אבי בליזובסקי
הקו הישר משרטט ירידה של 8% בעשור
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/polarcap300905.html
האיזור המכוסה קרח באוקיאנוס הארקטי הצטמק במשך ארבע שנים רצופות. כך עולה מנתונים שפרסמו מדענים אמריקנים. לדבריהם, החודש הגיעה כסות הקרח לשיא השלילי במשך למעלה ממאה שנה.
האקלים הארקטי משתנה באופן טבעי, אך החוקרים הגיעו למסקנה שההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם אחראית לפחות באופן חלקי. הם מזהירים כי ההתכווצות עלולה להוביל להמסה מהירה יותר בשנים הבאות.
"בספטמבר 2005 מדדנו שיא שלילי חדש בכמות הקרח בכיפות הקטבים." אמר מארק סרז ממרכז הנתונים הלאומי לקרח ושלג MSIDC בבולדר קולורדו.
"זהו ים הקרח הקטן ביותר שאנחנו רואים ברשומות הלווינים. ההתכווצות הזו נמשכת לפחות ארבע שנים.
ספטמבר הוא החודש שבו כיסוי הקרח באוקיאנוס הארקטי מגיע למינמום שלו.
הנתונים החדשים הראו כי ב-19 בספטמבר, האיזור המכוסה בקרח היה קטן יותר ב-5.3.5 קמ"ר), הנמוך ביותר מאז החלו להיות זמינים תצפיות מלווינים, ב-1978. כיסוי הקרח קטן ב-20% לעומת הממוצע של השנים 1978-2000.
הקצב הנוכחי של ההתכווצות שחישבו המדענים הוא 8% לעשור, ולפי הקצב הזה לא ישאר כלל קרח בקיץ של 2060.
ניתוח רשומות הסטוריות שערכו מדעני NSIDC הביא למסקנה כי תכסית הקרח נמוכה השנה גם מהתקופות בהן היא היתה קטנה – בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.
מארק סרז מאמין כי הממצאים מעידים על שינויי האקלים שהואצו בשל פעילות האדם. "זה עדיין נושא שנוי במחלוקת ותמיד יהיו אי ודאויות משום שמערכת האקלים מכילה שונות טבעית גבוהה, בפרט באיזור הארקטי." אמר והוסיף: "ואולם אני סבור כי העדויות הולכות והופכות חזקות יותר, לכך שחלק לפחות ממה שאנחנו רואים כעת נובע כתוצאה מהגברת אפקט החממה. אם אתם שואלים אותי אני מהמר שזה אכן מה שמתרחש."
אחת המגבלות של הרשומות היא שהם מודדים רק את השטח של הקרח ולא את נפחו. "פקטור חשוב צריך להיות תזוזת הקרח הימי" אמרה ליז מוריס, מהסקר האנטארקטי הבריטי, ומכון הקוטב סקוט בקיימברידג', בריטניה.
"אם כל הקרח נערם במקום אחד, יתכן שיש עדיין אותה כמות קרח, ויש סימנים לכך שהקרח נערם בחוף הצפוני של קנדה, בשל שינויים בתבנית הרוחות ואולי גם בזרמי האוקיאנוסים."
בנוסף, מרבית הנתונים על עובי שכבת הקרח מגיעים מצוללות שחקרו באורח שגרתי מעברים מתחת לכיפת הקרח הארקטית במהלך המלחמה הקרה.
החללית האירופית ice explorer
צוללות יכולות לחצות את האוקיאנוס הארקטי לאורך מסלולים ששורטטו לפני עשרות שנים, והם מבחינים בהבדלים בעובי שכבת הקרח למעלה, אך אין לכך משמעות אם הקרח עצמו זז.
פרופ' מוריס מעורבת בפעילות לווין אירופי חדש, קריוסאט Cryosat, שאמור לספק מדידות מדויקות של עובי שכבת הקרח כמו גם שטחה והוא מתוכנן לשיגור ב-8 באוקטובר.
ואולם גם היא מאמינה שנתוני NSIDC מעידים על כך שלאפקט החממה שנוצר בידי אדם, יש השפעה.
"כל הנתונים מראים על קיום מחזורים ולכן צריך להיות זהירים." אמרה. "ואולם נכון גם שלא היינו מצפים לארבע שנים רצפות של הצטמקות.
עובדה זו, בנוסף לעלית הטמפרטורות באיזור הארקטי מעידה על השפעת האדם. הייתי מהמרת גם על זה משום שהשינויים בתהליך ספיגת הקרינה באטמוספירה (בשל הייצור הגבוה של גזי חממה) כך שיש יותר התחממות באטמוספירה התחתונה, במוקדם או במאוחר תגרום להמסת הקרח."
האיזור הארקטי מתחמם במהירות
למרות שיש שונות גדולה באיזור הארקטי, בממוצע, האיזור הארקטי מתחמם פי שניים מהר יותר מאשר שאר כוכב הלכת כך עולה מדוח שפורסם בשנה שעברה.
מחקר הערכת השפעת האקלים הארקטי, שנמשך ארבע שנים ועסקו בו מאות מדענים, חזה כי הטמפרטורה ממוצעת תעלה בין 4 ל-7 מעלות צלזיוס עד שנת 2100. אם המגמה שנוצרה בחלקה משינויי האקלים שגרם האדם, תימשך רואה בכך מארק סרז סיבה רצינית לדאגה.
"מה שאנחנו רואים בתהליך של תחילת איבוד תכסית הקרח במהלך הקיץ, איזורים שהיו מכוסים קרח יהיו איזורי מים פתוחים, שהם כהים יותר. האיזורים הכהים בולעים הרבה יותר מקרח את אנרגית השמש, ומה שקורה הוא שהאוקיאנוסים מתחילים להתחמם, וקשה מאוד לקרח להיווצר במהלך הסתיו והחורף הבאים.
"אנו מצפים למצוא משוב חיובי – כלומר נקודת שפע."
הרעיון מאחורי נקודת השפע הוא שבכמה שלבים, קצב ההתחממות הגלובלית יואץ, ככל שהטמטרפטורות יעלו, תישבר ההתנגדות הטבעית ויונעו שינויים סביבתיים שישחררו כמויות גדולות יותר של גזי חממה."
העלמות קרח הקטבים יוביל לבליעה גדולה יותר של קרינת השמש, עד כה היערות היו הסופגים הגדולים של דו תחמוצת הפחמן. לעומת זאת המסת קרח העד ישחרר את המתאן הכלוא שגם הוא גז חממה.
המחקר הוא האחרון המעיד על כך שמנגנוני משוב חיובי עלולים לפעול, אף כי ההוכחה להשפעה שלהם על האקלים העתידי של כדור הארץ נשארת חמקנית.
החששות מתגשמים: הקוטב הצפוני מפשיר בקצב שיא
מאת דיויד אדם, הארץ, חדשות וואלה
המסת הקרחונים באזור הקוטב הצפוני עשויה לצאת מכלל שליטה – כך הזהירו שלשום מדענים. אזהרה זו ניתנה על רקע הצגתם של נתונים חדשים, החושפים כי הפשרת אוקיינוס הקרח שבאזור מתרחשת בקצב מהיר מהצפוי, ואף הגיעה לשיאים חדשים.
מומחים במרכז הלאומי האמריקאי לשלג ומידע שבקולורדו, חוששים כי האזור מצוי במחזור הרסני, מאחר שהאוויר החם גורם להפשרה רבה יותר של הקרח. הדבר מוביל להתחממות נוספת של האוויר. צילומי לוויין מראים כי היקף אוקיינוס הקרח בקוטב הצפוני קטן ב-20% מהתחזיות לחודש ספטמבר 2005. אם המגמה הנוכחית תימשך, עד סוף המאה לא יוותר עוד קרח בחודשי הקיץ באוקיינוס הקוטב הצפוני.
טד סאמבוס, המדען הראשי במרכז אמר כי הפשרת ים הקרח מאיצה את התחממות כדור הארץ, מאחר שככל ששטח המים גדל, כך נקלט יותר חום מהשמש, חום שבעבר הוחזר לחלל על ידי הקרח הלבן. "אנחנו יכולים לראות שינויים המתרחשים בקוטב הצפוני מוקדם מהצפוי וזה חשוב משום שבלי מעטה הקרח על האוקיינוס, אנחנו צפויים לשינויים גדולים באקלים כדור הארץ".
מדי שנה בחודש ספטמבר, עם תום עונת ההפשרה החלה בחודשי הקיץ, מגיע מעטה הקרח המכסה את ים הקוטב הצפוני לגודלו המינימלי. ב-21 בספטמבר ירד ממוצע היקף ים הקרח ל-5.3 מיליון קמ"ר – השטח הקטן ביותר שתועד אי פעם. זו השנה הרביעית ברציפות בה הפשרת הקרח היתה גדולה יותר מהממוצע, וצמצום גודלו של ים הקרח בעשור הנוכחי גדל ל-8% לעומת 6.5% בשנת 2001.
הפשרת הקרח בתקופת האביב מתרחשת בשנים האחרונות מוקדם בהרבה; השנה היא החלה 17 יום לפני הצפוי. שובו של מעטה הקרח בחודשי החורף, כשהמים קופאים מחדש, הושפע אף הוא. מעטה קרח של החורף שעבר היה הקטן ביותר שתועד אי פעם ושיא כיסוי השטח בקרח לא הגיע לנתוני השנה שקדמה.
המצב החדש שנוצר פוגע בחיי הבר באזור, בכללם דובי הקוטב הצפוני השוהים בקיץ על פני האדמה ושבים לקרח כשהוא נוצר מחדש בחודשי החורף. למרות הנתונים, דאנקן וינהם, מומחה לקוטב הצפוני ב"יוניברסיטי קולג' לונדון", אמר כי יש לחשוב פעמיים לפני שמדברים במושגים של נקודת אל חזור. בסופו של דבר, עדיין ניתן לתקן את המצב". הוא הוסיף כי "אם הטמפרטורה באטמוספירה תרד, הרי שהקרח ישוב למצבו הקודם. ישנו הבדל משמעותי בין המצב הקיים בקוטב הצפוני לבין מעטה הקרח שבגרינלנד, שלא יקפא מחדש לעולם, משום שהאקלים המודרני הוא חם מדי".
אך דבריו של וינהם לא מרגיעים את תושבי האזור הקפוא בדרך כלל. אלונה יפימנקו, המנהלת בפועל של "מועצת תושבי האזור הארקטי" בקופנהגן אומרת כי "כל המנהיגים הפוליטיים בני האזור מנסים להסב את תשומת הלב להורדת הפעילות התעשייתית, במטרה להקטין את פליטות גז החממה בארה"ב, אבל גם באירופה". לדבריה, הצטמקות הקרח מאיימת על אורח החיים המסורתי של תושבי הצפון. ציידים של דובי הקוטב מצויים בסכנת נפילה בשל מעטה הקרח הדק, ועדרי האיילים נאבקים לעתים קרובות בבוץ, במקומות שבהם היה פעם קרח-עד.
ידען הסביבה -כדור הארץ
לידיעה בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~280106492~~~138&SiteName=hayadan
