קברים עתיקים ומקדשים פונים לעבר השמש והכוכבים

תרגם: אלי בן דוד

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/archeostars.html

בעת העתיקה היו לשמש ולכוכבים תפקידים קריטיים בהתייחסות של הבנאים העתיקים שבנו מקדשים וחדרים לשימור המת.

כיוון הפתחים של אלפי קברים ניאוליטים שנבנו ברחבי אירופה ואפריקה בסביבות 10.000 לפני הספירה הייתה להציב אותם כשהם פונים לשמש הזורחת כדי להבטיח את חשיבותה בתרבויות שונות על פני שלוש ארצות, שתי יבשות ואיי הים התיכון, על פי מחקר של היסטוריון-אסטרונומיה.

“אני חושב שכל התרבויות האלה ראו בזריחת השמש סמל של תקווה” אמר מייקל הוסקין, היסטוריון אסטרונומיה שערך את המחקר, בראיון אימייל, “המנהגים היו שונים באופן ניכר מאיזור לאיזור אבל האוריינטציה דומה מאד”.

הוסקין, היסטוריון אסטרונומיה בצ'רצ'יל קולג' בקיימברידג', אנגליה, מצא גם שהמקדשים מתקופת הברונזה של אחד האיים הספרדיים עשויים היו לשמש כמרכז ריפוי, אך בגלל המחסור בתיעוד כתוב של האיזור, כמעט בלתי אפשרי לדעת על בטוח.

“בין אם היו אלה מרכזי ריפוי או למטרות אחרות, ברור לנו לחלוטין שהיו אלה מקדשים עפ”י הפסלים שנמצאו שם וגם על ידי חלקי העצמות ושרידי חיות הקורבן שהיו פזורים במקום עד עצם היום הזה”, הוא אמר. אפשר שהמקדשים, הוא הוסיף, נבנו עם המחשבה על קונסטלציית קנטאורוס (יצור מיתולוגי, חציו סוס, חציו אדם. כינוי לקבוצת כוכבים בחצי הכדור הדרומי). במיתולוגיה היוונית, הקנטאור חירון נחשב לאל הרפואה.

הוסקין הציג את ממצאיו ב-2 באפריל במפגש הלאומי לאסטרונומיה של החברה המלכותית לאסטרונומיה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה.

קברים של השמש העולה

המספר המוחלט של הקברים הנאוליטים שנבנו באוריינטציה של פתחים-פונים-לשמש מרמזת, בפשטות, שהשמש מילאה תפקיד חשוב העולה בקנה אחד עם מותו של אדם, מוסיפים החוקרים.

“במחקרים כמו אלה, כאשר ברשותך מספר גדול של קברים, אתה בודק את המגמה”, אומר E.C. Krupp, ארכיאואסטרונום (archaeoastronomer) ומנהל של מצפה Griffith בלוס-אנג'לס, קליפורניה, בהוסיפו “שמדהים לגלות שבמבנים האלה המתים לא היו הסיפור היחידי, אלא גם השמש הייתה חלק מהסיפור”.

בתקופה הניאוליטית, או תקופת האבן המאוחרת, (לפני כ-5.000-10.000 שנה), האדם התחיל לשנות את אורח חייו: מחיי נווד-צייד-מלקט לחיי התיישבות-קבע ועיסוק בחקלאות. קברים קהילתיים מאותו עידן בנויים באופן שונה זה מזה, חלקם בנויים מסלעים גדולים ואילו אחרים קטנים יותר, אך עדיין מכילים מעברים עמוקים. אבל לכולם, בהכרח, יש פתחים אשר דרכם אפשר להכניס גופות נוספות פנימה.

הוסקין בילה 12 שנים ארוכות בקטלוג כיוונם של אלפיים קברים ניאוליטים, וחקירת מסמכים המתארים כאלף קברים נוספים, בצרפת, פורטוגל, ספרד וצפון אפריקה. נראה כי פתחיהם של כמעט כל הקברים, הוא אומר, נבנו כדי לעמוד מול השמש העולה או המטפסת בנקודה מסויימת במשך השנה.

