שימפנזים שונאים להיות מקופחים * קופים מוכנים לשלם על פורנו

מחקר חדש שנעשה בארה”ב קבע, כי לקופי שימפנזה יש חוש הגינות, בדומה לבני האדם. המחקר העלה, כי כאשר הקופים מרגישים שהיחס אליהם אינו הוגן, נכונותם לספוג זאת תלויה במצבם החברתי

הארץ, חדשות וואלה!

שימפנזה. הקופים הפסיקו לעבוד אחרי שקיבלו מלפפונים, בעת ששותפם שעבד כמוהם קיבל ענבים
31/1/05

מחקר חדש קובע כי לקופי שימפנזה יש חוש הגינות, בדומה לבני האדם. חוקרים בארה”ב מצאו, כי כאשר השימפנזים מרגישים שהיחס אליהם אינו הוגן, נכונותם לספוג זאת תלויה במצבם החברתי – באופן דומה להתנהגות בני אדם במצבים דומים. ממצאים דומים התגלו גם בקופי קפוצ'ין, עובדה המצביעה על כך שלחוש הצדק יש אולי היסטוריה אבולוציונית ארוכה בפרימטים (קופי-אדם).

פרטי המחקר, שנערך במרכז ירקס לחקר פרימטים באטלנטה, הופיעו בכתב העת המדעי “Journal of the Royal Society B: Biological Sciences”. במסגרת המחקר חולקו השימפנזים לזוגות, ונתבקשו לבצע משימה. מטרת החוקרים היתה לראות כיצד יגיבו הקופים ה”מקופחים”, כשבן זוגם יזכה בתגמול גבוה יותר בעבור מאמץ זהה. החוקרים גילו כי כאשר השימפנזות באו מתוך קבוצה שהכירה רק זמן קצר, נרשמה תגובה שלילית אצל השימפנזה שקיבל יחס טוב פחות – כלומר, קיבל מלפפונים במקום ענבים (החביבים מאוד על הקופים). לרוב, קוף כזה “שבר את הכלים”, וסירב להמשיך לבצע את המלאכה. ואולם, כאשר השניים באו מקבוצה חברתית שבה היתה לכידות חברתית ברמה גבוהה, או שחבריה הכירו זה את זה זמן רב, התקבל העיוות ביתר סובלנות.

תגובה דומה נצפית גם אצל בני האדם, הנוטים להגיב באופן שלילי למצבים לא הוגנים שבהם מעורבים זרים – אבל משלימים אתם במקרה שמעורבים בהם בני משפחה או חברים. “החלטותיהם של בני אדם נוטות להיות רגשיות, ולהשתנות בהתאם לאנשים המעורבים בהן”, אמרה הד”ר שרה ברוסנאן, שערכה את המחקר. “מהממצאים שגילינו אפשר להסיק (…) שאין תגובה 'טובה ביותר' למצב נתון מבחינת תחושת הצדק, אלא שהיא תלויה בסביבה החברתית שבה נמצא הפרט”, הוסיפה.

לסגולת ההגינות היסטוריה אבולוציונית ארוכה

במחקר קודם, גילה הצוות כי קיים חוש הגינות גם בקרב קופי קפוצ'ין. “זיהויו של חוש הגינות בשני מיני פרימטים לא-אנושיים בעלי קרבה ביולוגית, מצביע על כך שייתכן כי לסגולה זו היסטוריה אבולוציונית ארוכה”, הסבירה ברוסנן. “ייתכן שתגובותיהם של קופי הקפוצ'ין ושל השימפנזים – המינים הקרובים ביותר לאדם – מייצגות שלבים באבולוציה של התגובות המורכבות כלפי אי-צדק שאותן מפגינים בני אדם”, אמרה ברוסנן. “התגובות הללו אצל הקופים עשויות להסביר מדוע אנחנו מקבלים החלטות מסוימות, ולא אחרות”.

החוקרים גילו שהשימפנזים הפגינו “רתיעה מפני אי-צדק” כאשר הופלו לרעה, אך לא כאשר הופלו לטובה. נראה כי היו מוכנים לנצל את המזל הטוב שנפל בחלקם בשעה ששותפם לניסוי הפסיד. אותה התגובה נצפתה אצל קופי קפוצ'ין. גם תגובה אנוכית זו מקבילה לדפוס ההתנהגות האנושי, אמרו החוקרים. “אף שבני אדם מעדיפים, אולי, שוויון על פני כל סוג של אי-שוויון, הרי שאי-שוויון הפועל לטובתם מועדף על פי רוב על פני אי-שוויון הפועל לרעתם”, כתבו החוקרים. “רוב האנשים נוטים להגיב בפיצוי פסיכולוגי, ולא חומרי – כלומר המצאת הצדקה, מדוע הם ראויים לפרס גדול יותר. מרבית האנשים יבחרו להתעלם ממידע שעשוי להוביל לתוצאה הוגנת יותר, כאשר הדבר בא על חשבון הרווח העצמי”.

בניסוי שנערך באוניברסיטת דיוק גילו חוקרים, כי קופים היו מוכנים לוותר על מיץ כדי לצפות בתמונות חושפניות של קופות ובתמונות של קופים בכירים מהם

5/2/2005
חוקרים גילו כי קופים ממין זכר מוכנים לשלם על תמונות פורנוגרפיות של קופות. הקופים, מסוג רזוס, שהשתתפו בניסוי ויתרו על מיץ, אותו הם מקבלים כבונוס, תמורת הזכות להסתכל על תמונות של עכוזים של קופות. הניסוי, עליו ידווח בגיליון מרץ של Current Biology נערך כך שהאקט של הוויתור התבצע באופן דומה לתשלום.

קופי המקק היו מוכנים לוותר על המיץ גם תמורת תמונות של קופים בכירים. החוקרים שערכו את הניסוי היו צריכים לשלם לקופים כדי שיסתכלו על תמונות של קופים אחרים שהיו במעמד נמוך בהיררכיה. מה שמפתיע היא העובדה שלא מדובר בלהקה של הקופים שהשתתפו בניסוי. התמונות היו של קופים זרים לחלוטין. מייקל פלאט מאוניברסיטת דיוק אמר כי, ככל הנראה, הקופים הצליחו לזהות את מעמד המצולמים רק מהתבוננות באינטראקציה בין הקופים הזרים בתמונות.

מטרת המחקר, שמומן על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש וטיפול באוטיזם, היתה לבדוק את המכניזם החברתי של המוח בתקווה לסייע לאנשים הסובלים מאוטיזם. “אחת הבעיות המרכזיות של אוטיסטים היא שהם לא מוצאים עניין בהתבוננות על אנשים אחרים”, אמר פלאט. “ואפילו כשהם מסתכלים, הם לא מעריכים את המידע על חשיבות האיש, על כוונותיו או על ההבעות שלו”.

“הקופים מספקים מודל מצוין לאופן שבו תמריצים חברתיים להתבוננות פועלת אצל פרטים נורמלים בחברה”. לדבריו, “באמצעות המודל הזה ניתן לחקור את המכניזמים הנוירופסיכולוגים של התמריצים הללו באופן שאנו לא יכולים לבדוק אצל בני אדם. לדוגמה, אנו יכולים להשתמש בתרופות כדי להשפיע על תהליכים נוירולוגים ספציפיים בכדי לבדוק אם אנו יכולים לגרום לקופים לסבול מהחסכים הקיימים אצל אוטיסטים”.

ידען האבולוציה – יונקים

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~70236154~~~195&SiteName=hayadan