אתיקה / זוג חרדי קיבל אישור ללדת בת כדי להצניע תרומת זרע
תמרה טראובמן וחיים שדמי
התהליך שבוצע ב”הדסה”
לראשונה בישראל, במהלך המעורר מחלוקת רפואית ומוסרית, אישר משרד הבריאות לזוג לבחור מראש את מינו של תינוקם – ללא סיבה רפואית. האישור ניתן לפני כמה חודשים לבית החולים הדסה עין כרם, שבו נעשה ההליך באמצעות הפריה חוץ-גופית ובדיקה גנטית. לדברי פרופ' נרי לאופר, מנהל חטיבת הנשים בבית החולים, “האשה נמצאת עכשיו בחודש הראשון להריונה”. הוא הסביר, כי הזוג ביקש בת מכיוון שנקלע ל”נסיבות מיוחדות” הקשורות לעובדה שבני הזוג חרדים והאב הוא כהן.
זה כעשור, רופאים משתמשים בשיטה לקביעת מין היילוד, המכונה “אבחון גנטי טרום-השרשתי”. ואולם, עד כה אושר התהליך רק במקרים של מחלות תורשתיות הפוגעות בעיקר בזכרים, כמו המופיליה. באמצעות מניעת לידתו של תינוק ממין זכר, יכלו ההורים להבטיח לידה של תינוק שלא ילקה במחלה. בישראל מיושמת השיטה בבתי החולים הדסה, איכילוב, רמב”ם ותל השומר.
אך לדברי רופאים רבים מתחום הלידות והגינקולוגיה, כבר היום מתקבלות בקשות רבות מבני זוג לבחירת מין העובר מסיבות שאינן רפואיות. פרופ' דניאל זיידמן, מומחה להפריה חוץ-גופית מבית החולים “שיבא” בתל השומר, אומר כי יותר ויותר זוגות מבקשים לבחור מראש את המין של תינוקם ללא סיבה רפואית; ברוב המקרים, הם מבקשים בן. גם לדברי לאופר, “כל הזמן מגיעות אלינו בקשות כמו 'יש לי ארבע בנות – אני רוצה בן'”.
בני הזוג שטופלו בהדסה הם חרדים באמצע שנות ה-20 לחייהם. לאחר שנישאו, הם ניסו להביא ילדים לעולם – אך לשווא. הם פנו למרפאת פריון, ושם נאמר להם כי הגבר סובל מליקוי נדיר – אין באשכיו זרע. הרופאים הסבירו לבני הזוג כי באפשרותם להשתמש בתרומת זרע, ולהפרות באמצעותה את ביצית האשה.
בחברה הישראלית – ובקהילה החרדית בפרט – קיימת רתיעה מלידת ילד שאינו “ילד ביולוגי”. במקרה של הזוג הצעיר, התווספו לכך נסיבות מיוחדות, הנובעות מהיותו של הבעל כהן. ההורים החרדים שואפים לשמור בסוד את דבר תרומת הזרע, אך אילו נולד להם בן, היו נאלצים לחשוף את הסוד כשימלאו לו 13 שנה. הסיבה: כשבן של כהנים מגיע למצוות ועולה לתורה, מכריזים עליו בבית הכנסת כעל כהן. אך במקרה הזה, ההכרזה תהיה בבחינת עבירה הלכתית, שכן הילד אינו בנו הביולוגי של האב, וכך היו נאלצים ההורים לחשוף את תרומת הזרע. כדי להימנע מהדילמה, החליטו בני הזוג שהם חפצים בילדה. בת, הסבירו, לעולם לא תעלה לתורה, אנשי קהילתם לא יידעו שהיא אינה ילדתם הביולוגית, וגם לה עצמה לא יהיו חייבים לספר זאת.
בעקבות החלטתם פנה לאופר ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו”ד מירה היבנר הראל, לקבלת אישור ליישם את השיטה, אף שאין נימוק רפואי. היבנר הראל אישרה את הבקשה. לדבריה, החלטתה נבעה מתוך התחשבות במצוקת הזוג. “לאור העובדה שמדובר באדם שההלכה והדת הן נר לרגליו – ולכן קיימת בעבורו בעייתיות בהבאת ילד בנסיבות הקיימות – אבל בד בבד הוא מעוניין להביא ילד לעולם, היה מקום להיענות לבקשתו”, היא מנמקת את החלטתה.
“אם לא היינו מאפשרים להם את בחירת מין העובר, לא היו להם ילדים. לפעמים עלינו להתאים את ההחלטות שלנו לרוח ולמסורת העם”.
צוות המעבדה בהדסה יצר למען בני הזוג עוברים, בהפריה חוץ-גופית. לאחר כשלושה ימים, כשבעוברים התפתחו שמונה תאים, הוציאו מהם תא אחד ובדקו אם מדובר בעובר ממין נקבה או ממין זכר. בעוברים הזכרים לא השתמשו, אך את אלה ממין נקבה השתילו ברחמה של האשה.
