ציון נמוך לתלמידי ישראל במבחני קריאה ומדע

ישראל בשליש התחתון של טבלת הישגים לימודיים בינ”ל * שליש מבני ה-15 במערכת החינוך הישראלית שסיימו תשע או 10 שנות לימוד אינם מבינים מה הם קוראים

ראלי סער

הישגי בני 15 בעולם בתחומים שונים

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/lowgrades1.html
ישראל היא המדינה המערבית המקוטבת ביותר בעולם בפערי הידע בהבנת הנקרא במתמטיקה ובמדעים, בין התלמידים המצטיינים (רובם מבתים מבוססים כלכלית) לתלמידים החלשים (רובם מעשירוני הטיפוח הנמוכים); ציוני התלמידים הישראלים בהבנת הנקרא, בידע מתמטי ובידע מדעי מיקמו את ישראל בשליש התחתון של טבלת ההישגים הבינלאומית – אלה תוצאות המבחן הבינלאומי” “PISA-2002 שבחן את רמת הידע והמיומנויות שרכשו 300 אלף בני נוער ב-41 מדינות, ביכולת קריאת טקסטים והבנתם, במתמטיקה ובמדעים. הישגי התלמידים הישראלים בתחומים אלה הם הנמוכים מבין המדינות המפותחות בעולם.

המבחן דירג את הידע של בני ה-15 בהבנת הנקרא לחמש רמות, כשרמה 1 הנמוכה ביותר ורמה 5 הגבוהה ביותר. בישראל, %15 מהתלמידים שנבחנו בהבנת הנקרא השיגו תוצאות הנמוכות אף מהרמה המינימלית, ועוד %18 היו מסוגלים לפענח את הטקסט שקראו ברמה .1

כדי להבין טוב יותר את פירוש הממצא, ברמה 1 דורגו התלמידים בעלי קשיי הקריאה, המסוגלים, לדברי מחברי המבחן, “לשלוף מטקסט פשוט פיסת מידע אחת בלבד”. ברמה 5 דורגו רק %4 מבני ה-15 בארץ. לשם השוואה, בפינלנד, המדינה המצטיינת בהבנת הנקרא, אחד מחמישה תלמידים נמצאים ברמה %18.5) 5). החוקרות הישראליות במחקר, ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן פרופ' זמירה מברך וד”ר ברכה קרמרסקי, הסבירו כי ברמה 5 “מצויים תלמידים המסוגלים להבין טקסטים ארוכים ומורכבים. הם מסוגלים לאתר פיסות מידע רבות בטקסט, להבחין בין עיקר לטפל, להבחין בין מידע רלוונטי ולא רלוונטי, להבין את משמעות הטקסט ולהעריך ולבקר את הכתוב בו”.

הציון הממוצע שהשיגו התלמידים הישראלים בהבנת הנקרא, במבחן הבינלאומי שקיים הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (- 452(OECD נקודות – ממקם אותם במקום ה-31 מבין 41 מדינות, השליש התחתון של טבלת ההישגים הבינלאומית. ישראל אינה מצליחה להיחלץ ממיקום זה בשנים האחרונות במבחנים בינלאומיים שונים. הפער בין הציון הממוצע של התלמידים הפינים המצטיינים בהבנת הנקרא (546) לתלמידים הישראלים הוא 94 נקודות. מיומנויות הידע של תלמידי ישראל בהבנת הנקרא נופלות בכ-50 נקודות אף מהציון הממוצע העולמי.

לשם השוואה, לארה”ב פרופיל חברתי דומה לישראל – שיעור גבוה של מהגרים ופער גבוה בהכנסות בין האזרחים השונים. ואולם התלמידים האמריקאים השיגו בהבנת הנקרא ציון ממוצע של 504 נקודות, שהציב אותם במקום ה-16 בטבלת ההישגים. גם קנדה היא מדינה בעלת מכסות הגירה גבוהות מארצות העולם השלישי, אך התלמידים הקנדים נמצאים במקום ה-2 בעולם בהבנת הנקרא – ציון ממוצע של 534 נקודות. שום מדינה מערבית לא השיגה תוצאות נמוכות כדוגמת ישראל במבחן הבינלאומי בהבנת הנקרא. תאילנד, בולגריה, מקסיקו וארגנטינה הן מדינות שהישגיהן בהבנת הנקרא נופלים משל ישראל.

