צבע החולצה, לא צבע העור

השפעתו של הגזע על האופן שבו אנחנו תופשים אדם אחר קטנה מהצפוי

אקונומיסט

במאה ה-,19 מדענים שהסבו לשולחן הדרוויניזם החברתי נהגו לבנות
אילנות יוחסין אבולוציוניים שחילקו את המין הביולוגי הומו
ספיאנס לענפים שונים. כל ענף היה קבוצה גזעית. הענף העליון היה
כמובן הגזע הלבן, שאליו השתייכו המדענים.

הגנטיקה המודרנית חשפה עד כמה שגויה היתה תפישתם של מדענים
אלה. יש הבדלים גנטיים בין אנשים מחלקים שונים של העולם, אולם
הבדלים אלה הם קטנים בהשוואה להבדלים שבין אנשים שונים החיים
באותו אזור. ההבדלים הנראים לעין – צבע עור, למשל – הם התוצאה
של קומץ גנים ותו לא. מתחת לעור, האנושות הומוגנית באופן
מדהים.

ואף על פי כן, הגזענות פושה בכל. לא רק לבנים נגועים בה. עובדה
זו הובילה להיפותזה ביולוגית נוספת, שאנשים “מתוכנתים” בצורה
כלשהי לזהות גזע ולהיות גזעניים.

רוברט קורצבן, ג'ון טובי ולדה קוזמידס, שלושה פסיכולוגים
אבולוציוניים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, טוענים, כי
הנחה זו אינה סבירה. בשבוע שעבר הם פירסמו בכתב העת ” “
PNAS Proceedings of the National)Academy of Sciences) מאמר
התומך בהיפותזה חלופית.

על פי היפותזה זו, הגזענות היא למעשה תוצר לוואי אומלל של
תופעה אחרת: נטייה להכניס בני אדם ל”קבוצות קואליציה”; כל סימן
זמין – צורת הלבוש, מבטא או צבע עור – יגויס כדי לשבץ את
הפרטים בקבוצות. החדשות הטובות הן, שניסויים שנעשו על ידי
החוקרים מצביעים על כך שסטריאוטיפים כאלה מתפוגגים בקלות
ומוחלפים באחרים. הגזענות, במלים אחרות, ניתנת לסילוק.

במשך שנים רבות האמינו פסיכולוגים, שכאשר אדם נתקל באדם שהוא
לא מכיר מאפייני האדם הזר מסווגים לתוך שלוש “מגירות”: מין,
גיל וגזע. ההנחה היא, שמגירות אלה הן כישורים מנטליים מתוכנתים
ביולוגית שהתבססו לפני זמן רב.

המין והגיל של אנשים אחרים הם הקשרים חברתיים שבתוכם נעשות
החלטות כל הזמן, כך שהרעיון של מגירות שהתפתחו אבולוציונית כדי
להתמודד עם קטיגוריות אלה הוא הגיוני. הסיבה לספקנות בנוגע
לקטיגוריה השלישית היא, שלאורך מרבית ההיסטוריה בני אדם לא
נחשפו לאנשים מגזע אחר. מצד אחר, סביר להניח שלאדם הקדום השתלם
להיות מסוגל להבחין בין אדם זר שהוא בעל בריתו לבין זר שאינו
בעל ברית. במצב כזה, מרכיבים משותפים לו ולזר היו עשויים לסמן
את הזר כידיד ולא כאויב.

אולם מאחר שקישור שגוי בין סמנים לבין קבוצות-השתייכות עלול
להיות מסוכן, אפשר לצפות לכך שהגישה לסמנים כאלה תהיה גמישה;
שיהיה אפשר להיפטר מהם, אם יתבררו כחסרי תועלת. בעקבות קו
מחשבה זה, ד”ר קורצבן, ד”ר טובי וד”ר קוזמידס חזו שבנסיבות
שבהן הגזע אינו רלוונטי לדרכים שבהן נוצרות קבוצות בעלי ברית,
הדעות הקדומות ייעלמו, ייתכן שבמהירות.

כדי לבחון רעיון זה הם השתמשו בטכניקה פסיכולוגית שכבר התבססה
מדעית, הנקראת “פרוטוקולים של זיכרון” (confusion protocol
memory). בהליך זה מראים לנבדקים סדרת תצלומים של אנשים –
בניסוי הנוכחי ארבעה גברים צעירים, שניים שחורים ושניים לבנים
– ומתחת לכל דמות משפט שהיא אומרת ב”שיחה” עם הדמות שמולה (כל
“שיחה” היא בין שני אנשים, אחד מכל צד של צג המחשב). לאחר מכן
מראים לנבדק את המשפטים בסדר אקראי ומבקשים ממנו להיזכר מי
“אמר” אותם. כאשר הנבדקים מייחסים אמירה מסוימת לדמות הלא
נכונה, הדמות תהיה שייכת בדרך כלל לאותה קבוצה המנטלית שאליה
קיטלגו את הדמות שאכן “אמרה” את המשפט.

ד”ר קורצבן, ד”ר טובי וד”ר קוזמידס השתמשו בשתי גרסאות של
הניסוי. בגרסה הראשונה, תוכן השיחה היה הרמז היחיד לחברות
בקואליציה. בשנייה, האנשים שהוצגו לנבדקים לבשו חולצות בצבעים
שונים (אפור וצהוב).

החוקרים הציגו ארבע תחזיות ספציפיות: שהגזע לא “יקודד”
בתגובותיהם של הנבדקים באופן שווה בכל ההקשרים החברתיים;
שדמיון חיצוני אינו הכרחי לקידוד חברות בקואליציה; שסימנים
אקראיים יכולים ליטול את המאפיינים שגזע נוטה להציג בחיזוי
חברות בקואליציה; ושכאשר זה קורה, כוחו של הסטריאוטיפ הגזעי
יקטן מאוד. כל התחזיות האלה התגלו כנכונות.

בניסוי הראשון, שבו לא היו כל רמזים ויזואליים בנוגע לחברות
בקואליציה, ייחוס שגוי רב היה מתואם עם צבע העור. אולם הייחוס
השגוי מסוג זה לא היה גורף. הנבדקים ייחסו אמירות באופן שגוי
גם על בסיס הצד בשיחה שממנו באו; הם עשו זאת בשיעור קטן פני
שניים לעומת השיעור שבו ייחסו אמירות שגויות על פי צבע העור.

בניסוי השני התוצאות התהפכו. בהינתן הרמז הנוסף של צבע החולצה,
הרוב המכריע של הייחוס השגוי היה קשור בו; מרכיב הגזע הידרדר
לכלל חוסר חשיבות.

לנבדקים לא ניתן כל הסבר על מטרת הניסוי: הם לא ידעו שהם
אמורים לחפש קואליציות. אולם הם הבחינו בהן בכל זאת. דבר זה
מרמז לכך, שסיווג האנשים לקבוצות נעשה לרוב על פי סימנים
שהצביעו מיידית על חברות בקבוצה, ולא על פי דעות קדומות
הקובעות אילו פרטים אמורים ליצור קבוצות. במלים אחרות, אפיונים
גזעיים פועלים רק כתגים נוחים לזיהוי, והם אינם לוחצים על
כפתורי אפליה עמוקים ומוכתבים ביולוגית.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~304383036~~~127&SiteName=hayadan