היום בשנת 1787 נולד האסטרונום הגרמני יוזף פרנהופר. הוא נחשב למפלס הדרך של האסטרונומיה המודרנית. השדה שלו במיוחד היה הספקטרסקופיה.
לאחר ששרת כשוליה של יצרן עדשות וראות, התמחה פרנהופר ביצור מכשירים הופטיים. בעוד הוא תכנן את העדשה הממוקדת נטולת הצבע לטלסקופ, הוא צפה באור השמש החוצה דרך זכוכית כזו ומסתבר שבנוסף לצבעי הקשת הוא גם ראה קווים שחורים רבים. פרנהופר ידע כי כמה מהקוים הללו יכולים לשמש כתקן לאורכי גל. מסיבה זו הוא החל למדוד את מיקומם היחסי זה לזה. את הקוים הבולטים ביותר הוא סימן באותיות המשמשות אותנו עד עצם היום הזה.
הכישורים שלו באופטיקה, מתמטיקה ופיסיקה הובילו את פרנהופר לתכנן ולבנות מכשירים למדידת השתברות האור שיכול למדוד את אורכי הגל של צבעים ספציפיים ואת הקווים הכהים בספקטרום של השמש. ואולם הטלסקופ שבנה לא הצליח לעמוד במשימה הזו. בכל זאת העדשות השקופות הם הדבר שבו משתמשים היום – בעיקר במשקפות.
הלילה זו הזדמנות מצוינת גם לחפש את המכתש הירחי הקרוי על שמו של פרנהופר. חיזרו שוב למכתש פורנריוס שנראה כעת רדוד. האם אתם יכולים לצפות בטבעת בקצהו הדרומי? זהו מכתש פרנהאופר. אתגר בתנאי האור הירחי של היום.
כעת צפו שוב בתאומים – קאסטור ופולוקס. הם מופרדים בלא יותר מ-3 שניות קשת. לקאסטור A שעומת אורו 2.0 יש תאום – קאסטור B שעוצמת אורו 2.8. זוג זה הוא אכן כוכב כפול אמיתי וזמן ההקפה של חבריו זה את זה עומד על כ-500 שנה. מערכת קאסטור כוללת עוד ארבעה חברים עמומים יותר כאשר כל אחד מהם הוא כוכב כפול סקפרוסקופי. ללא תגליתו של פרנהופר לא היינו יודעים זאת לעולם.
אף כי סקטרוסקופים וטלסקופים הם מכשירים חזקים המסוגלים לחשוף הרבה, לעיתים יש צורך להתקרב יותר כדי ללמוד פרטים רבים יותר. היום ב-1986, החל הראשון מסדרה של שבוע של התקרבות של החללית הרוסית וגה-1 והחללית האירופית ג'יוטו לגלעינו של כוכב השביט האלי.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~413299653~~~261&SiteName=hayadan