תמונת המצב העגומה של רמת הידע של התלמידים הישראלים אינה באה לידי ביטוי רק בעובדה שהציון הישראלי בהבנת הנקרא הוא בין הגרועים בעולם, אלא אף בפער בציון הממוצע בין התלמידים המצטיינים ביותר, שרובם נולדו להורים בעלי רמת השכלה והכנסה גבוהות, לתלמידים החלשים ביותר, הבאים ממשפחות עניות ומחוסרות השכלה. בישראל, הפער בנקודות בין העשירון העליון לעשירון העליון של התלמידים בהבנת הנקרא הוא 282 נקודות. הציון הממוצע של המצטיינים היה 587 ואילו של החלשים ביותר – .305 לשם השוואה, ממוצע הפער העולמי בין המצטיינים ביותר (ציון 623) לבין החלשים ביותר (ציון 366) הוא 257 נקודות. בפינלנד ובקנדה, הנמצאות בראש הטבלה, הפער בציון בין המצטיינים לחלשים הוא 225 ו-242 נקודות, בהתאמה – בכ-50 נקודות מתחת לפער הישראלי בהבנת הנקרא.

ההתמקדות ברמת פערי הידע בין המצטיינים לחלשים חיונית. היא מצביעה על כך שמערכת החינוך הישראלית אינה מצליחה לגשר על חסכי הידע של התלמידים מבית. פרופ' מברך וד”ר קרמרסקי ציינו בניתוח המחקר הישראלי: “מערכות חינוך שואפות להתגבר על פערים הנובעים מרקע סוציו-אקונומי ולפתח את הישגיהם של כל התלמידים, ללא הבדל מין, מוצא או רקע סוציו-אקונומי. מערכות חינוך מצטיינות אף הצליחו בכך. בפינלנד, המצטיינת, שיעור השונות בין בתיה”ס הוא %,1.7 בקנדה (מקום 2) הוא %,8 בישראל הוא %.”31

מבחן PISA שונה ממבחנים בינלאומיים שהתקיימו עד כה במתמטיקה או בהבנת הנקרא. בשעה שהמבחנים הקודמים בדקו את רמת הידע שרכשו התלמידים בשיעורים בבית הספר, המבחן הנוכחי בדק את האוריינות של התלמידים – מידת הידע הכללי שרכשו במתמטיקה, מדעים ובהבנת הנקרא, בעקבות שנות לימודיהם. הארגון הכלכלי שקיים את המחקר ביקש לבחון את המיומנויות בקריאה במתמטיקה ובמדעים, שמערכות חינוך מצליחות להקנות לתלמידיהן מתוך התפישה כי אלה המיומנויות הנחוצות לאזרחים במדינות בעלות כלכלות מפותחות. לכן, במבחן בהבנת הנקרא התלמידים התבקשו להפגין את הבנת הטקסט שלהם בקריאת עלון תיירות קצר ואף להפיק ממנו ידע שימושי, כמו יכולת לתכנון מסלול טיול.

בפרק המדעים (ראו דוגמה), באחת השאלות הצריך פתרון נכון פענוח של טקסט כתוב ברמה גבוהה, יכולת קריאת גרפים והסקת מסקנות מהם ושילוב של מיומנות גבוהה בהבנת הנקרא ובמדעים. בידע שרכשו התלמידים בביה”ס בתחומי המדעים היה די כדי לפתור את השאלה.

