אכזבה בקרב המדענים של “סלרה”: הגנום שפוענח מבוסס ברובו על הד-נ-א של ראש הצוות
מאת ניקולס וייד, ניו יורק טיימס
כאשר המדענים ב”סלרה ג'נומיקס” הכריזו לפני שנתיים שפיענחו את הגנום האנושי, הם טענו שמקורם של הנתונים הגנטיים הוא בתורמים אנונימיים, וכי הנתונים מהווים מפה אנושית אוניוורסלית. אך המדען שעמד בראש הצוות, ד”ר קרייג ונטר, אומר כיום שהגנום שפוענח היה ברובו שלו.
התגובות בקרב קהילת המדענים נעו בין שעשוע לאדישות. הרוב אמרו שאין חשיבות לשאלת מקור הגנים שפוענחו. אך החברים בצוות המדענים המייעץ של סלרה הביעו אכזבה מכך שוונטר לא קיים את תהליך הבחירה האנונימי, שאותו אישרו.
ונטר, חלוץ בשימוש במכשור חדש לפענוח רצפי ד-נ-א, קרא תיגר על הצוות האקדמי שפיענח את הגנום האנושי בתמיכת הממשלה. למרות שהתחיל את עבודת הפענוח שנים אחריו, הוא הצליח להדביק את הצוות האקדמי ביוני 2000.
שני הצוותים טענו, שרצף הד-נ-א שפיענחו מבוסס על ד-נ-א של תורמים אנונימיים. בסלרה טענו, שהד-נ-א נלקח מחמישה תורמים שנדגמו מתוך 20 בני אדם מחמש קבוצות אתניות שונות. ואולם, בראיון השבוע, הסביר ונטר הערה שהשמיע בתוכנית “60 דקות “II ב-17 באפריל, ולפיה פרויקט הגנום של סלרה מבוסס ברובו על הד-נ-א שלו.
פרסום העובדה שהד-נ-א שנתרם הוא של ונטר, נוטל ממנו את פרטיותו הגנטית באופן מוחלט, למרות שלפי שעה, רק המנויים על מאגר הנתונים הגנטי של סלרה יוכלו לעיין בנתוניו הגנטיים.
אף שחמישה אנשים תרמו לגנום של סלרה, ונטר הוא התורם העיקרי. הוא אומר שירש מאחד מהוריו גן הידוע בשם ,apoE4 הקשור למטבוליזם לא תקין ולמחלת האלצהיימר, ושכעת הוא נוטל תרופות להפחתת שומנים כדי להילחם בהשפעות הגן.
בראיון השבוע אמר ונטר, שהסיבה לכך שרצה בפענוח הגנום שלו היתה בחלקה סקרנות מדעית, וכן תחושת מחויבות: מאחר שביקש מאנשים אחרים לתרום רקמות ולהסתכן בחדירה לפרטיות הגנטית שלהם, הרגיש שעליו להיות הראשון בתור.
לדבריו, הוא לא פירסם זאת בשעתו, “כי לא רציתי שזה יהיה מוקד תשומת הלב. כעת לא נראה לי שיש לכך חשיבות”. הוא אינו מוטרד מהאפשרות שיואשם באנוכיות: “הואשמתי בכך פעמים כה רבות, התגברתי על זה”.
הצוות האקדמי לא הביע התרגשות רבה מהידיעה שיריבם פיענח את רצף הגנום שלו עצמו. “זה לא מפתיע אותי; זה מתאים לקרייג”, אמר ד”ר ג'יימס ווטסון, אחד ממגלי מבנה הד-נ-א. לדברי ד”ר ג'ון סולסטון, לשעבר מנהל מרכז סאנגר באנגליה, “אין לכך חשיבות של ממש”. ד”ר פרנסיס קולינס, מנהל מחקר הגנום במכון הלאומי לבריאות בארה”ב, סירב להגיב.
אך החברים בצוות המדענים המייעץ של סלרה הביעו צער על שהתהליך שאישרו לבחירת תורמים אנונימיים לא קוים. “אני חושב שהרעיון המקורי, לשמור על אנונימיות מוחלטת, לא היה רעיון רע”, אמר ד”ר ריצ'רד רוברטס, המנהל המדעי של “ביולבס” בניו אינגלנד וחבר בצוות. חבר אחר, ד”ר ארתור קפלן, החוקר אתיקה ביו-רפואית באוניברסיטת פנסילווניה, אמר: “גנום אמור להיות ציון דרך, והוא צריך להישאר אנונימי, להיות מפה של כולנו, לא של אדם אחד, ואני מאוכזב מכך שהגנום יקושר לאדם מסוים”.
לדבריו, המניעים לפענוח הגנום האנושי היה הרצון להשיג פריצת דרך מדעית ותהילה אישית, ומעשיו של ונטר הם דוגמה לאחרון.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~299568374~~~48&SiteName=hayadan