רופאים רבים מעריכים כי בעתיד – ובמיוחד בעקבות האישור התקדימי – יגדל מספר הבקשות לבחירת מין היילוד מנימוקים שאינם רפואיים. ד”ר ענת ספרן, מנהלת המעבדה בהדסה, אומרת: “לדעתי אנו עומדים עכשיו בפתחו של שטף של אנשים, שישאלו את עצמם אם גם מצבם יכול להצדיק את בחירת המין”.
“מצלצלים ופונים אליי זוגות ומבקשים בחירת מין עובר”, אומר פרופ' עמי עמית, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית בבית חולים איכילוב בתל אביב. לדבריו, “הטכנולוגיה קיימת. במצב הקיים היום אני לא מסכים לייצר טיפול כזה שלא מסיבות רפואיות. קטונתי מלקבוע האם משפחה שיש לה חמישה בנים ורוצה בת, רשאית לקבל את מבוקשה. זה תפקיד הרשויות.
ההשלכות המוסריות והחברתיות של האישור החדש טרם נבחנו. עד כה, נמתח גבול ברור בין השימוש בשיטה לצורך מניעת מחלה, לבין השימוש בה לצורך מניעת לידת תינוקות עם “תכונות לא רצויות”. פרופ' זיידמן אינו פוסל את השימוש בשיטה, אך לדבריו, בחירת מין התינוק ללא נימוק רפואי מעלה את השאלה “עד איזה גבולות אפשר לדחוף את הבחירה? תמיד ישנו החשש שזה לא יהיה רק לבחירת מין, אלא ימשיך גם לבחירת תינוקות גבוהים, למשל”.
“אני לא נוטה לאמץ בקלות רבה את טיעוני 'המדרון החלקלק'”, אומרת ד”ר רות הלפרין-קדרי, ראש “המרכז לקידום מעמד האשה” בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, “אבל במקרה זה, המציאות שעלולים להתדרדר אליה כבר נוכחת. אי-אפשר לעצום את העיניים”. לדבריה, “בחברה הרב-תרבותית של ישראל, הסכנה של העדפת מין אחד על פני האחר היא סכנה קיימת”. לדבריה, “העדפה יכולה לפעמים לנבוע מסיבות דתיות, במסורת שבה קדיש יכול להיאמר רק על ידי בן”, אך גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות: “אני זוכרת שבהיותי סטודנטית, כשנולד בן היו מוחאים כפיים, וכשנולדה בת השתררה שתיקה”.
לדברי הלפרין-קדרי, לאימוץ השיטה עלולות להיות השלכות שליליות לגבי נשים. “הפריה חוץ-גופית היא טכנולוגיה שמסוכנת לנשים, וכרוכה בסבל ובמסלול קשה מבחינה גופנית ונפשית. ברגע שתיפתח האפשרות וזה יתקבל כנורמה חברתית, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו יצפו מנשים לעבור הפריות חוץ-גופיות ואבחונים גנטיים לבחירת מין או להעדפת תכונות אחרות, כמו שהיום מצפים מנשים לעבור את כל הבדיקות הטרום-לידתיות”.
לדברי זיידמן, מלבד הסיכון המסוים ואי הנוחות הכרוכים בהפריה חוץ-גופית, עדיין לא ברור אם להליך האבחון הגנטי אין השלכות בריאותיות ארוכות טווח על היילוד. לדבריו, “יש זוגות שיגידו שבעבור הימנעות ממחלה מאוד קשה, הם מוכנים לקחת את הסיכונים. אבל האם זה מוצדק גם לבחירת בן או בת?”
פרופ' בנימין ראובינוף, מומחה לפריון מהדסה עין כרם, תומך במתן אפשרות לבחירת מין במקרים שבהם הדבר ישפר מאוד את רווחת ההורים. עם זאת הוא מציין: “לפי אחד מטיעוני הנגד, הטיפולים יקרים ולא יהיו זמינים לכולם”. האם, הוא תוהה, רק עשירים יוכלו לבחור את מין תינוקם לעתיד, ואחרים ייאלצו “להסתפק” בתינוק מהמין שיעלה מזלם?
ספרן מציינת, כי למרות שברוב המכריע של המקרים השיטה מספקת אבחנה מדויקת על מין העובר, עדיין קיימים אחוזים בודדים בהם היא נותנת מידע שגוי. “מה יקרה”, היא שואלת, “אם יתברר לזוג החרדי שהם נושאים זכר בריא?”, שהרי אמונתם אוסרת עליהם לבצע הפלה.