המבחן הבינלאומי התמקד בהבנת הנקרא, אך שילב גם פרקים שבחנו את הידע המתמטי והידע המדעי אצל בני ה-.15 המדגם המייצג של התלמידים הישראלים כלל 4,500 בני נוער מ-165 בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים ולראשונה במבחנים בינלאומיים גם תלמידים חרדים. גם בפרק המתמטי ובפרק המדעי ציוניהם של התלמידים הישראלים היו בין הנמוכים בעולם. במתמטיקה הציון הממוצע של ישראל, ,433 מיקם אותה במקום ה-31 מבין 41 מדינות, ואילו הציון במדעים, ,434 דירדר את התלמידים למקום ה-.33

במתמטיקה, ניצבת הונג-קונג בראש טבלת ההישגים הבינלאומית (ציון ממוצע 560) ולאחריה יפאן (557) וקוריאה (547). המדינות המערביות המצטיינות במתמטיקה הן ניו-זילנד (ציון ,537 מקום 4 בטבלת ההישגים) ופינלנד (ציון ,536 מקום 5). הציון הממוצע הכללי של תלמידי ארה”ב במתמטיקה — 493 הציב אותם במקום 20 בטבלה. פערי הידע המתמטי בין התלמידים הישראלים המצטיינים ביותר במתמטיקה לחלשים ביותר עצומים עוד יותר מבהבנת הנקרא. הפער בידע המתמטי הישראלי הוא 337 נקודות – הגבוה מבין המדינות המפותחות. העשירון העליון של התלמידים הישראלים קיבל ציון ממוצע של 596 נקודות והעשירון התחתון קיבל ציון ממוצע 259 נקודות. ציון זה נמוך ב-108 נקודות מהממוצע הבינלאומי. פערי ידע גבוהים נמצאו אצל התלמידים הישראלים גם בידע המדעי – הפרש של 319 נקודות בין ציוני המצטיינים (596) לציוני החלשים ביותר (277).

יו”ר ועדת החינוך: ועדת חקירה לבדיקת כישלון המערכת לדורותיה

משרד החינוך ציפה כנראה, לסערה ציבורית בעקבות פרסום הדו”ח והודיע כבר שלשום- כשתוצאות המבחן היו בידיו אך טרם הותרו לפרסום – על הקמת ועדת מומחים לבירור הגורמים להישגים הנמוכים של תלמידי החטיבות. הכישלון הנוכחי של מערכת החינוך הישראלית מהדהד פי כמה על רקע העובדה שהישגיהם הנמוכים של התלמידים באו לידי ביטוי פעמיים בשבועות האחרונים – במבחן הבינלאומי להבנת הנקרא לתלמיד כיתות ד' ובמבחנים הארציים של משרד החינוך במתמטיקה ובהבנת הנקרא (מיצ”ב).

יו”ר ועדת החינוך, ח”כ אילן שלגי (שינוי) הודיע לנוכח ממצאי הדו”ח, כי בכוונתו ליזום הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת כישלון מערכת החינוך לדורותיה. “אנו רואים שוב ושוב תוצאות קשות בתחום החינוך, עד כדי כך שאנו כבר לא מופתעים”, אמר שלגי. הוא קרא לממשלה לפעול באופן מידי להזרמת תקציבים לחינוך, גם על חשבון תקציב הביטחון. “זה לא צחוק”, הוסיף, “היתרון באיכות האנושית שלנו נמצא בסכנה וייתכן שכעת, לאחר המלחמה בעיראק והשינויים האזוריים, ניתן להפנות אחוזים מתקציב הביטחון לחינוך”.

הסערה הציבורית בעקבות הישגי התלמידים הישראלים בהבנת הנקרא, במתמטיקה ובמדעים במבחן הבינלאומי “”PISA-2002 מובנת, ואולם הישגיה הירודים של מערכת החינוך הישראלית ידועים למקבלי ההחלטות לפחות זה חמש שנים.
במבחן הבינלאומי במתמטיקה (TIMSS 1999) שתוצאותיו פורסמו לפני שלוש שנים, קיבלו תלמידי כיתות ח' ציון של 466 נקודות, שמיקם אותם בשליש התחתון של הטבלה הבינלאומית.

