הישגי הגנטיקה יצרו תמונה מטעה, כאילו רוב המחלות הן גזירת גורל המוכתבת לנו בגנים
בסוף שנות השמונים חוקרים הודיעו שהם זיהו גן הגורם למאניה-דפרסיה. החוקרים דיווחו על התגלית בכתב העת המדעי היוקרתי “Nature”. דיווחים על המחקר הגיעו לכותרות הראשיות ברחבי העולם. זו היתה הפעם הראשונה שמדענים הצליחו להוכיח שפגם גנטי מסוים יכול לגרום למחלת נפש. הגילוי עורר גל עצום של תקוות, רופאים שחלמו בקול רם אמרו אז שסריקות דנ”א יוכלו לזהות את הפגם, ויאתרו את האנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה הקשה, ואולי אף להתחיל לטפל בהם עוד לפני שחלו.
שנתיים לאחר מכן, התברר שהשמחה היתה מוקדמת. ניתוח חדש של הנתונים, כולל עדויות חדשות ממספר אנשים שהשתתפו במחקר וחלו בו מאז תחליתו, הטילו ספק כבד בתוצאות. יותר מעשור חלף מאז המחקר, אך עדיין לא הצליחו לזהות בוודאות גן הגורם למאניה-דפרסיה, או לסכיזורפניה או לדיכאון – או לכל מחלת נפש אחרת – למרות שלאיש אין ספק שלתורשה יש תפקיד גדול בהתפתחות המחלות האלה.
וזה לא בגלל שלא ניסו. היום, ברור למדענים שאין גן יחיד השולט במחלות מורכבות כמו מחלות לב, סרטן או מחלות נפש, אלא שהן נגרמות כתוצאה ממספר מוטציות במספר גנים, וכדי באמת להבין איך הפגמים האלה גורמים למחלות, צריך להבין גם את יחסי הגומלין שבין הגנים האלה.
אך כדי להבין את התמונה הגנטית המורכבת הזאת, חוקרים צריכים לא רק לזהות את הגנים המעורבים במחלות, אלא גם בדיוק אילו יחידות ד-נ-א נפגמו ברצף המרכיב את הגן. לעתים, מוטציות שונות באותו גן עלולות לגרום לסיכון שונה לפתח את המחלה בעתיד.
ההישגים האדירים של הגנטיקה בשנים האחרונות יצרו תמונה מטעה, כאילו רוב המחלות הן גזירת גורל המוכתבת לנו בגנים. אבל רוב המחלות נגרמות בגלל מוטציות הקורות במהלך החיים, ולא בגלל מוטציות העוברות בתורשה.
במחקר שניתח תיקים רפואיים של תאומים, התגלה כי פגמים גנטיים תורשתיים גורמים רק לרבע משלושת סוגי הסרטן השכיחים – זה יותר משחשבו קודם, אבל לא מספיק למי שחשב שפענוח גנום האדם יביא לחיסול המחלות.
בדו”ח על המחקר, שהתפרסם החודש בכתב העת הרפואי The New England Journal” “of Medicine, ד”ר פול ליכטנשטין ועמיתיו ממכון קרולינסקה בשטוקהולם כתבו כי פגמים תורשתיים מהווים %42 מהסיכון ללקות בסרטן הערמונית, %35 בסרטן המעי ופי הטבעת ו-%27 בסרטן השד. שאר הסיכון ללקות בסרטן מושפע מגורמים סביבתיים.
במאמר פרשנות שנלווה למחקר נאמר שזה המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה, השתתפו בו כמעט 45 אלף זוגות תאומים. עם זאת שני גורמים עיקריים עשויים לפגוע באיכות תוצאות המחקר: לחוקרים לא היו נתונים אודות הרגלי החיים של הנבדקים (כמו עישון, תזונה, חשיפה לזיהום תעשייתי), ואחוז לא ידוע מהם אינם תאומים זהים (ולכן הם חולקים במשותף רק %25 מהמטען התורשתי שלהם, כמו של אחים רגילים).
אולם כל אלה אינם משנים את המסר העיקרי של המחקר: רוב האנשים יחלו בסרטן לא בגלל מוטציה שהורישו להם הוריהם, אלא בגלל הרגלי החיים שלהם, שיגרמו במהלך חייהם לפגמים ברצף יחידות הדנ”א שלהם.
החוקרים מתקשים לענות על השאלה באיזו מידה התורשה אחראית על המחלות גם בליקויים אחרים כמו לחץ דם, סוכרת או שבץ. אחד המכשולים הגדולים הוא שבגלל שהרבה גנים מעורבים במחלה, התרומה של כל אחד מהם היא קטנה יחסית, ולכן קשה לזהותם בשיטות המקובלות היום. בשיטות האלה משווים את המבנה הגנטי של בני משפחה חולים. הן היו מאוד יעילות כדי לזהות את הגנים הגורמים לסיסטיק פיברוזיס, טיי-זקס או מחלת הנטיגנטון, כי אלה מחלות הנגרמות בגלל מוטציה בגן בודד, אבל קשה לזהות באמצעותן את מערך הגנים המורכב הגורם לסכיזופרניה, למשל. ייתכן שהגן שבשנות השמונים חשבו שגורם למאניה-דפרסיה, אכן תורם להתפתחות אחד השלבים של המחלה, אך השפעתו קטנה וכדי לאפיינה יש לבדוק מספר רב של חולים.
פענוח הגנום, בו מזהים את רצף יחידות הד-נ-א, אינו מבטיח שאי פעם אכן יזהו כל הגנים הגורמים לדיכאון או להשמנה, אבל הוא יספק בפעם הראשונה את האפשרות לנתח בו זמנית כיצד קבוצות גנים עובדות יחד, ולהבין יותר טוב איך שינויים ברצף הד-נ-א עלולים לגרום סבל ותחלואים.
{הופיע בעיתון הארץ, 31/7/2000}
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~292427409~~~28&SiteName=hayadan
