סיינס דיילי. תרגום: דיקלה אורן
התמונה: הערפילית הפלנטרית “שעון החול” , שצולמה ע”י טלסקופ החלל האבל, היא דוגמה מרהיבה של ערפילית פלנטרית. (קרדיט : נאס”א)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/dyingstar.html
זה לוקח רק כמה מאות עד אלף שנה לכוכב דומה לשמש שלנו, שגילו מיליארדים רבים של שנים, להפוך לענן זוהר ומסנוור, שנקרא ערפילית פלנטרית. פרק הזמן הקצר הזה ביחס לגילו של הכוכב אומר, שרגעיו האחרונים של כוכב דומה לשמש שלנו – השלב המכריע בו מתעצבת הערפילית הפלנטרית שלו – לא נחזה עד כה.
במחקר, שהתפרסם בגיליון ה-20 בנובמבר של נייצ'ר, אסטרונומים ובראשם ד”ר רחבנדרה סהי ממעבדת הנעת הסילון של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, תפסו כוכב כזה בשעת מעשה. הכוכב השכן, שנקרא הידראה V (V Hydrae), צולם ע”י ספקטוגרף הצילום של טלסקופ החלל האבל בשלבים האחרונים של שקיעתו, בו בזמן שסילונים מהירים של חומר החלו להיזרק ממנו.
בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על תפקידיהם של סילוני החומר בעיצוב הערפילית הפלנטרית, המחקר הנוכחי מייצג את הפעם הראשונה בה נתגלו הסילונים ישירות.
“סביר להניח, כי לגילוי של סילון טרי תהיה השפעה משמעותית על הבנתנו את השלב הקצרצר הזה באבולוציית הכוכבים. כמו כן הוא בוודאי יפתח חלון תצפית לגורלה הסופי של השמש שלנו,” אצר שהי.
מוסדות אחרים, שתרמו למאמר הם: אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס; אוניברסיטת פרינסטון בפרינסטון, ניו ג'רזי; מרכז הרווארד סמיתסון לאסטרופיסיקה בקיימברידג', מסצ'וסטס ואוניברסיטת ולדוסטה בולדוסטה, ג'ורג'יה.
כוכבים בעלי מסה קטנה כמו השמש שלנו שורדים בד”כ כעשרה מיליארד שנה טרם להידלדלות דלק המימן שלהם והתחלת תהליך מותם. במהלך עשרת אלפים עד מאות אלפי השנים הבאות הכוכב פולט עד כמחצית מסתו ברוחות כדוריות מתרחבות. לאחר מכן – בשלב שאינו מובן לנו ונמשך רק כמאה עד אלף שנה – הכוכבים מתפתחים למערך מקסים של עננים בצורות גיאומטריות שונות, שנקרא ערפילית פלנטרית.
כיצד בדיוק מעוצבים “ענני הכוכבים” יוצאי הדופן הללו, זוהי עדיין שאלה פתוחה, אם כי סהי בכמה מאמרים קודמים הציע היפותזה חדשה. בהתבסס על תוצאות מסקירה חדשה של ערפילית פלנטרית צעירה של טלסקופ האבל הוא הציע, כי סילונים מהירים משני הצדדים, סילונים דו קוטביים, הנם הגורם הראשי בעיצוב הערפיליות הפלנטריות. המחקר החדש יאפר לסהי ועמיתיו לבחון את ההיפותזה לראשונה בעזרת מידע ישיר.
“כעת במקרה של V הידראה אנו יכולים לצפות בסילונים המתפתחים בזמן אמיתי,” אמר סהי, שיחקור יחד עם עמיתיו את הכוכב בעזרת טלסקופ החלל האבל שלוש שנים נוספות.
כמו כן מציעים הממצאים החדשים מה עשוי להיות הגורם לסילוני החומר. מודלים קודמים של כוכבים מתים מנבאים, כי הטבעות החיצוניות – טבעות מתערבלות של חומר, שסובבות כוכבים – עשויות לעורר את הסילונים. המידע מהידראה V תומך בקיום טבעת חיצונית, שסובבת לא את הידראה V עצמו אלא עצם מלווה סביב הכוכב. סביר להניח, כי בן הלוויה הזה הוא כוכב נוסף או אפילו כוכב לכת ענק, חלש מדי כדי להתגלות.
כמו כן מצאו הכותבים ראיות לטבעת צפופה רחוקה מהמרכז בהידראה V , שעשויה לאפשר את היווצרות הטבעת החיצונית סביב הכוכב. תמיכה נוספת לרעיון של סילונים שמעוררים ע”י בן לוויה, מגיעה מתצפיות המדענים, כי הסילונים נזרקים בפרצים: כיוון שבן הלוויה סובב את הכוכב באופן מחזורי, צפוי שהטבעת החיצונית תיצור סילונים של חומר ולא זרם קבוע.
ספקטוגרף הצילום של טלסקופ החלל מנוהל ע”י מרכז גודארד של נאס”א לטיסות חלל בגרינבלט, מרילנד. טלסקופ החלל האבל הוא פרי שיתוף פעולה בין נאס”א וסוכנות החלל האירופאית. המכון לטכנולוגיה של קליפורניה, פסדינה מנהל את המעבדה להינע סילוני בעבור נאס”א.
קישור לכתבה ב-science daily:
קישור לכתבה ב-science daily
ידען אסטרופיסיקה 2 – כוכבים וגלקסיות
תרגום: דיקלה אורן
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~702982281~~~97&SiteName=hayadan