ייתכן שהישג נמוך זה היה נמנע, לו שר החינוך אז, יצחק לוי (מפד”ל), היה מקיים את הבטחתו להקים ועדה לבירור כישלונם של תלמידי כיתות ח' במבחן המשוב הארצי של משרד החינוך, שתוצאותיו פורסמו שנתיים לפני הכישלון במבחן הבינלאומי במתמטיקה. תלמידי כיתות ח' בחינוך העברי, שהשיגו ציון ממוצע ,6 ותלמידים ערבים שקיבלו ציון ממוצע 4 במבחן ארצי (משוב 1997) אינם יכולים להגיע להישגים במבחן בינלאומי הבוחן ומכמת את אותו ידע מתמטי שנמצא חסר במבחן הארצי המתקיים שנתיים קודם לכן, בלי שהמשרד נוקט בצעדים כלשהם לתיקון.

המשרד מתכוון לבדוק את הישגיה הבלתי מספקים של חטה”ב, ואולם הישגיהם הנמוכים של התלמידים מתבטאים כבר בבית הספר היסודי. במבחן הבינלאומי בהבנת הנקרא (PIRLS-2001) לתלמידי כיתות ד', שתוצאותיו פורסמו לפני שבועות אחדים, קיבלו התלמידים הישראלים ציון ממוצע של 509 נקודות שמיקם אותם בשליש האחרון, בסמוך להישגי התלמידים מטורקיה וממרוקו והרחק משיאני הטבלה, השוודים.

ידע מבוסס בהבנת הנקרא חיוני להצלחה בלימודים. בלי יכולת להבין מה קוראים, אי אפשר למשל לפתור בעיות במתמטיקה או בפיסיקה, או להבין פרק בביולוגיה – מקצועות הנמנים עם תחומי המדעים. ילדי כיתות ד' שהישגיהם בהבנת הנקרא דלים, מגיעים ברבות הזמן לכיתות ח'. ייתכן שאין זה מן הנמנע, שמחצית מהם נכשלו במתמטיקה ושליש מהם נכשלו בהבנת הנקרא, כפי שעלה ממבחני המיצ”ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים) הארציים של משרד החינוך, שאף תוצאותיהם התפרסמו לאחרונה.

ועדות מומחים לבדיקת מצב הידע הלא מספק של מערכת החינוך היסודי, כפי שתוקם עתה בידי משרד החינוך, כבר הוקמו בשנים האחרונות. ועדה בראשותה של פרופ' רינה שפירא לבחינת חוסר הידע של תלמידי בתי הספר היסודיים בהבנת הנקרא, המליצה לפני שנתיים למשרד החינוך לשנות את שיטת הוראת השפה לשיטה שתכלול למידת מרכיביה הפונטיים של השפה. משרד החינוך אמור להתחיל בכך בשנת הלימודים הבאה. ועדה בראשותה של פרופ' נאוה בן-צבי המליצה למשרד החינוך לפני שנים אחדות לשנות את אופן הכשרת הסטודנטים במכללות להוראה, בין השאר, כאמצעי לשפר את הישגי התלמידים במתמטיקה.

בתקופה שבה מקוצץ תקציב החינוך 11 פעמים בשנה וחצי, משרד החינוך עלול להתקשות לשפר את הישגי התלמידים. כתוצאה מקיצוצים אלה, בשנת הלימודים הבאה ילמד כל תלמיד ביסודי פחות שעת לימוד בשבוע והקיצוץ אצל תלמידי התיכון יתבטא בכשעתיים וחצי.

מורים ותלמידים: הממצאים משקפים חולשת הממסד החינוכי

מאת צחר רותם, כתב “הארץ” בדרום

את בני הנוער שבילו אתמול בקאנטרי-קלאב בבאר שבע הטרידה טמפרטורת המים בבריכה יותר מממצאי המחקר הבינלאומי “פיסה “2002( PISA-2002) של ארגון המדינות המתועשות (OECD), ממנו עלה כי תלמידי ישראל הם מהגרועים בעולם בהבנת הנקרא.
דודו לוי, העולה לכיתה ט' בתיכון “רגר” בעיר, אומר שהנתון שלפיו שליש מבני ה-15 בישראל אינם מבינים את הנקרא הוא רק עוד סימפטום למחלה האמיתית – המצב החברתי-כלכלי-ביטחוני בישראל. “מי בכלל יכול ללמוד ולהתעסק בלהבין את הנקרא במדינה כזאת? למי יש לזה זמן?” הוא שואל.