בחבל אלנטרז'ו במרכז פורטוגל, למשל, כל אחד מ-177 הקברים שנמדדו על ידי הוסקין פנו לעבר זריחת השמש, בד”כ בתקופת הסתיו ותחילת החורף, עם קיצוץ חד ביום הקצר ביותר. “כל הראיות עקביות עם הצבתם של הקברים בשורה עם הנץ החמה, ביום תחילת הבנייה, וזה חופף במדוייק את מה שאנו יודעים על מה שקרה בדרך כלל לכנסיות הנוצריות”, אומר הוסקין. “הכנסיות פנו לעבר השמש העולה כסמל לעלייתו של ישו מן המתים. אין ספק שבני האדם הניאוליטים ראו את השמש העולה כסמל לתקווה לעולם הבא”.

היוצאים מן הכלל היחידים היו כמה קברים בעיירות צרפתיות קטנות באיזור Fontvieille, שם המונומנטים נבנו כשפתחיהם פונים לכיוון השקיעה, שלא כמו האחרים שנמצאו, הוסיף הוסקין.

מקדשים קנטאורים

במחקר נפרד, הוסקין מאמין שהוא מצא הוכחות המרמזות שמקדשים שנבנו באי הספרדי מינורקה בסביבות שנת 1000 לפני הספירה, היו גם מרכזים לריפוי והילינג בנוסף להיותם מרכז תפילות דתי. הסקירה שערך על 30 'taulas, מקדשים שנבנו בעידן הברונזה המנורקני, גילתה שהמקדשים נבנו בעקביות עם נוף לכיוון דרום, כמה מהם צופים על האוקיינוס בעוד אחרים בנויים על מישורים פתוחים. בשנת 1,000 לפני הספירה, מאמינים מנורקנים היו מסוגלים לראות את קונסטלציית “הצלב הדרומי” (קונסטלציית כוכבים היוצרת צורת צלב) ואת קונסטלציית “קנטאורוס” בשמי הלילה, ואם הייתה להם מיתולוגיית קנטאורוס דומה לזו של היוונים ייתכן מאד שמקדשים אלה נחשבו למקום לריפוי חולים.

“אנו יודעים שהקונסטלציות כפי שנצפו על ידי אנשים שונים במזרח התיכון והים התיכון היתה להם השפעה גדולה משותפת… היה כמעט מאגר משותף של רעיונות עם משתנים לוקליים”, אמר הוסקין. “איננו יודעים הרבה על הקונסטלציות כפי שהם נצפו על ידי המנורקנים, מכיוון שאלה לא ידעו קרוא וכתוב”.

תיאוריית מרכזי הריפוי יכולה להסביר לא רק את האוריינטציה של המקדשים, אבל גם את נוכחותן של כתובות הברונזה בחורבות המקדשים, כמו גם את הפסלים המצריים הנושאים את הרישומים ההירוגליפים: “אני אלוהי הרפואה”

הוסקין אמר שאי אפשר היום לראות שום דבר מיוחד או בולט בשמיים מפתחיהם של אותם מקדשים, כתוצאה מתופעת נקיפת ציר כדור הארץ.

אפילו עם תיעוד כתוב, אומר קרופ, יהיה קשה לאמר באופן מדוייק למה שימשו בדיוק המקדשים המנורקנים. “זה מרמז על ארגון חברתי מסויים במחויבות לבנות קונסטרוקציות של מונומנטים אלה, כמו מערכת תצפית שמיימית”, אמר קרופ. “אבל אם אתה מוצא מערך אסטרונומי, וגם אם אתה חש בטחון לגבי תכליתו, קרוב לוודאי שייעודו האמיתי איננו קשור לכך כלל וכלל”

לידיעה באתר ספייס.קום
ידען האסטרונומיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~812476176~~~203&SiteName=hayadan