תמי פלוטנר וג'ף ברבר, Universe Today
ערפילית האסקימו
ביום זה בשנת 1966, התבצעה הנחיתה הרכה הראשונה על הירח ע”י חללית המחקר הסובייטית Luna 9, אשר שלחה את התמונות הראשונות מהמשטח הירחי. למרות שאזור הנחיתה של Luna 9 ב-Oceanus Procellarum אינו גלוי הלילה, נבקר במקום את שני הענקים – אטלס (Atlas) והרקולס (Hercules).
בעודם ממוקמים ברביע הצפון-מזרחי של השטח הירחי, זוג מכתשים זה מאוד בולט הלילה במשקפת וגם בטלסקופ. המכתש הקטן והמערבי יותר הוא הרקולס והמכתש הגדול יותר הוא אטלס. כאשר הרקולס קרוב לגבול בין האור לצל, קירו המערבי נראה בבירור מנגד לתוכנו העמוק שנשאר מוצל. בקוטר 72.5 קילומטרים ובעומק 3.8 קילומטרים, מכתש הרקולס מכיל גם מכתש פנימי שיראה כאשר השמש תזרח מעליו ב-24 השעות הבאות. אך הרבה יותר פרטים ניתן לראות הערב במכתש העתיק יותר אטלס. קוטרו 90 קילומטרים והוא פחות עמוק מהרקולס (עומקו שלושה קילומטרים בלבד). אטלס מכיל מצוק פנימי קטן. העלו את ההגדלה ובדקו האם אתם יכולים למצוא סדק בצורת Y לאורך רצפתו של אטלס, הידוע גם בתור Rimae Atlas.
אם אתם במצב-רוח להישאר ערים עד קצת יותר מאוחר, תנו לירח לשקוע והציצו בערפילית ה”אסקימו” (NGC 2392) בקבוצת תאומים. הערפילית, שהתגלתה על-ידי וויליאם הרשל בשנת 1787, נמצאת במרחק 5000 שנות אור, ונראית בטלסקופים גדולים כמעין פרצוף עטוי ברדס. במרכז הערפילית כוכב בבהירות 10 – המקור לערפיליות ולאורה. בטלסקופים קטנים יותר ניתן לראות את הכוכב המרכזי ואת מעטפת הגז הבהירה, לעתים עם רמז לצורה כלשהי בקצה. למרות שה”אסקימו” מביטה בנו – היא נעה מאיתנו במהירות של 75 קמ”ש.
על מנת למצוא את ה”אסקימו”, התחילו בדלתא תאומים וחפשו ברוחב אצבע מזרחה דרום-מזרחה לכוכב עמום שמספרו 63 [63 Gem – 63 תאומים]. NGC2392 היא מעט יותר מחצי מעלה לכיוון דרום-מזרח, מאוד קרוב למישור המלקה. נסו להעלות את ההגדלה על מנת להגיע למראה המקסימלי של היפהפיה העמומה הזו.
תרגום: עמית אורן
ידען האסטרונומיה
אתר יוניברס טודיי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~389144114~~~261&SiteName=hayadan