תלמיד אחר מוסיף כי אחת הבעיות היא שלהורים אין כסף למורים פרטיים. “חלק מאתנו צריכים לעבוד”, הוא אומר. “בחלק מהמקרים ההורים שלנו הם גם אלה שמדרדרים אותנו”. נתנאל שווקה, אף הוא בן 15 מתיכון רגר, מוסיף כי גם מי שמבקש לנצל את מסגרת בית הספר כדי ללמוד, עלול להתאכזב. “כשמורידים את החגים, השביתות והחופשים – מתוך שנה אנחנו לומדים בעצם חצי שנה. בגלל זה לא מספיקים ללמוד, וגם לא להבין”, הוא מסביר.

תמונת המצב בחלק ממוסדות החינוך, כפי שמציירים בני נוער בבאר שבע, קודרת במיוחד. לדבריהם, חוסר ההבנה הוא תוצאה של חוסר למידה – ושניהם תולדה ישירה של חולשת הממסד החינוכי. כך למשל, במקרים רבים לדבריהם, מעדיפים בתי הספר להסתיר את ההיקפים העצומים של השימוש בסמים בקרב תלמידיהם. בתחילת יוני, בעקבות חקירה מקיפה שערכה היחידה המרכזית במחוז הדרום של המשטרה, הועלו ממצאים קשים: כ-270 חשודים, בוגרים וקטינים, נחקרו בחשד למעורבות בסמים במרחב הנגב ולכיש. החקירה הקיפה כמה בתי ספר מהדרום, שבתחומי אחדים מהם גידלו התלמידים מריחואנה. “אם כבר מנסים לעשות משהו נגד הסמים, אז מביאים לנו נרקומנית שמדברת דקות ארוכות על כמה זה נחמד להשתמש בפעמים הראשונות. הרבה אצלנו השתכנעו וניסו”, אומר דוד אוחנה, בן .15

בשנים האחרונות מצויה דווקא באר שבע במגמת עלייה בתחום החינוך, ושיעור הזכאים בעיר לתעודת בגרות עלה במשך חמש השנים האחרונות מ-%39 ל-%64 בשנת הלימודים תשס”ב. חלק מבני הנוער הופתעו אתמול מנתוני המחקר החדש, וטענו כי הממצאים בו אינם מוכרים להם במסגרת שבה הם לומדים.
מירב איילון, דוברת קיבוץ עין גדי ועד לפני כשנה מורה לאזרחות בנגב, לא הופתעה כלל. “אנחנו שכחנו בעצם להסביר לילדים שמלים הן עולם ומלואו”, היא מסבירה. “עם הכניסה המסיווית של המחשבים לחיינו, העולם שלהם התחלק ל'אנטר' ו'אסקייפ'. לא צריך יותר לחשוב”. איילון סבורה, כי למערכת החינוך ולהורים חלק גדול בכישלון. “זו בעצם אשמת המבוגרים”, היא אומרת. “גם המערכת הפכה להיות רק כלי להשגת ציונים; היא עוזרת לילדים לקבל ציונים. כל ילד שני מקבל אישור על דיסלקציה, העיקר שיעמוד במשימה. אחת הסיבות לכך שהחלטתי לעזוב את ההוראה היתה הדרישה שלי שהילדים לא רק יכתבו תשובות, אלא גם ינמקו אותן. היו לי ויכוחים קשים על זה עם כמה מההורים שלהם”, היא מספרת.

על כישלון המערכת מצביעה גם י', מורה מהדרום. “בעצם, הכל תולדה של הגישה הטפשית החדשה של בתי הספר, שקובעת כי הילדים וההורים הם הלקוחות”, היא אומרת. “והלקוח, כידוע, תמיד צודק. לכן, אי אפשר להתווכח אתו – לא עם הילד ולא עם ההורה. בגלל זה לא מתמודדים עם איחורים ולא עם הברזות. למורה אין סמכות, ובעצם גם לא להורים”. י' מודה כי לעתים עדיף גם למורה לא להתעמת עם תלמיד, שכן “ממילא ברגע שהוא בוכה, ההורים שלו באים, ואז הסיפור נגמר”.

