גבן. יצור תבוני, שדרגת ההתפתחות שלו דומה לשלנו, אמור להיות מסוגל לקרוא ואף להבין את המסר האנושי שהאדם שלח לשכניו בחלל. זו הסיבה שהמסרים על הדיסקית כתובים כסמלים, שמקדם הקומוניקטיביות שלהם הוא הרחב ביותר המוכר לנו: ציור ומדע.

בצד ימין, בחלקו העליון של הציור, מצוירת נקבה אנושית. לצידה ניצב הזכר. אלה הם אדם וחוה כפי שאנו מדמיינים אותם בהיבראם: עירומים מבגד, חפים מתחכום וממטרות נסתרות, ללא קישוטים שעלולים להסיח את הדעת ממהותם. הזכר מרים יד בתנועת ברכה ועמידתם של השניים נייטרלית, לא תוקפנית, מזמינה למגע.

בקצה השמאלי העליון מצוירים שני מצבים של אטום מימן, שתופעה כימית פיזיקלית מסוימת מתרחשת בו אחת לעשרה מיליון שנים. תרבות אינטליגנטית אמורה להכיר את התופעה. בשרטוט העגול בצד שמאל נראים 15 קווים היוצאים מאותו מקור. על 14 מהם כתובים מספרים בינאריים, המייצגים את זמני המחזור של פולסר (כוכב נויטרונים צפוף) ובאמצעותם אפשר לחשב את הזמן שבו שוגרה החללית נושאת המסר, וגם לאתר את מיקומה של מערכת השמש שלנו. הקו, הנראה ארוך יותר, מסמן את המרחק מהשמש שלנו למרכז גלקסיית שביל החלב. בצד התחתון של הדיסקית מופיעה דיאגרמה של מערכת השמש, ובה מצויר המסלול של פיוניר 10. המספרים הבינאריים שליד כוכבי הלכת מראים את המרחק הממוצע של כוכב הלכת מהשמש.

אנו נושאים מסר של שלום

הדיסקית – שעיצבו האסטרונום וסופר המדע הפופולרי המנוח קארל סאגן, האמנית לינדה זלצמן–סייגן והאסטרונום פרנק דרייק – היא גלוית ברכה אוהדת, המוסרת מידע בסיסי על המין האנושי ועל כדור הארץ, ומזמינה למפגש של שלום. היא איננה התשדורת היחידה שאנו שולחים מכאן אל ה"חוץ" ומאז שנשלחה אף הגביר האדם את מאמציו: מאות תחנות ממסר מאזינות זה שנים לחלל ומנסות לקלוט מן החלל החיצון אות בתגובה. בפרויקט סט"י (SETI) למשל, הסורק באמצעות מכשירי רדיו–טלסקופ תשדורות בניסיון לגלות בהן סימן לאינטליגנציה חוצנית, לוקחים חלק עשרות מיליוני בעלי מחשבים אישיים בעולם, התורמים לטובת העניין את כוח המחשוב שלהם.

גם בחלליות וויאג'ר 1 ו-2 נשלחו תקליטורי צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור הארץ, ואף נכללו בהם הוראות הפעלה בשפה בינארית (שפה של שתי ספרות וצירופיהן בניגוד לשיטה הדצימלית, עשרונית, הנהוגה באירופה ובישראל). שתי החלליות יצאו ממערכת השמש שלנו, ואחת מהן מצלמת את טבעותיו של שבתאי.

כילד משתאה וחדור תקווה, העומד בלילה ומביט בכיפת השמיים המתנוצצת מעל, אנו מתעקשים אפוא לבקש תשובה בחלל. אך עתיד הכדור שבו אנחנו חיים רחוק מלהיות בטוח, ועתידנו אנו, בני המין האנושי, בטוח עוד פחות. המסע אל החלל אינו מגלומניה אנושית. הוא מבטא גם את הניסיון לחזות את העתיד ולייצר תנאים חדשים להישרדותנו. לא לשווא אנחנו מגבירים את מאמצינו עתה, שכן באלף השלישי אנחנו אמורים לצאת מן ה"מערה" אל הפגישה עם העולם החיצון. כאשר נצא, נדע סוף סוף אם דמויות הצל שראינו על קירות המערה, בשבתנו בתוכה, הן דמויות אמיתיות, או שמא הן יצירי דמיוננו ומאוויינו בלבד.

כמו נח, שצף בתיבה מבודדת אחרי המבול, ומבעד לצוהר שלח יונה לראות אם כלו המים, יצר האדם המודרני את שליחת השלום שלו. היונה שבה אל התיבה ובפיה ענף של זית, אות לחיים שהתחדשו ולהגעה אל חופים חדשים שיושבי התיבה יבואו עדיהם ויבנו עליהם את עתידם. הגלויה שלנו, ידעו גם שולחיה בשעה שהטמינו אותה במקומה, לא תחזור בעתיד הנראה לעין. כיוון שכך, יותר משהיא משדרת אות חיים מן האדם אל שכניו המסתוריים, היא שולחת אות פנימי, מאיתנו אל עצמנו: עלינו לבנות את העתיד, היא אומרת; עלינו לדאוג לכך שהאנושות תמשיך להתקיים, שתוסיף לחקור את היקום בסקרנות של ילד, שלא תחדל לחפש ולבנות לה מחר טוב יותר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. מעניין כמה התקדמנו מאז…
    היום הדיסקית ומה שיש בה נראית לעתים קצת תמימה: גם אם תגיע לתרבות חיזרית, האם בכלל אלה יכולים לראות או לחוש בדרכים שאנו מכירים, האם יבינו בכלל שמישהו בנה את עצם החלל המוזר?…
    וגם אם כן –
    – כיצד יפרשו את הנפת היד החביבה, האמנם כמסר של שלום?… ואולי הם חששנים כמונו (ראו אחת התגובות למעלה….) .
    – והאם הם בכלל יבינו מי בתוך הציור שלח אותו?… האם הגושים המוזרים בצד ימין או הצורות הסימטריות ואולי אפילו הקוים המוזרים היוצאים מהנקודה בצד שמאל (יתכן שיגיעו למסקנה שאנו סוג של קיפודים)…
    -ומה הם העיגולים הקטנים המוזרים למטה, הם לא אמורים להראות משהו ואפילו לא מזכירים גדלים אמיתיים של מערכת שמש כלשהיא בקצה שביל החלב…
    ויש עוד.

