שמות/ד”ר אסף רוזנטל

ד”ר אסף רוזנטל

בתמונה: ארנבון. הלך המשקל לשיר הילדים הידוע. נסו לשיר הארנבון הקטן שכח לסגור הדלת. הצטנן המסכן וקיבל נזלת?

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosental260605.html

מי שכח “לסגור הדלת והצטנן” ? לבטח לא השפן שכן באירופה לא מכירים שפנים ואין להם שם עממי, אם כך הכוונה ל א ר נ ב ו ן, ההבדלים גדולים, הארנבון הוא מכרסם, השפן פרסתן, הארנבון אוכל עשב טיפוסי, השפן אוכל בעיקר עלים, השיר אולי הושפע מ”העיטוש” הטיפוסי לארנבון, בעוד שלשפן קריאה נבחנית-צרחנית כך שאין כל קרבה ביניהם למעט השגיאה שמבלבלת ביניהם.

ה. . . . . . . . . נחתו עם שחר” היה סרט ידוע, שהתיחס לתקיפת פתע “. אז מי נחת ? בתרגום המקורי היה נ ש ר י ם. האמנם ? הנשר הוא אוכל פגרים טיפוסי, היתכן כי התסריטאי יחס לגיבוריו תכונה של אוכל פגרים טיפוסי ? לא ולא התרגום היה שגוי הכוונה לעיטים ! ע י ט נחשב לסמל הכח והגבורה והוא מהווה סמלן של מדינות רבות. משום מה, למרות ההבדל הברור, ממשיכים לעשות את השגיאה. הנשר קיבל את שמו אולי בגלל צווארו שנראה עירום – נוצותיו נשרו – ואילו העיט עט על טרפו ודורס אותו, אין סיבה לבילבול.
רבים כותבים בלשון מליצית על “קנה-סוף”, זה כמו לכתוב על “כלב-חתולי” אלה שתי חיות שונות ואלה שני צמחים שונים, ה ק נ ה הוא מין אחד, ה ס ו ף הוא מין אחר, אין סיבה לבילבול.
יש מקום לבילבול היסטורי בשמו של התן שכן במהלך ההיסטוריה החליף ה ת ן נשוא Canis aureus.
מי הוא התן האם באמת אותו טורף כלבי קטן שמילל בשדותינו חי בלהקות, ונפוץ כמעט בכל ה”עולם הישן ” אסיה, אפריקה ודרום-אירופה, זה שהערבים קוראים לו וואווי, ובשפות ארופאיות ג'קל Jackal או אולי זה מי ששמו בפינו היום ש ו ע ל, המזכיר בהיגויו את השם הארופאי לתן, שועל שהערבים קוראים לו אבו-חסייני ושמו המדעי Vulpus. . . .
וולפוס מזכיר בהגוי את הזאב : וולף, אלא שלגבי הזאב אין בעיה בעברית. אולי במרוצת ההסטוריה נוצר בילבול בשפות הארופאיות, לא אצלנו אצלנו הבילבול הוא בין שועל לתן שכן מסופר על שמשון שאסף שלש-מאות שועלים ? השועל הוא יחידאי ומתבודד שמתרחק מהאדם. קולו מזכיר נביחת גור כלבים ולא יללה, כדי לאסוף שלש-מאות מאלה יש צורך ביותר מ “שמשון”, “שועלים קטנים מחבלים בכרמים” ? לא השועלים של היום, התנים לעומת זאת חיים בלהקות גדולות ושמשון יכול היה ללכוד כמה להקות כאלה, התנים ידועים כאוכלי-כל ולכן כ”מזיקים” בחקלאות, כך שכנראה במרוצת הזמנים התהפכו היוצרות והשמות והשועל הפך לתן, אין בכך כל רע כי הרי כל זמן שהשומע יודע למה מתכוון המשמיע התמלא יעודה של השפה