י' נזכרת כיצד בילדותה, טלפון מהמורה להורים היה צעד חריף נגד התלמיד. “גם אנחנו היינו באים לבית הספר כדי לפגוש את החבר'ה, אבל היתה לנו גם מוטיווציה ללמוד. לרבים מהתלמידים של היום אין מוטיווציה כזו”, היא מציינת ומוסיפה: “זה די בעייתי, כי הצעירים האלה הרי אמורים להיות בסופו של דבר הרבה יותר חכמים מאתנו”.

ועדת מומחים תבדוק את ההישגים הנמוכים של תלמידי חטיבות הביניים

1/7/2003

משרד החינוך הודיע ב-30 ביוני 2003 על הקמת ועדת מומחים שתבחן את הסיבות לרמת הידע הנמוכה והישגיהם הדלים של תלמידי חטיבות הביניים, במתמטיקה בהבנת הנקרא ובמדעים. הישגים דלים אלה הוצגו בחמש השנים האחרונות במבחנים בינלאומיים ובמבחנים ארציים שקיים משרד החינוך. הבוקר יתפרסמו תוצאות מבחן בינלאומי נוסף, מבחן פיסה (PISA) על הישגיהם של תלמידים בתום חטיבת הביניים, החושף תמונת מצב חמורה על רמת הידע של התלמידים הישראלים. תוצאות מבחן בינלאומי זה הביאו, ככל הנראה, להקמת ועדת המומחים.

יו”ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ, אמר אתמול: “הגיע רגע האמת, על משרד החינוך להתמודד עם כישלון התלמידים באורח יסודי. אי אפשר יותר לתרץ את רמת הידע של התלמידים הישראלים במאה ה-,21 במונחים של 'זו היתה מעידה רגעית'”. פרופ' כץ ציין כי “הוועדה תכלול אנשי אקדמיה שאינם קשורים ואינם תלויים בעבודתם במשרד החינוך כדי שמסקנותיה יהיו אובייקטיוויות”. אולם המנכ”לית משרד החינוך, רונית תירוש, אמרה אתמול כי הרכב הוועדה ייקבע על ידי שרת החינוך ועל ידה. לדברי תירוש: “מערכת החינוך נמצאת בירידה מתמדת של הישגים לימודיים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. אנחנו פועלים לתיקון הליקויים, ונחושים לפעול תוך שקיפות ושיתוף של הגורמים המקצועיים והציבור”.

הישגיהם הדלים של תלמידי כתות ח' במתמטיקה התגלו במבחן הבינלאומי (TIMSS) שפורסם לפני 3 שנים, שבו השיגו התלמידים הישראלים ציון של 466 נקודות, שמיקם אותם בשליש התחתון של טבלת ההישגים הבינלאומיים, ליד המדינות הלא-מפותחות. הישגים נמוכים אלה הושגו גם במבחן הבינלאומי במדעים.

במבחן ארצי של משרד החינוך (מיצ”ב) שפורסם לאחרונה, נכשלו מחצית מתלמידי כיתות ח' בחינוך העברי במתמטיקה, וכ-%30 מהם נכשלו בהבנת הנקרא.

שיעור הכישלון אצל התלמידים הערבים היה גבוה הרבה יותר. הציון הממוצע בהבנת הנקרא שהשיגו תלמידי כיתות ח' שעברו את המבחן בהבנת הנקרא היה ,64 ואילו הציון הממוצע בהבנת הנקרא אצל התלמידים הערבים היה .48 ציונם הממוצע של תלמידי חטיבות הביניים בחינוך העברי במתמטיקה היה ,50 ושל הערבים – .39 המבחנים הארציים של משרד החינוך לא כללו את התלמידים החרדים, מאחר שהם לא חויבו עדיין בלימודים כלליים.

אולם כישלון התלמידים בארץ בהבנת שפת אמם אינו אופייני רק לגילאי חטיבות הביניים. במבחן בינלאומי בהבנת הנקרא, לתלמידי כיתות ד', (PIRLS) השיגו התלמידים הישראלים ציון ממוצע של , 509 שמיקם אותם בשליש התחתון של טבלת ההישגים הבינלאומיים.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~576005049~~~226&SiteName=hayadan