רובוטים מסייעים לקשישים וחולים ביפן

הרובוטים, בצורת חיות מחמד, מזכירים לחולים לקחת תרופות בזמן ומשמשים כבני לוויה. המתנגדים לשיטה חוששים מההתקשרות הרגשית לחיות המלאכותיות

חדשות וואלה!

רובוטים של סוני. חוסכים בהוצאות הרפואיות ומקלים על בני המשפחה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/robot_japan.html

רובוטים מתחילים לתת מענה מסוים לבעיית הטיפול באוכלוסייה מבוגרת ביפן, כמו במדינות אחרות שבהן שיעור האוכלוסייה המבוגרת נמצא בעלייה מתמדת. באחת הפגישות בסדנה לטיפול בעזרת רובוטים שהתקיימה בבית חולים ביפן לחולי שטיון (הפרעה בתפקודי המוח), פני הקשישים הוארו כשהבחינו ברובוט שמעוצב ככלב, לבוש בבגדים רכים ומתנדנד על רצפת החדר. כמה מהם ליטפו את הרובוט בזהירות. “הוא חמוד!” קראה אחת החולות.

המצדדים בטיפול בעזרת רובוטים רואים בהם יותר מסתם עוזרים שמבצעים פעולות פשוטות ומזכירים לחולים לקחת תרופות, אלא ממש בני לוויה – גם אם הרובוטים לא מסוגלים לנהל שיחה אנושית. יתרונותיהם רבים: חיסכון בהוצאות רפואיות, הקלת העומס על המשפחה והמטפלים ושיפור בבריאות הזקנים והחולים. “הקהילה העולמית זקוקה מאוד לטכנולוגיה הזו”, סבור ראסל בודוף, מנכ”ל “המרכז לטכנולוגיות לטיפול בזקנה” בוושינגטון, ולדבריו “בעוד 30 שנה יהיה משבר עולמי: מספר הזקנים יהיה גבוה בהרבה מכזה שנוכל להתמודד אתו”.

התומכים בטיפול רובוטי טוענים שהדבר אינו שונה מטיפול בעזרת בעלי חיים, אך הרעיון שילדים וזקנים ייקשרו רגשית למכונות מרתיע רבים אחרים. לטענת הפרופ' קמיקה אוסוי, מרצה בבית הספר לאחיות באוסקה, “קשר עם בן אדם ואינטראקציה אישית הם קריטיים לחולה. השמעת מוסיקה או הפעלת טלוויזיה לא גורמים לתגובה”.

בשנים האחרונות פיתחו חברות יפניות כמו “הונדה”, “סוני” ו”טויוטה” כמה רובוטים מרהיבים. ואולם, השימוש העיקרי בהם היה קידום תדמיתי וגימיקים, כמו הרובוט של טויוטה שמנגן בחצוצרה. מדענים שמפתחים רובוטים-מטפלים לא מוצאים בכך היגיון. “עד עכשיו נראה שרוב החברות פשוט 'זורקות' לפס הייצור את כל הטכנולוגיות שיש בידן”, אמר טקנורי שיבטה, יוצרו של “פארו” – רובוט פרוותי שנראה כמו גור כלב ים ופותח במיוחד למטרות טיפוליות. שיבטה השקיע 9 מיליון דולר בפיתוח פארו, שיכול למצמץ ולנופף בזרועותיו, אך אינו נייד. הוא מתכנן כעת דגם מסחרי של פארו שיעלה 2,800 דולר, ושנמצא בשלב הניסוי בסדנאות טיפוליות בארה”ב, באיטליה ובשבדיה.

הפרופ' טושיאו טאמורה, מרצה ב”מכון הלאומי למדעי הזקנה”, ערך ניסויים שבהם זקנים הסתייעו ברובוטים דמויי חיות מחמד. הוא השתמש ב”איבו”, רובוט דמוי כלב שפיתחה סוני. לאחר שמצא שרוב החולים הזקנים בבית החולים “אוהבו” שבמרכז יפן מעדיפים חפצים רכים למגע, הלביש את איבו המתכתי בבגדים נעימים. לטענת טאמורה, אנשים מגיבים היטב לתנועות הפשוטות של איבו.

החולים בסדנת הרובוטים זכו בשלוות נפש

לאחרונה פירסם טאמורה את ממצאי המחקר, שמוכיח כי הזקנים חולי השטיון שמאושפזים בבית החולים דיברו, הסתכלו ונגעו יותר לאחר שהשתתפו בסדנת הטיפול בעזרת רובוטים. “המשחק עם הרובוטים הפחית בעיות התנהגותיות ועזר להם להשיג שלוות נפש מסוימת”, אמר טאמורה. ואולם, הוא מצא גם שמשחק עם בובה בצורת כלב השיג תוצאות כמעט זהות. עם זאת, לא ניתן עדיין לתכנת בובה כדי שתזכיר לחולי אלצהיימר את שמות נכדיהם שבאים לבקר.

טאמורה וחוקרים אחרים שמצדדים בטיפול בעזרת רובוטים טוענים שהרובוטים יותר היגיינים, אינם נושכים או גורמים לאלרגיות, ולא צריך להאכילם, מלבד בחשמל.

השאלה כיצד ישנו הרובוטים את בני האדם נותרה בלתי פתורה. האם העובדה שרובוטים יעשו מטלות יום יומיות תהפוך את בני האדם לעצלנים?

פרסומתג'ון ג'ורדן מחברת הייעוץ “קאפ ג'מיני”, שחקר כיצד מעצבת הטכנולוגיה ציפיות אנושיות, מאמין כי זה בלתי נמנע שרובוטים יעוררו בבני אדם רגשות חזקים, כמו שעשו משחקי הווידאו, המכוניות והסרטים. לטענתו, החברה האנושית תצטרך להגדיר טווח התנהגויות מתאימות כלפי רובוטים.

האם רגשות חיבה שבני האדם יפתחו כלפי רובוטים עלולים להזיק? יאסויוקי טוקי, חוקר בחברת “NEC מערכות טכנולוגיות”, סבור שיש ללמוד את ההתקשרות הרגשית לרובוטים. הוא מספר שרובוט שפיתחה NEC הושאל פעם למשפחה לצורכי מחקר. כשהרובוט נלקח לשדרוג, הילד – תלמיד בית ספר יסודי – בכה כל כך עד שהמשפחה סירבה להחזיר אליה את הרובוט. “אנשים לא יהיו מסוגלים לזרוק רובוט”, אמר. “אלו נושאים חשובים, שהחוקרים חייבים לתת עליהם את הדעת”.

ידען הרובוטיקה
לידיעה בסי.אן.אן
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~818826018~~~204&SiteName=hayadan