רידלי כפול שתיים

שני ספרים חדשים של מאט רידלי, עיתונאי מדעי המתמחה בתחום מדעי החיים, חושפים את המחקרים האחרונים בתחום הגנום האנושי ובשאלה המעניינת ביותר, כיצד אחראים גנים אנוכיים לחברה ולבני אדם אלטרואיסטים

מאת אבי בליזובסקי

הגנים אחראים לכל: זאת המסקנה משני ספרים של מאט רידלי שראו אור בהפרש קטן בהוצאת זמורה ביתן. המדובר בספרים “מוצא המידות הטובות” ו”גנום”.
בין שני הספרים הללו מפרידים חמש שנים, ומהפכה של ממש בתחום הגנום האנושי והבנת מדע הגנטיקה. מהפכה זו לא הסתיימה גם היום, כאשר אנחנו יודעים שאנחנו מטפסים על גבעה חדשה: הפרוטאום – מערכת המבקשת להבין לא רק כיצד בנויים הגנים שלנו אלא גם את הקשרים ביניהם, שנראה שהם האחראים בעיקר על ההבדל בין אדם לפיל או בין חיידק לדג שיבוטה.
לפיכך אפשר לראות את שני הספרים הללו כמשלימים זה את זה על הפזל ההיסטורי, ובמיוחד כאשר מוצא המידות הטובות עומד על התפר הדק שבין הגנום והפנום: כלומר בין התכונה הגנטית לבין ביטויה של תכונה זו אצל בני האדם.
אבל לפני כן, האם ידעתם שהאדם, ויותר מכך כוורת דבורים או תל נמלים הם בבושקות? כן. האדם מורכב ממיליארדי תאים, שכל אחד מהם כולל בתוכו מושבה של גנים, כשלעצמם מורכבים ממולקולות DNA. אצל נמלים ודבורים יש אפילו שלב אחד נוסף החברה שבה כל אחד מתמחה במקצוע ספציפי ולא יכול לשנות זאת (נמלים פועלות, לוחמות, מלכות וכו').
על פני השטח נראים כל הגנים בגופו של אדם או בגופה של נמלה כמשתפי פעולה עם כל הגנים האחרים, וגם התאים משתפים פעולה ביניהם, כאשר כל בגוף תא מתמחה במשהו אחר אבל כולם תלויים זה בזה. אבל איך זה מסתדר עם כך שהגנים הם אנוכיים? ובכן, הגנים הללו משחקים זה עם זה מעין גרסה שאינה משחק אפס, של דילמת האסיר. כל ההתארגנויות הללו הביאו במהלך האבולוציה אולי ליצירה המורכבת ביותר והשרדנית ביותר: החברה האנושית. החברה, מצטט רידלי את האקונומיסט מינואר 1847, היא מוצר טבעי של האינסטינקטים של יחידים (עמ' 282), והוא מסכם גם כי גנים אנוכיים בנו את תודעתנו, אבל הם בנו אותה כך שתהיה חברתית, מהימנה ושיתופית.

לעיתים דרושה נקודת מבט של עיתונאי כדי להבין נושא מורכב ומסובך כמו הגנום האנושי, ובייחוד כאשר מדובר באדם כמו רידלי, שהיה העורך האמריקני של האקנומיסט (אם כי בשנים מאוחריות בהרבה, כמובן, מהשנה שממנה הביא את הציטוט). לעיתים קרובות, ניחתת על האנושות פצצה מדעית חדשה שיש צורך להסבירה לציבור (כך למשל בחמישים השנים האחרונות היו אלו הפצצה האטומית, הטיסות הראשונות לחלל, הטיסה הראשונה לירח, המוחשות של הפגיעה בסביבה ותוצאותיה וכמובן הנושא האקטואלי ביותר הוא פיענוח הגנום האנושי.
רידלי לקח על עצמו משימה שמדען פעיל היה מתקשה בה – לקיחת מדגם של תכונות המתחבאות באחד הגנים בכל אחד מ-23 הכרומוזומים ולהסביר דרכם את המהפכה העצומה שבה משקיעים מיטב המדענים את זמנם ומיטב הממשלות את כספם.
הספר מכיל מידע מעניין גם מהבחינה ההסטורית הDNA פוענח לראשונה הרבה לפני שווטסון וקריק נולדו, היה זה בשנת 1869 על ידי רופא שוויצרי, פרידריך מישר. הוא בודד את החומר מתחבושותיהם ספוגות המוגלה של חיילים פצועים בטיבנגן שבגרמני. מישר עצמו ניחש שהDNA הוא כנראה המפתח לתורשה וכתב לדודו ב1862, בראיית נולד מופלאה, כי אפשר שהDNA נושא את המסר התורשתי, “כשם שהמילים והמושגים של כל השפות יכולים למצוא ביטוי ב-24 עד-30 אותיות של האלף-בית.”, אבל לא נמצאו לDNA חסידים מרובים, היה ידוע שהוא חומר חדגוני למדי: כיצד יש ביכולתו להביע מסר באמצעות ארבע אותיות בלבד?
אגב, ווטסון וקריק, הצמד שזיהה את המנגנון ואף פיענח את ארבעת התרכובות הכימיות המהוות את הבסיס לצופן A,C,G,Tמסתבר שפרנסיס קריק, היתה אינטואיציה, שאחר כך התבררה כנכונה, בדבר קיומו של RNA מוליך, ושהצופן הגנטי הוא חסר פסיקים.
ועוד נתון מעניין, למי שחושב שלעובדה שלקופי האדם יש 24 זוגות כרומוזומים ולאדם רק 23 מעידה על חיץ בלתי עביר ביניהם, הנה התשובה: גן מספר שתיים, כלומר הגן השני בגודלו אצל האדם, הוא בעצם חיבור של שני גנים בגודל בינוני אצל קופי האדם. הנה כי כן, מותר האדם מן הקוף הוא במוטציה מקרית ביותר.
נסקור כאן רק את רשימת הנושאים בהם הוא עוסק כאשר לסדר הגנים יש חשיבות – המספר הסידורי מבטא את אורכו של הכרומוזום כאשר הכרומוזום המסומן ב-1 הוא הארוך ביותר:
: 1חיים, .2 אנושיות, .3 היסטוריה, .4 גורל, .5 סביבה, .6 תבונה, 7 אינסטינקט .8 עימות .X Y , 9 אינטרס עצמי, 10.מחלה , .11 אישיות, .12 הרכבה עצמית .13 פרהיסטוריה . 14 אלמוות .15 זכר ונקבה , .16 זיכרון, .17 מוות, .18 מזור, .19 מניעה, 20 פוליטיקה, .21 השבחת גזע, .22 רצון חופשי.
היה אגב, מאוד קשה למצוא גן מייצג לכל כרומוזום ולו מהסיבה הפשוטה, שעלינו כאמור עוד לפענח אותה, שתכונות רבות הן תוצאות של אינטארקציה בין הגנים.

שני הספרים מומלצים והם נותנים תמונה יפה של המחקר הגנטי, ואף המחקרים החברתיים, לאחר שנוכו מהם כל מיני משקעים גזעניים ואחרים. אני ממליץ לקרוא אותם.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~304485942~~~42&SiteName=hayadan