תרופה לסרטן תילחם גם בהשמנה: מולקולה 'יונקת' שומן מעכברים

בחלום יוסף בלעו הפרות הרזות את השמנות ולא השמינו. האם הן קיבלו הזרקה של מולקולות החוסמות את תאי השומן? מחקר אמריקני מדווח על תרופת פלא שהפכה עכברים שמנים לנורמליים

אבי בליזובסקי

https://www.hayadan.org.il/fatmicereverse.html

גישה חדשה המשמשת למלחמה בסרטן עשויה גם לסייע להלחם בהשמנה. כך אמרו חוקרים אמריקנים ביום ראשון. לדבריהם, נראה כי חסימה של חלבון מסוים מאפשרת, פשוטו כמשמעו 'לשאוב' שומן מעכברים.
כאשר הזריקו לעכברים שמנים את “מכסח השומן” (“fat-zapper”) מדי יום במשך חוד, כולם רזו והגיעו למשקל הנורמלי בלי תופעות לוואי. כך מסרו חוקרים במאמר שיתפרסם בגליון יוני של כתב העת נייצ'ר-מדיצין. ואולם הם חוששים כי המחקר נמצא עדיין בשלבים הראשונים והשפעתו היא על תפקוד הנמצא כמעט בכל התאים – ופירוש הדבר, שיש פוטנציאל גבוה לתופעות לוואי רציניות.

“אני מנסה להפחית את ההייפ על המחקר הזה” אמר ד”ר ואדיה אראפ Arap ממרכז אנדרסון לחקר הסרטן ביוסטון, שהוביל את המחקר. בסרטן, סוג חדש של תרופות המכונה אנגיוגנסיס inhibitors מרעיב את תאי הגידול באמצעות חסימת אספקת הדם אליהם. אראפ ועמיתיו הפנו את הגישה הזו כנגד תאי השומן. לדברי אראפ, הדבר הגיוני – תאי השומן גדלים ומתרבים במהירות בדיוק כמו תאי הסרטן. כמו גידולים, הם בונים סביבם מערך של כלי דם זעירים המכונים capillaries לצורך קיומם.
תרופות לסרטן תוקפות חלבונים שונים המעורבים בבניית מערך כלי הדם. צוותו של אראפ חיפש חלבון שעשוי להמצא רק בכלי דם המאכילים תאי שומן. ואכן הם מצאו חלבון גכזה. פרוהיביטין Prohibitin הוא חלבון הפעיל על פני השטח של כלי דם מזיני תאי שומן. הם גם מצאו נוגדן מונו-קלונלי monoclonal – מולקולוה סינטטית המסוגלת לפעול במערכת החיסון – המוצאת ונצמדת אך ורק למוקלולת הפרוהיביטין. גם אם רק חלק קטן ממה שמצאנו בעכברים יתאים לביולוגיה האנושית, אזי אנחנו אופטימיים לכך שתמצא דרך חדשה לחשוב על הפיכת תהליך ההשמנה, אומרת רנטה פאסקאלני (Pasqualini), שותפתו למחקר וגם אשתו של אראפ.

צוותו של אראפ הפך את נוגדן ה- monoclonal לקטלני באמצעות הצמדתו לחלקי חלבונים אחרים או לפפטידות שגרמו ל- apoptosis תוכנית טבעית להתאבדות תאים. לאחר מכן הם הכניסו עכברים נורמליים ל”דיאטת קפיטריה”. “דיאטה זו עשירה בקלוריות.” אמר אראפ. לדבריו, העכברים החלו להשמין, חלקם אף הכפילו משקלם. לאחר מכן הם הזריקו למחצית מהעכברים את המולקולות מחסלות השומן. לאחר הזרקה יומית במשך חודש, איבדו העכברים השמנים, בממוצע, 30 אחוז ממשקל גופם.
אבדן המשקל גם לווה בחזרה מתופעות כמו כבד שמן ואי סדירות של הסוכר. אומר אראפ, המתאר שתי תופעות לוואי מוכרות של ההשמנה. “הם נראו טוב יותר, ויכולת לראות אותם הולכים הלך ושוב.

הם חקרו גם עכברים מזדקנים, הנוטים להשמין. “הם הגיבו בדיוק באותה הדרך. הם נראו קצת רזים יותר”. אמר.
אראפ אומר כי הוא וצוותו לא ראו תופעות לוואי. “הם לא הראו סימני מחלה.” אמר. “כל המדידות נראו משופרות. אילו היו תופעות לוואי, לא יכולנו לאתר אותם. צוותו של אראפ לא מדד כמה זמן חיו העכברים אחרי הניסוי ולא מדדו את מסת הגוף הרזה כדי לראות אם העכברים איבדו תאי שריר בריאים.
התוכנית הבאה של הצוות היא לנסות את התהליך על בבונים, הנוטים להשמנה כמו בני אדם. אראפ העיר כי מחקרים אחרים שבהם התגלו תהליכים המביאים להפחתה בשומן, לא הצליחו להיות מתורגמים לתהליכים בבני אדם. פרוהיביטין נמצא בבני אדם בתאים רבים, ופירוש הדבר שהפרעה מקרית עלולה לגרום לתופעות לוואי רציניות. “אני סבור שיקח זמן לפני שנדע האם ניתן לשכפל את התהליך אצל בני אדם”. אמר.

לידיעה בסי.אן.אן
ידען חידושים ברפואה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~841715813~~~178&SiteName=hayadan