סיקור מקיף

שיגור ארטמיס 1 נדחה בשל דליפת דלק מאחד המנועים

חלון השיגור הבא – ביום שישי 2 בספטמבר 2022, בשעות הערב

עדכון 15:45 – השיגור בוטל עקב דליפה ממנוע מספר 3. אנשי נאס”א ניסו לנתח את התקלה באמצעות הליך מתוכנן למקרים כאלה, אך לא הצליחו לעמוד בכך לפני סגירת חלון השיגור. כאמור חלון השיגור הבא יהיה ביום שישי, 2 בספטמבר החל מ-18:00 שעון ישראל

עדכון 15:10 נאס”א ממלא בחזרה את מכלי הדלק, שעון המשימה נעצר על מינוס 40 דקות, כלומר כבר בוודאות השיגור לא יתקיים בזמן המתוכנן 15:33.

עדכון 14:30: תקלה באחד המנועים גרמה להפסקת הספירה לאחור. גם אם התקלה תתוקן יש צורך לקרר בו זמנית את כל ארבעת המנועים. אם השיגור לא יתבצע היום חלון השיגור הבא – ביום שישי בערב

שידור חי – שיגור החללית ארטמיס 1 על גבי טיל SLS. החללית תקיף את הירח במשך כ-40 יום

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מפרסמת איור ייחודי של הקריקטוריסט והמאייר הישראלי אורי פינק, המציג לראשונה את ה-#LunaTwins של משימת ארטמיס-I ממתינות יחד עם קומנדר מוניקין של נאס״א להמראה!
סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מפרסמת איור ייחודי של הקריקטוריסט והמאייר הישראלי אורי פינק, המציג לראשונה את ה-#LunaTwins של משימת ארטמיס-I ממתינות יחד עם קומנדר מוניקין של נאס״א להמראה!
התוכנית היא שארטמיס 1 תמריא, תטוס לירח, תציב לוויינים, תקיף את הירח, תחזור לארץ, תיכנס בביטחה לאטמוספרה ותנחת במי האוקיינוס. אינפוגרפיקה: נאס"א
התוכנית היא שארטמיס 1 תמריא, תטוס לירח, תציב לוויינים, תקיף את הירח, תחזור לארץ, תיכנס בביטחה לאטמוספרה ותנחת במי האוקיינוס. אינפוגרפיקה: נאס”א

ארטמיס 1 היא צעד ראשון לקראת ארטמיס 3, שתוצאתה תהיה המשימה המאוישת לירח הראשונה במאה ה-21 והראשונה מאז 1972. ארטמיס 1 היא טיסת ניסוי לא מאוישת.

בארטמיס 2, שהשיגור שלה מתוכנן כמה שנים לאחר מכן, יהיו אסטרונאוטים. גם היא תהיה משימת הקפה, במידה רבה כמו אפולו 8, שהקיפה את הירח וחזרה הביתה. האסטרונאוטים יבלו זמן ארוך יותר בהקפת הירח ויבדקו את הכל עם צוות מאויש.

ולבסוף, זה יוביל למסע אל פני הירח שבו ארטמיס 3 – מתישהו באמצע העשור – תיפגש עם סטארשיפ של ספייס-X ותנחית צוות. אוריון תישאר במסלול, וסטארשיפ תיקח את האסטרונאוטים אל פני הירח. היעד שלהם יהיה הקוטב הדרומי של הירח כדי לבדוק אזור שמדענים לא חקרו קודם כדי לחקור את קרח המים ששם.

הושלמו ההכננות לניסוי הקרינה הישראלי-גרמני

הושלמו ההכנות לניסוי MARE, ניסוי משותף של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הגרמנית, בשותפות מדעית עם נאס”א. בטקס חגיגי, נאס”א העבירה את משגר ה-SLS לכן השיגור, לאחר שהושלמה גם ההרכבה של הבובות זוהר והלגה והתקנתן על חללית האוריון, שתשוגר לחלל במשימת ארטמיס-1. הניסוי יבחן את מידת ההגנה בפני קרינה של אפוד ה-AstroRad, שפיתחה StemRad הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

הניסוי יתבצע באמצעות השוואת מדדי הקרינה שספגו הבובות “זוהר” הישראלית ו”הלגה” הגרמנית, כאשר רק זוהר תלבש את אפוד ההגנה AstroRad. הניסוי, במימון משותף של סוכנויות החלל הישראלית והגרמנית (DLR), מבוצע ע״י נאס״א בסיוע לוקהיד מרטין (יצרנית החללית אוריון), והוא מתקיים לאחר סדרת ניסויים ארגונומיים באפוד שבוצעו ע”י אסטרונאוטיות בתחנת החלל הבינלאומית. אם האפוד יצליח להתמודד עם הקרינה בחלל העמוק, יש סיכוי גבוה שהאסטרונאוטים והאסטרונאוטיות של נאס”א יעשו שימוש בחליפה במשימות ארטמיס המתוכננות בעשור הקרוב, המתוכננות להנחית לראשונה מזה 50 שנה אדם על הירח.

להרחבה: פיתוח ישראלי – בלב משימת ארטמיס 1: בובות שעליהן ינוסה אפוד AstroRad המגן מפני קרינה

3 תגובות

  1. במקרה של הירח צריך להתחשב בעיתוי כדי שהחללית תגיע לירח ולא לנקודה מרוחקת ממנו. בנוסף, ועל זה הכנתי כתבה שאפרסם בקרוב, יש גם את העניין של החשיפה לשמש. החללית אוריון מופעלת באנרגית השמש ולכן היא צריכה להקיף את הירח בצורה כזו שהיא תהיה חשופה זמן רב יחסית לשמש.

  2. מישהו מוכן להסביר את המושג חלון זמן?
    בטיסה לחלל? מה ? יש צורך להטיס חללית שתפגע בירח? בדיוק? היא לא יכולה להסתובב סביבו ולנחות כראות עיני המפעילים? בתוכה או בקרקע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.