המדובר בגופים כבדים הנמצאים בדרך ממקור מרוחק, מסיטים ומגבירים את אורו של העצם, ומאפשרים לנו כך להציץ לקצווי היקום המוכר
ד”ר דוד יששכרי
היקום, כפי שרואה אותו האסטרופיזיקה המודרנית הנו כה גדול ונרחב, עד אשר עלול להתעורר יאוש מלימוד צפונותיו ומסתריו. אולם, יחד עם זאת, מתברר כי היקום הגדול והמגוון גם מעמיד לרשותינו “אמצעי תצפית” טבעיים אשר לא יכולנו לשער את קיומם ובכך להמשיך ולחקור את מעמקיו למרות מרחקם הרב.
אחד האמצעים המרשימים הללו הוא “עדשות הכבידה”. אלו הן גלקסיות חיוורות, אשר פועלות למעשה כעדשות ומרכזות את האור, האנרגיה המגיעה מגופים הנמצאים בקצווי היקום, כמו קווזרים, אשר בלעדיהן לא יכולנו ללמוד עליהם הרבה. העדשות עצמן פועלות לפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין ומהוות גם אישוש מרהיב לתורה זו.
בקצווי היקום אנו מסוגלים לראות רק קוואזרים, מאחר וגופים אחרים, כמו גלקסיות רגילות, אורן יכהה מאד עד להגיעו אלינו. מצד שני, זו מעין טאוטולוגיה, באם אנו רואים משהו בקצווי היקום, (קובעים שזה במרחק כזה לפי “ההסחה לאדום”), הרי ברור כי כאשר הכפיל במרחק בריבוע על מנת לתקן את עוצמת שטף האנרגיה, ברור כי נקבל מספר גדול מאד. מתוך כאך יש כאן חשש לקיום מעגל קסמים מושגי שצריך להזהר ממנו.
בכל אופן גוף כה אנרגטי (המפיק שטף אנרגיה השקול לכטריליון שמשות), יכול לפעול ככל הניראה, באם ה”תנור” “המסיק” אותו בנוי בחור שחור על-מסיבי הזולל גלקסיה שלמה.
בתנאים כאלו נוצרות גם קרני X מאד אנרגטיות. מעקב אחר קרני ה-X הללו באמצעות לווין התצפית צ”אנדרה מאפשר לאחרונה קביעה מדוייקת של מרחקי הקווזרים, ומתוך כך את קבוע האבל, ומתוך כך את גודל וגורלו היקום בצורה מדוייקת יותר.
על ממצאים אלו מדווחים לאחרונה
George Chartas, at The Pennsylvania State
University (Penn State) and Mashall W. Bautz, at the Massachusetts Institute of Technology (MIT) Center for Space Research
בכנס שנערך היום (היום !) בהונולולו בנושא אסטרופיזיקה באנרגיות גבוהות.
הם השתמשו ב”דמויות רפאים” (מיראז”ים), של קוואזר כפי שמתקבל לאחר מעבר הקרינה ליד העדשה שאינה מפוקסת היטב כמובן. הקוואזר שעקבו אחריו נקרא quasar RXJ 0911.4+0551. הרעיון היה לעקוב אחר השינויים בעוצמתו במיקומים השונים של המיראז”ים, עקב הדרכים האופטיות השונות של מעברן. ה”גל” של שינוי העוצמה ארך 2000 שניות. רורך הגל הזה מספק מידע על מנת לחשב את המרחק עד ל”עדשה” המפצלת, וממנו ניתן לחשב את המרחק עד למקור.
השיטה המבטיחה הזו הוצעה ע”י Sjur Refsdal בשנת 1964. מדידות באנרגיות קונבנציונליות, אור ניראה ורדיו,
סבלו ממגבלה של עוצמה נמוכה, לפיכך נדרשו מדידות רבות לגילוי ומדידה של גל ההפרש אשר ארכו חודשים רבים ואף שנים.
עתה עם המדידות באמצעות קרני-X משיגים ווריאביליות אמיתית גדולה תוך שעות ספורות . כך מקווים למדוד את מרחק הקוואר בדיוק, את מהירותו מודדים ישירות לפי ההסחה לאדום, ומכאן מקווים, תוך תצפית ב10 קוואזרים כאלו, לקבל “קבוע האבל” בדיוק רב מאד.
המדידה המדווחת בוצעה ב 2 בנובמבר 1999 ע”י ספטרומטר CCD מתקדם ACIS.
כך גם מתקדם המדע, לקראת פענוח סודות היקום,
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~326969187~~~60&SiteName=hayadan