פרופ' לאופר מודע למגוון השאלות שמעורר השימוש בשיטה לבחירת מין היילוד. לאחר קבלת האישור במקרה זה, הוא פנה במכתב להיבנר הראל, והבהיר את הצורך בהסדרת הנושא, אך לא זכה לתגובה. “פונים אלי המון אנשים ולכן דרשתי את משרד הבריאות לסוגייה העקרונית, ולא הפרטנית”, הוא אומר.
לדבריו, “יש לעורר שיח ציבורי בעניין ולא לתת לדברים 'לנזול' מעצמם, כפי שקרה עם בני הזוג שטופלו אצלנו. הגיע הזמן להתמודד עם השאלה ולהכריע, ולא להיגרר לדברים מתוך התבה. לא מדובר כאן בשאלה רפואית, אלא חברתית וציבורית”. לאופר מציין, כי בהחלטה יש לשקול לא רק את הבריאות הפיסית של העובר, אלא גם את אושרם ורווחתם של ההורים.
היבנר הראל מבהירה, כי על פי המצב החוקי הקיים, בחירת מין העובר שלא מסיבות רפואיות אינה אסורה, אך גם אינה מותרת. לדבריה, דרישה רחבה לבחירת מין העובר תחייב דיון ציבורי. “אם תתקבל במשרד הבריאות יותר מפנייה אחת, נצטרך להביא את העניין בראש ובראשונה לדיון בוועדת הלסינקי (הוועדה המאשרת ניסויים וטיפולים חדשניים בבני אדם) לגנטיקה, ואחר כך יש לקיים על כך דיון משותף לאתיקאים, לאנשי דת ולרופאים”, אמרה.
בחירת מין היילוד
תחילת שנות ה– 90 תחילת השימוש בעולם ב”אבחון גנטי טרום-השרשתי”
– 1993 בישראל החל השימוש בשיטה זו לבחירת מין היילוד – מסיבות
רפואיות
– 2002 ניתן אישור ל”הדסה” עין כרם ליישם השיטה ללא סיבות רפואיות
בקרוב: מחקר ישראלי לבדיקת ההשלכות של האפשרות לבחור את מין הילוד
מכון גרטנר לחקר מדיניות הבריאות ובית החולים תל השומר עומדים להתחיל בקרוב במחקר, שיבחן את ההשלכות שיהיו בישראל ליישום שיטה לקביעת מין העובר. את המחקר יזם פרופ' איל שיף, מנהל האגף למיילדות וגינקולוגיה בתל השומר, ובמסגרתו ייבדק כמה זוגות עשויים לבקש להשתמש בשיטה לבחירת מין העובר, מאיזה סיבות ומה תהיה בחירתם.
“בקרוב מאוד תעלה השאלה האתית והחברתית: האם מותר סוג כזה של התערבות”, אמר שיף ל”הארץ” לפני כחודש. לדבריו, משרד הבריאות והכנסת הם שיצטרכו להכריע בשאלה באמצעות חקיקה. תוצאות המחקר, שישמשו קנה מידה ליחס הצפוי בין בנים ובנות שייוולדו כתוצאה מיישום השיטה, ישמשו כלי חשוב בידיהם.
“אם ההתפלגות בתשובות שנקבל תהיה ש-%80 מהזוגות מעדיפים דווקא מין מסוים, קשה לראות את המחוקק מתיר את יישום השיטה לבחירת מין העובר”, אמר.
חיים שדמי
סין: שימוש רב בשיטה; ארה”ב: מחלוקת
בעולם שוררת מחלוקת ביחס לשימוש ב”אבחון גנטי טרום-השרשתי” לצורך בחירת מין היילוד.
בספטמבר 2001 אישר ג'ון רוברטסון, יו”ר הוועדה לאתיקה של “החברה האמריקאית לרפואת פריון” את השימוש בשיטה לשם “מגוון מגדרי”, כהגדרתו. כוונתו היתה שזוגות שכבר הולידו ילד ממין אחד יוכלו לבחור תינוק מהמין השני.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה, גם על מהותה וגם על האופן שבו התקבלה – התייעצות טלפונית חפוזה של צוות מצומצם מחברי הוועדה. בפברואר השנה חזרה בה הוועדה מהחלטתה, וקבעה כי רופאים צריכים לנסות להניא זוגות מליצור עוברים ולבחור לאחר מכן רק את אלה מהמין הרצוי.
בהודו ובסין נעשה שימוש נרחב בשיטות לבחירת מין היילוד. השיטות כוללות בעיקר הפלות מתוכננות והפריה חוץ גופית, וכבר הביאו להפרת האיזון בין בנים ובנות: בהודו, על כל 1,000 בנים בני שש, היו אשתקד רק 927 בנות.
תמרה טראובמן
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~350089207~~~25&SiteName=hayadan
