שינויי אקלים מאיימים להרוס את עתיקות רומא

האיטלקים לא גובים תשלום בכניסה לעתיקות אך מתקשים לממן את שימורן

ג'ון הופר, גרדיאן

הקולוסיאום ברומא. ארמונות הקיסרים טיבריוס ונרון מצויים בסכנה מיידית

רומא. מי שעולה על מונית בנמל פיומיצ'ינו שבבירת איטליה, ונוסע אל תוך העיר, ימצא את עצמו, בשלב זה או אחר, מול אחד המראות המפעימים ביותר הקיימים בבירה אירופית כלשהי: מצידו השני של הסירקוס מקסימוס ניצבים שרידי ארמונו של הקיסר הרומי האכזר ספטימוס סוורוס. אלא שמאז שנות השישים, הארמון סגור למבקרים וכיום האתר מוזנח ומלוכלך.

הסיבה שבגללה אף אדם שגילו פחות משישים לא ראה מקרוב את השרידים הקלאסיים המרשימים ביותר של רומא העתיקה, היא שהכניסה אליהם מסוכנת מדי. “הבט למעלה”, אמרה ג'ובאנה טדונה, אדריכלית העובדת ברשות העתיקות של העיר, והצביעה לעבר סדק ענקי בכותל הדרומי של האיצטדיון. “כל מה שחסר זה שצמח כלשהוא יגיע לשם, או קצת קרח, והקיר עלול להתמוטט בכל רגע”.

כולם שמעו על ונציה השוקעת, אבל רק חוג אקדמאים מצומצם מנסה להציל את הקירות הקורסים של רומא. עקב היעדר מימון הולם, המרכז העתיק של העיר הולך ומתפורר בלא תקנה. ואולם, באחרונה קיבלה הסוגיה משנה דחיפות בעקבות שינויי האקלים. בחודש נובמבר האחרון התמוטט קיר מהמאה ה-16 בגלל גשמי זעף בגבעת פלטין, תופעה שכיחה יותר ויותר ברומא.

אנג'לו בוטיני, הארכיאולוג הראשי מטעם הממשלה, אמר שאחת התגובות הראשונות שלו היתה פנייה למטאורולוגים. “הם אישרו לי שמזג האוויר ברומא נעשה גשום יותר ושהחורף שעבר היה הגשום מכולם עד כה”, אמר. הקיר שהתמוטט עורר בלבו שאלה מדאיגה: האם הגשם יכול לגרום קריסה של קיר יציב לכאורה בן 400 שנה, מה הוא עלול לעולל למבנים בני אלפיים שיציבותם מוטלת בספק?

הוא שכר את שירותיו של מהנדס בניין בעל שם, ג'ורג'ו קרוצ'י, האמור לקבוע איזה מבנים מצוים בסכנה. “איננו יודעים אפילו אם המבנים שנראים יציבים הם באמת כאלה” אמר פרופ' בוטיני.

במקום למוטט בניינים לא רצויים, הרומאים נהגו להשתמש בהם כיסודות למבנים חדשים. על כן, מבנים רבים הנראים לכאורה חזקים עלולים לעמוד על יסודות רעועים. בעוד השלטונות מחכים לדו”ח של המומחים, החלו לבצע עבודות הצלה בשני אתרים שנמצאים תחת סכנה מיידית. האחד, ארמונו של הקיסר טיבריוס המשקיף על הפורום; השני, ארמונו של הקיסר נרון, מאחורי הקולוסיאום.

לביצוע עבודות השימור קיים מקור מימון חשוב, אבל הממשלה החליטה שלא להשתמש בו. הכניסה למתחם הפורום וגבעת הפלטין אינה כרוכה בתשלום – מה שהופך את הביקור במקום לעסקה התיירותית המשתלמת בעולם. איש אינו יודע מה מספר המבקרים, אך מעריכים שמדובר בעשרת אלפים עד 15 אלף איש ביום. אם כך הדבר, ולו היו גובים יורו אחד מכל מבקר, אפשר היה לגייס יותר מ-45 מיליון יורו מדי שנה, פי שלושה מהתקציב הקיים לשימור אחד האתרים החשובים ביותר שהוריש לנו העידן הקלאסי.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~552086001~~~272&SiteName=hayadan