הצלחת הניסוי של מדענים מיפאן ודרום קוריאה מרמזת בראשונה על האפשרות שבעתיד יתאפשר להביא לעולם גם ילדים עם חומר גנטי שמקורו בשתי אמהות
יובל דרור, הארץ, ואללה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/mice2eggs.html
עכברה יפאנית בריאה היא הוכחה ראשונה לכך שניתן להביא לעולם יונק באמצעות שני גרעינים של ביציות בלבד, ללא שימוש במטען גנטי זכרי. הצלחת הניסוי של מדענים מיפאן ודרום קוריאה מרמזת בראשונה על האפשרות שבעתיד יתאפשר להביא לעולם ילדים עם חומר גנטי שמקורו בשתי אמהות (להבדיל משיבוט, שבו יש אמא אחת, ללא עזרה של מטען גנטי נוסף).
המדענים מכירים היטב את תופעת “רביית הבתולים” (פרתנוגנזה), שמאפשרת יצירת בעל חיים ממערכת גנטית חד-הורית. אף שהיא נפוצה בעולם החי (אצל חרקים וזוחלים), היא נחשבה לבלתי אפשרית אצל יונקים. איאן וילמוט, שעמד בראש הצוות ששיבט את הכבשה “דולי”, כתב בספרו “הבריאה השנייה” (2000): “בהיעדר התערבות אלוהית, לידת בתולים בקרב יונקים, אינה אופציה. יש צורך בנוכחות של גנום זכרי וגנום נקבי כאחד”.
וילמוט הסביר כי מחקרים שבוצעו בתחום העלו שעוברים שנוצרו מגנום נקבי מתחילים ביצירת עובר נאה למראה, אבל עם שלייה עלובה למדי. לעומת זאת, עוברים בעלי גנום זכרי מפתחים שלייה יפה, אבל במקרה כזה לא נוצר עובר נאות. הסיבה לכך נעוצה ב”הטבעה הגנטית” – שינוי שמקורו אינו בחומר התורשתי, ושחשיבותו להתפתחות עוברים תקינים היא קריטית. בתהליך הטבעי הבריא, גן מוטבע שמקורו אבהי גורם ל”השתקה” של הגן המקביל לו שמקורו אמהי, וגן מוטבע אמהי, גורם ל”השתקה” של הגן האבהי המקביל לו. ואולם כשנעשה שימוש בשתי מערכות גנום נקביות או זכריות, התהליך החשוב של ההטבעה אינו מתרחש ולא נוצרים עוברים בריאים.
וילמוט לא פסל על הסף את האפשרות שבעתיד תפותח הטכנולוגיה שתאפשר רביית בתולים בקרב יונקים, אך טען ש”בינתיים אין אפילו מי שמתקרב לכך”.
ואולם כעת מוכיחים החוקרים, בראשות טומוהירו קונו מאוניברסיטת טוקיו, כי הדבר אפשרי ביותר. הם בדקו את מרכזיותה של ההטבעה הגנטית בתהליך רביית הבתולים וניסו לראות אם ניתן להתגבר עליה. במאמר שפירסמו בכתב העת “Nature” הם מסבירים כיצד שינוי בשני גנים, H19 ו-Igf2, יכול לספק פתרון לבעיה.
ה-H19 מתבטא בכרומוזום הנקבי הרגיל, וה-Igf2 מושתק בו; בכרומוזום הזכרי מתרחש מצב הפוך. מכיוון שהחוקרים השתמשו רק בגרעיני ביציות, הם “ביטלו” באחד מהם את H19, ובכך גרמו ל-Igf2 להתבטא. כך בעצם הצליחו “לרמות” את הביצית המופרית, ש”חשבה” שהיא הופרתה ממטענים גנטיים זכריים ונקביים – אף שהיא כוללת שתי מערכות גנטיות נקביות. כך התאפשרה התפתחותו של עובר עכברה תקין. כשנולדה התברר כי התפתחה היטב, ובבגרותה אף העמידה צאצאים משלה.
לטענת החוקרים, תוצאות המחקר אמנם מוכיחות את מרכזיותה של ההטבעה הגנטית בתהליך התפתחות העובר אצל יונקים – אך באותה עת מוכיחות גם כי שינוי ההטבעה מאפשר להתגבר על המחסום שנחשב עד כה בלתי עביר. דיוויד לובל ופטריק תם מאוניברסיטת סידני, אוסטרליה, שכתבו את מאמר המערכת שפורסם לצד פרסום המחקר, הסבירו שעדיין לא ברור כיצד השינוי בשני הגנים הוביל לפריצת הדרך. “מדהים לגלות ששינוי בביטוי של שני גנים מוטבעים גורם לאפקט הדומה לגל המשפיע על כל שאר הגנום”, כתבו. מדענים ישראלים טענו אתמול כי השינוי שגרם ביטול גן H19 אינו מפתיע, לאחר שבאחרונה התברר כי H19 פועל כ-Master Gene, מעין “תוכנת-על” שמשפיעה על מספר גדול של גנים.
ידען שיבוט – בעלי חיים
לידיעה בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~826220796~~~50&SiteName=hayadan
