תמי פלוטנר וג'ף ברבר, Universe Today
הלילה נעקוב אחר השלבים הראשונים של הירח מיד לאחר השקיעה. נבצע תצפית מהנה וסוחפת של השמים בטלסקופים קטנים ובמשקפות בתקווה לצפות בסהר הכי דק שניתן לראות. הטכניקה משמשת גם לגילוי כוכבי הלכת הפנימיים נוגה וכוכב חמה כאשר קרני השמש עדיין מאירים במשהו את השמים. ואולם שני כוכבי לכת אלה זורחים כיום מעט לפני השמש, והזמן הטוב ביותר לצפות בהם הוא שעה לפני הזריחה.
היום גם ננצל את אפלולית השמים ונעקוב אחר העצמים המרוחקים ביותר ביקום שניתן לראות בציוד חובבים. לדוגמה, הקוואזר 3C273 בן 2 מיליארד השנים. יהיה צורך בפתח של לפחות 8 אינטש ומפת כוכבים המראה את השדה המפורט שבו הקוואזר נמצא. גלקסיה זו כה מרוחקת עד שאחנו מסוגלים לראות רק את המרכז המאיר שלה, ככוכב כחול בעוצמה 13.
נתחיל באיתור מחדש של M61 ונרד 2.5 מעלות לכיוום דרום מזרח למיקום המשוער של הקוואזר הצבע הכחול של הגלעין נוצר כתוצאה מפעילות חור שחור המכיל חצי מיליון מסות שמש.
כדי לזהות את איתור הקוואזר 3C273, תידרש מפת שמים מפורטת, אך הידיעה שמחפשים את העצם המרוחק ביותר שחובב יכול לצפות בו שווה את ההשקעה.
אתמול לא הופיע המדור, ובכל זאת אנו מביאים חלק ממנו. מדובר ביום עמוס בהסטוריה של האסטרונומיה. אייזיק ניוטון פרסם בו את הפריציפיה שלו ב-1686. ניטון היה מתמטיקאי מחונן ומראשוני הפיסיקאים שפיתח סוג חדש של מתמטיקה כדי לתאר את תנועת הכוכבים (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.).
ב-1774 נולד פרנסיס ביילי. ביילי שכתב מחדש את קטלוג הכוכבים והסביר את התופעה הידועה בשם “טבעת ביילי” הנראית בתחילתו בופסו של ליקוי חמה מלא. ב-1900 נולד ז'אן הנדריק אורט, שכימת את סיבוב שביל החלב וחזה את קיומו של איזור כדורי של שביטים מחוץ למערכת השמש המכונה על שמו – ענן אורט.
בדיוק לפני 100 שנה, ב-1906 נולד בארט יאן-בוק, שחקר את המבנה והדינמיקה של שביל החלב וכמו אורט גם על שמו קרוי סיווג של עצמים – כדורי בוק (Bok Globules ).
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~462472850~~~261&SiteName=hayadan