אבל כאשר השומע מבין אחרת ממה שמתכוון הדובר. . . נוצרת בעיה

בטיולים באפריקה אני מבטיח למטיילים כי “היום נחפש נ מ ר ” אחרי נסיעה קצרה בהפסקה ראשונה באים אלי המטיילים בטוענה כי “הנהג אמר שאין כאן נמרים” האמנם ? מסתבר כי הכל ענין של שפה, המטיילים שאלו את הנהג היכן ה ” ט י ג ר י ס ” והנהג בצדק אמר “לא כאן, כאן אין טיגריסים” אז מה קורה ? פשוט. . . נמר בלעז הוא לאופרד Leopard ופרושו – אריה מנומר .
לא רבים מדוברי העברית יודעים זאת, ועוד פחות מודעים לכך ש ל טיגריס אין שם בעברית, פשוט אין, לכן הבילבול גדול אבל הפעם בילבול שאינו מוצדק שכן אין לו בסיס הסטורי אלא פשוט. . . . אין סיבה.
ומאחר ובנמר עסקנו הרי בזמנו היה מי שהציע לקרוא ל ג' י ר ף גמל-נמרי אולי כתרגום מלולי משמו המדעי Cameleopardis. היה גם מי שאמר כי שם זה בא לו בגלל הארופאים הראשונים שראו את הג'ירף ואמרו ” אין חיה כזאת, זו הכלאה בין גמל ונמר” נשמע מענין אלא ש פרוש השם הוא פשוט גמל מנומר (לא נמרי) הג'ירף נוסף מאוחר יותר, מרפו הוא ארוך בסוואהילית, גירף פרושו “הארוך” ומכאן השם.
יש מי שמתעקש לתת שמות עבריים למי (חיות) שמקומם אינו בארץ והתוצאה לא תמיד “מרנינה”, אנטילופה קטנה החיה ביערות אפריקה קיבלה את השם “קודו-משורטט”. . . למה ? ניתן למצוא תרוצים אבל לא סיבות.
ציפור קטנה המושכת תשומת לב בגלל צורת תנועתה היא הקוליוס Colius. האנגלים התיחסו לצורה בה היא מטפסת על ענפים וקראו לה – בתרגום חפשי ציפור-עכבר, אז אנחנו קיצרנו ל צ י פ ו כ ב ר למה ? כך נוח. כולנו מכירים את ה פ ל מ י נ ג ו ס, וורודים ויפים מושכים תשומת לב ועין, אז יש מי שהחליט לקרוא לו בעברית ש ק י ט ן, למה ? מהיכן השם, אולי כי הוא מ ש ק ו ט ט ? מי יודע מה זה

שמעתי רבים המתעקשים לקרוא לעצי ה ש י ט י ם : צ א ל י ם, מי יודע כי לשיטה התכוון ה”משורר” בכתבו צאלים, מדוע לגרום לבילבול מה עוד שהיום נקרא עץ הנוי “פונציאנה” – צ א ל ו ן Delonix regia.

בים מיוצאי גרמניה, דוברי עברית, לא הצליחו להתגבר על “יקיותם” ותמיד קראו לצופית : יונק הדבש, פשוט, זה תירגום מילולי של שמה הגרמני, ושוב נטיה לתרגום מילולי שגורמת לבילבול
שכן באמריקאית מיני קוליברי ניקראים יונק-דבש והם כמובן מסיפור אחר.

רבים מתעקשים לקרוא לברדלס צ'יטה, מדוע ? צ'יטה הוא שם הודי שפרושו המנוקד, אז מדוע לדבר בשפה הודית כאשר יש לו שם מקורי טוב ויפה בעברית.

כך רב הבילבול בין הוורד לשושן. מי שנולדה בפולניה תחת השם רוזה כשעלתה לארץ עברתה את שמה לשושנה. . . האמנם? פשוט טעות, רוזה היא וורד ואילו שושן בלעז : לילי . חשוב להבין ולדעת כי הנסיך-הקטן טיפל וטיפח וורד.

כך מבלבלים בין אייל לצבי (בלעז – גזל Gazele) למרות שהצבי אינו קיים באירופה הרי רבות ההטיות לטובת שמות פרטיים ולכן מבלבלים את שמו עם אייל או איילה, משום מה טועים רבים וחושבים כי איילה היא זוגתו של הצבי וזו כמובן טעות גסה.

יש כאלה שרוצים להרשים ומנסים להסביר את ההבדלים בין קרוקודיל לבין אליגטור ואינם יודעים ששניהם פשוט תנין בשתי שפות שונות, כאשר כל אחד הוא תת משפחה. אצל התנינאים, ישנם מס' רב של מיני תנינים, בעברית כולם נקראים תנין.
טעות שנפוצה גם אצל ידענים היא ה איגואנה כאשר מיחסים את השם למין זוחל “זר ומוזר”, בעוד שפרושו של השם – הספרדי הוא פשוט לטאה, ומשום כך ניתן כשם למשפחה בסדרת הלטאות.

מי היא בת-יענה ? אולי עוף מסדרת דורסי הלילה. . . לבטח לא העוף הגדול חסר יכולת תעופה, זה הוא יען הזכר כמו הנקבה ניקראים יען כמו אצל היעלים זכר ונקבה שניהם יעל.

כאשר מתיחסים לחיות שלא היו מוכרות לדוברי עברית בתקופה קדומה כלומר אין להן שם עברי מקורי נכון לקרוא להן בשמן המקומי או בשמן המדעי, נסיונות לתרגום או ל”עברות” לא תמיד עולים יפה. לעומת זאת חיות שהיו מוכרות לדוברי העברית בתקופות קדומות ועוד מינים רבים נושאים שמות עבריים מקוריים הרבה לפני ששפות ארופאיות דוברו או נכתבו ולכן מין הנכון יהיה לקרוא לחיות ולעופות סביבנו בשמן העברי הנכון.
ריכוז מאמריו של ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~196892432~~~218&SiteName=hayadan