נקבע על ידי אב-הטיפוס של מחשב העל BlueGene של יבמ
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/bluegene111004.html
מחשב העל BlueGene – גן כחול – של יבמ קבע שיא עולמי במהירות חישוב ודורג כמחשב המהיר ביותר בעולם, לאחר שעבר את מערכת הסימולציה של כדור הארץ, מתוצרת NEC, שהחזיקה עד כה במקום הראשון בדירוג.
בהרצת מבחן הביצועים LINPACK, הצליח מחשב העל של יבמ לבצע עבודה יציבה בהספק של 36.01 טרא-פלופס (36.01 מיליארד פעולות עיבוד מתמטי בשניה), תוך שהוא עוקף את השיא הקודם שעמד על 35.86 טרא-פלופס, והחזיק מעמד כשלוש שנים. התוצאות התקבלו במבחנים שנערכו לאב הטיפוס של מחשב העל במעבדות יבמ, בתהליך הפיתוח והבניה של המחשב החדש.
מחשב העל החדש של יבמ מתוכנן בגישה חדשה לחלוטין, המאפשרת להקטין את שטח הרצפה הדרוש לה עד כדי מאית (1/100) מזה שנדרש לדורות קודמים של מחשבים בעלי ביצועים ברמות אלה. צריכת החשמל של מערכת יבמ הצטמצמה גם היא במקביל, פי 25, ל- 216 קילו-וואט לעומת 6,000 קילו-וואט הדרושים למערכת של NEC. חידושי התכנון של יבמ הופכים את העיבוד המקבילי המאסיבי נגיש יותר, ומעמידים אותו בהישג ידם של עולם המדע והתעשייה כאחד.
בעוד מחשב ASCI White – שהיה עד כה המחשב החזק ביותר בתחומי ארה”ב – תופס שטח דומה לזה של שני מגרשי כדור-סל, ניתן להכניס את Blue Gene/L כולו למחצית מגרש טניס. הנתונים הנוכחיים מהווים רק הצצה ראשונה אל הפוטציאל המלא של BlueGene/L. המערכת הגדולה ביותר המתוכננת בסדרה הזאת, האמורה להימסר למעבדה הלאומית על שם לורנס ליוורמור בקליפורניה בראשית 2005, תכלול 64 ארוניות מסד (rack) מלאות, ותספק ביצועים של 360 טרא-פלופס (360 מיליארד פעולות בשניה, דהיינו פי 10 מאב הטיפוס שדורג עתה כמחשב המהיר בעולם).
תוכנית מחשוב העל המתקדמת של הסוכנות הלאומית של ארה”ב לבטיחות הגרעין (NNSA) היא שותף מרכזי בפרוייקט BlueGene של יבמ, ומחשב העל במעבדות לורנס ליוורמור מופעל עבורה על ידי האוניברסיטה של קליפוניה.
פרוייקט Blue Gene/L נולד ביבמ מתוך מטרה כפולה: החברה מבקשת לבנות משפחה חדשה לחלוטין של מחשבי-על המותאמת לעבודה בפס רחב ומסוגלת לעבד כמויות גדולות של נתונים תוך מזעור צריכת שטח הרצפה והחשמל הנדרשים כיום למערכות מהירות כאלה. היעד השני של יבמ, הוא האפשרות להשתמש בפלטפורמת המחשוב הזאת על מנת לתקוף מגוון רחב של אתגרים מדעיים ובעיות ניתוח מידע. בין היישומים הראשונים של הטכנולוגיה החדשה הזאת, ניתן למצוא מודל סימולציה של אופן הקיפול של שרשרות חלבונים אנושיים סביב עצמן – הצפוי לאפשר הבנה טובה יותק של מחלות ופיתוח תרופות חדשות.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~974388253~~~80&SiteName=hayadan