    מניח שאם היו שולחים מסר היום – אולי היו חושבים עליו קצת אחרת ובאופן מורכב יותר.
    אבל זה חמוד.

  2. מדהים שממשיכים להתעסק בקלישאות ובגימיקים (לוחיות מוזהבות, תקליטים וכ"ד), במקום לבחון את הממצאים הקיימים בנוגע לכך שציויליזציות שאינן אנושיות, מבקרות בכדור הארץ.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  3. אלמוג,

    המרחקים בחלל הם כל כך עצומים, הסיכוי שחללית תתנגש באסטרואיד בדרך לאחד מכוכבים הלכת ומעבר הוא כמו הסיכוי לנסות לזרוק אבן ולפגוע בקליע שנורה מאקדח.

  4. הסיכוי שהחללית התנגשה במשהו בדרך הוא יותר גדול מהסיכוי שיחזירו לנו מסר בחזרה אי פעם.

    עכשיו כשאני חושב על זה, איך באמת משגרים כל כך הרבה חלליות, כמו למשל במשימות מאדים, ולא נתקלים בשום אבן/סלע/אסטרואיד בדרך? אני אשמח אם מישהו יכול לענות לי באמת.

  5. מאז ששלחו את חלליות הפיוניר העלו מומחי חלל מחשבות שכדי שלא נשלח עוד הודעות ליקום בגלל שאנחנו לא יודעים מי יגיע לבקר אותנו. (חומר למחשבה)

  6. לחובבי המד"ב כדאי להזכיר את הסרט הבא. מצטער על הספויילר למי שעדיין לא ראה ורוצה לראות.
    בסרט הראשון שנעשה לבסוף "מסע בין כוכבים הסרט" מ-1979 ( ושרודנדברי עיבד אותו גם לספר שתורגם לעברית ) שבו פוגשת האנטרפרייז ספינה כמו אלוהית שמסתבר שמוצאה מספינת החלל "וויג'ר " מכדור הארץ של המאה ה-עשרים שכעת חוזרת לכדור הארץ לאחר שעברה שינויים טכנולוגיים מדהימים בידי גזע על טכנולוגי כלשהו על מנת להיפגש ולהתאחד עם "הבורא" שהם למעשה לא אחרים מאשר יוצריה , בני האדם מכדור הארץ .
    מהאתר של אלי אשד

  7. "רב המין האנושי הוא תולעים מזויינות". אחלה שפה.
    "..יש כמה אחוזים שהם אנחנו שעושים ככל יכולתם להניא אותם..". "אנחנו" – משעשע שמופיע רק שורה אחרי…

  8. יפה ארנון גאן שלנו
    אולי תרצה להיות עורך במגזין אודיסאה?

    וכן אמנם רב המין האנושי הוא תולעים מזויינות שדואגים רק לעכשיו ולעצמם
    אבל יש כמה אחוזים שהם אנחנו שעושים ככל יכולתם להניא אותם מההתנהגות
    שאיתה הם חונכו

    אני מניח שהמון יסתדר ברגע שהרבה יותר אנשים יפסיקו להסתמך ולזרוק אחריות על "אלוהים"
    ויבינו שעתידם נמצא בידם ובאחריותם

  9. זוג חלליות פיוניר וזוג חלליות וויאג'ר נשלחו לכיוונים שונים, אל מחוץ למערכת השמש שלנו. ארבעתן מצויות או קרבות אל שולי ההליוספירה.

    זה אמנם הכי רחוק שמעשי ידי האנושות הגיעו, אך "קצה היקום" ככתוב בפתיח, זה מעט מוגזם.

    גם שידורי הרדיו הראשונים של האנושות, המתקדמים במהירות האור והגיעו למרחק של כ100 שנות אור מאיתנו – מצויים עדיין בסביבה הקרובה שלנו בגלקסיה.

    לקנה מידה, קוטרה של הגלקסיה הוא למעלה מ100,000 שנות אור.

  10. בין יומרנות לטפשות:
    "ההומו סאפיינס הוא היצור היחיד המתאפיין בשיפור תמידי של סביבת המחייה שלו"
    המין האנושי תלוי במשאבים מתכלים (נפט, עצים, דגה ימית וכו.), כשהם יגמרו גם אנחנו ניגמר אלא עם כן נמצא מקורות אחרים (אוזכר במספר כתבות האתר זה).
    המין האנושי הוא מבוסס על הרס סביבת המחיה שלו, אז כן, אנחנו באמת מיוחדים. כל שאר היצורים נמצאים ושיווי משקל עם סביבתם (חוץ מווירוסים ?, מי אמר מטריקס ?).

  11. ואני לתומי חשבתי שספירה בבסיס עשר נפוצה בכל העולם, לא רק באירופה ובישראל.

    תצורף ישראל לאיחוד האירופי לאלתר!

  12. בעוד 2 מיליון שנה היא אמורה להגיע… זו לא "קצת" יומרנות? הקשר איתה אבד! מי אמר שהיא לא התנגשה מזמן באיזה אסטרואיד זעיר בחלל והפכה לאבק או לגז?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן