סיקור מקיף

ריצת הכוהנים במקדש

יחיעם שורק מסביר כיצד חדרה התרבות היוונית לקודש הקודשים. עם ישראל היה פחות מנותק מסביבתו התרבותית בימי בית שני

ד”ר יחיעם שורק

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/soreq010904.html

מסכת יומא פורשת לפנינו תמונה מאוד מעניינת וצבעונית הכרוכה בקדושה מחד ובחולין מאידך ועניינה תרומת המזבח, וזו לשונה: “בראשונה, כל מי שרוצה לתרום את המזבח, תורם. ובזמן שהן מרובין, רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה. ואם היו שניהם שוין, הממונה אומר להם: הצביעו. ומה הן מוציאין? אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש” (יומא ב' א').
מסכת יומא עוסקת במקרה זה בתרומת דשן המזבח, בה התכבדו הכוהנים. בתחילה, כשמספר הכוהנים לא היה מרובה, לא התעוררה כל בעיה, והמבקש לתרום נעתר בחיוב. לימים, בשעה שמספר הכוהנים שחפצו לתרום גדל, הונהג במקדש נוהל “מוזר” על פניו, וכמו שאול מתרבויות אחרות, ממינהגים אחרים, ותמציתו: קיום תחרות ריצה בין הכוהנים המתנדבים. המנצח הוכרז כמי שנכנס ראשון לתחום “ארבע האמות”, ובשעה שנכנסו שני כוהנים מתחרים לתחום זה, היתה מתקיימת הגרלה שקבעה את נוהל הסדר של הכוהנים התורמים. אלמלא השרבוב הספורטיבי אל תוך ענייני הנוהל שבמקדש, לא היה הסיפור מעורר עניין כלל ועיקר.
טרם נפרט ונעמיק בנושא הנידון, ראוי להציג שני נתוני יסוד חשובים כדלקמן: ראשית – הפעילות הגופנית היתה חלק אינטגראלי ומכובד בעולמה של האוכלוסיה הקדומה. די אם נאמר כי היות שהישרדותו של האדם הקדמון היתה פונקציה של מספר פרמטרים, ובעיקרם גופניים, הרי שהאוכלוסיה הקדומה ייחסה לכוח הגוף, על מרכיביו ומאפייניו השונים, חשיבות רבה ביותר. חשיבות זו התגברה בשעה שפירמידת הנהגת החברה הקדומה נוצרה ממעמד הלוחמים ומטה, וככל שהוא התחזק, התמלאה הפירמידה ברבדים רבים יותר, נחותים ממנו. שנית – נוצר קשר הדוק בין הלוחמים החזקים לבין העוצמה הדתית-הפולחנית. לעיתים נוצרה הקבלה מדהימה בין שני הגורמים ולעיתים גוייסו אנשי הדת למיניהם על-ידי המנהיגים (החזקים גופנית) כדי להעמיק בעזרתם את השליטה ה”פוליטית” שלהם.
עם ישראל הקדמון לא היה אלא יחידה אינטגרלית בכלל החברה הקדומה, ומינהגיו-כמינהגיה. עניין זה מצא את ביטויו בספרות התנ”כית, אשר למרות מאפייניה המיתולוגיים-סיפוריים, וכמובן שלעיתים אגדתיים, עולה לפחות תמונה המשקפת את תפישת עולמם של הכותבים/עורכים/חותמים. והללו שיקפו, כך דומה, מציאות היסטורית נתונה. לא בכדי התאפיינו חלק ממנהיגי העם בכוח מופלג ובמיומנויות גופניות: יעקב הגל את האבן הכבדה מעל פי הבאר (בראשית כט, י) ונאבק בהצלחה עם ה”מלאך” (בראשית לב, כה-כט), משה הנושא את לוחות הברית (שמות לב, יט), שמשון (שופטים יד, ה-ו), שאול במידותיו (שמו”א ט, א-ב) ועוד (ובכלל, שורק, 1978, 3-5; שורק, 1980, 11; שורק, 1985, 25-26; שורק, 1986, 12-15). הזיקה בין הסגולות הגופניות לבין המעלות הדתיות-פולחניות התקיימה בעם ישראל, כבדומה לתרבויות אחרות, ודוגמה לך מתאפיינת גם בריקוד (שמו”א יח, ו-ז; שמו”ב ו, יג-כד; ובכלל – ואן-דאלן, 1971, 25-20; חרמון, 1979, 13-7). יצויין בהקשר זה, כי יש היגיון רב בשיוך תכונות נעלות לספורטאים, והערכתם כנושאי מתת אל, ובפרט בתקופה שבה נמדדו תופעות רבות ומגוונות בזיקתן לדת ולאמונה.
עד כאן הכל תקין, הכל שפיר, אלא שחדירת המבחן הגופני אל עומק קודש הקודשים נראה תמוה ולא רק על פניו. ראוי בהקשר זה להיאחז בעדות ארכאית, הלנית, הכרוכה במישחקים האולימפיים. אחד המינהגים שהיו קשורים בהדלקת המחתה האולימפית באולימפיה גופה היה כרוך במין ריצה עממית, לא מקצועית, של תושבי העיר אליס, העיר שהמישחקים האולימפיים נערכו בחסותה. המעוניינים לזכות בכבוד הדלקת המחתה ניצבו מאחורי קו הזינוק ולמשמע האות אצו-רצו לכיוון המזבח. הראשון שנגע בו ניצח וזכה בכבוד ההדלקה (גרדינר, 1930, 74-73; ואן-דאלן ובנט, 1971, 38; פינלי ופלקט, 1976, 48; האריס, 1984, 35).
אינני מבקש כאן לגזור גזירה שווה בין שני המקרים, אלא שהדימיון ביניהם מפתיע. ובכן, אם נצבור יחד את הנתונים שהובאו כאן – המשקל המיוחד שיוחס לפעילות הגופנית, ההקשר הדתי-פולחני והאירוע הדומה במישחקים האולימפיים הקדומים – ונוסיף להם נתונים נוספים: מידת ההשפעה התרבותית ההלנית על רקמת החיים המגוונים ביהודה (בכלל – ג'ונס, תש”ם, 34-24; קינדלר, תש”ם, 306-289; רפפורט, תשמ”ד, 76 ואילך; שורק, 1999, 112-108) וייחוס מעלות ברורות לפעילות הגופנית, כפי שהשתקעו בספרות חז”ל (אלוף, 1973, ה-יא; שורק, 1979; שורק, 1986, 29-16), נוכל לשער את המקור התשתיתי של נוהג הריצה במקדש מבלי להרים גבה או כתף.
מסכת יומא ממשיכה ומביאה בפנינו מקרה מאוד מעניין בזיקה לריצה שהתקיימה במקדש בין הכוהנים, וזה לשונה: “מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו. וכיון שרא בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפיס” (יומא ב' ב'). אירוע זה, בבחינת אלימות בספורט (לקראת קו-הסיום), משקף את הרצינות מזה וההתלהבות מזה שאחזה בכוהנים המיתחרים. בכל מקרה הובא המקרה, שכנראה חזר על עצמו לא פעם, לשיקול דעתם של חברי הסנהדרין, והללו סייגו את הנוהג-נוהל והחליטו להמירו בגורל.
התוספתא אף מפליגה ומתארת אירוע דומה, אך קשה וטראגי מקודמו, ובלשונה: “מעשה בשני כוהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש. דחף אחד מהן את חבירו לתוך ארבע אמות ונטל (הנדחף – י.ש) את הסכין תקע לו בליבו” (תוס' יוה”כ א' י”ב. צוקרמנדל עמ' 181).
האם התרחש אירוע כה חריג במציאות? אין לדעת. גם אם מדובר בגחמה כלשהי, הרי היא משקפת את אוירת ההתלהבות אשר מלווה, מני ימי המערות ועד ימינו, את הספורטאים המיתחרים.

ביבליוגרפיה

אלוף י. (1973). תרבות הגוף בתלמוד, בתוך: א. זמרי (עורך), תרבות הגוף ביהדות, מכון וינגייט, ה-יא.
ג'ונס, א.ה.מ (תש”ם), התקופה ההלניסטית. בתוך: בר-כוכבא ב (עורך), התקופה הסלווקית בארץ-ישראל, הקיבוץ המאוחד: תל-אביב
גרדינר א. נ (1930) Gardiner, E. N. Athletics of the ancient world
Oxford
האריס (1984) Harris, A.A. Sport in Greece and Rome, Thames & Hudson: Oxford
ואן-דאלן ובנט (1971) Van-Dalen, D.B & Bennett, B.L. A world history of physical education, Prentice Hall: New-Jersey
חרמון ש. (1979), המחול בתנ”ך. בתוך: א. זמרי (עורך), פרקי קריאה בתולדות החינוך הגופני, מכון וינגייט.
פינלי מ ופלקט ה. (1976) Finley M.I. & Pleket H.W. The Olympic games, Chato & Windus: London
קינדלר, א. (תש”ם). השפעות הלניסטיות במטבעות החשמונאים, בתוך: בר-כוכבא ב, (עורך), התקופה הסלווקית בארץ-ישראל, הקיבוץ המאוחד: תל-אביב
רפפורט, א. (תשמ”ד), תולדות ישראל בתקופת הבית השני, עמיחי: תל-אביב.
שורק, י. (1978), דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ, החינוך הגופני 6
שורק, י. (1979). תרבות הגוף בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, מכון וינגייט
שורק, י. (1980), ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, החינוך הגופני, 2
שורק, י. (1986) – עורך: פרקי קריאה בתולדות החינוך הגופני, קובץ שני, מכון וינגייט
שורק, י. (1999), בין שיעבוד לחירות, תולדות עם ישראל בתקופת בית שני, עמיחי: תל-אביב.

בקרוב – ריכוז מאמריו של יחיעם שורק
ידען ההסטוריה – העת העתיקה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~962236519~~~185&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.