מחקר בריטי מגלה כי למרות שאינו מתפרק, הפלסטיק נשחק ומתפזר בקרקעית האוקיינוס. הפלסטיק מזיק למערכות העיכול של בעלי החיים, ושל בני האדם האוכלים אותם
יובל דרור, הארץ, חדשות וואלה!
מרגע שהפלסטיק מגיע לים, הוא ישאר בו מאות שנים
חופי הים בעולם הולכים ומתמלאים בפסולת פלסטיק. קבוצת חוקרים מבריטניה גילתה שאף שמוצרי הפלסטיק השונים, ובראשם שקיות פלסטיק ובקבוקי שתייה, עשויים מרכיבים כימיים שאינם מתפרקים בטבע – הם נשחקים באטיות, בדומה לסלעים שנשחקים בעקבות פעולת המים והרוח. כתוצאה מכך, מוצרי הפלסטיק הופכים לגרגירים מיקרוסקופיים, שמתפזרים בתחתית האוקיינוסים, על פני המים ועל החופים. לטענת החוקרים, לגרגירי הפלסטיק עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על מערכות אקולוגיות ימיות ועל בריאותם של בעלי החיים ובני האדם.
החוקרים, מהאוניברסיטאות פליימות' וסאות'המפטון שבבריטניה, אספו ברחבי בריטניה דגימות חול ודגימות מים. הדגימות – שנלקחו מ-18 חופים, שפכי נהרות ומקרקעית האוקיינוס, בעומק תשעה מטרים – נראו נקיות בעין בלתי מזוינת. הם בחנו את הדגימות תחת עין המיקרוסקופ ובדקו את קיומם של חלקיקים שמקורם במוצרים מלאכותיים. תוצאות המחקר, שהתפרסמו בכתב העת “Science”, מלמדות על זיהום ניכר שמקורו בחומרי פלסטיק, ניילון, פוליאסטר וחומרים אקריליים.
החוקרים טוענים כי סביר להניח שזיהום הפלסטיק המיקרוסקופי גדול עוד יותר, שכן האמצעים שעמדו לרשותם איפשרו להם להבחין רק בחלקיקים הגדולים מ-20 מיקרון (מיקרון אחד הוא מיליונית המטר), ורק אם הם היו צבעוניים.
ד”ר ריצ'ארד תומפסון מאוניברסיטת פליימות', שעמד בראש החוקרים, אמר ל”גרדיאן” הבריטי שהחוקרים מצאו רסיסים מיקרוסקופיים כמעט בכל דגימה שניתחו. “מאז בדקנו 20 אתרים נוספים ברחבי בריטניה ומצאנו את החלקיקים האלה בכל האזורים, ללא כל קשר לכך שהם מרוחקים או קרובים למרכזי אוכלוסייה גדולים”. לטענת החוקרים, השוואה שערכו עם דגימות של משקעים מלפני 40 שנה לימדה שחל גידול משמעותי בהיקף זיהום הפלסטיק המיקרוסקופי.
החוקרים מסבירים כי הסכנה הגדולה של זיהום מהסוג הזה נעוצה בעובדה שהוא נכנס למערכת העיכול של בעלי החיים החיים במי הים, שבולעים אותו יחד עם מזונם הטבעי. מכיוון שחלק מבעלי החיים האלה מגיעים בסופו של דבר לצלחות של בני האדם, קשה לדעת מה עשויות להיות ההשלכות ארוכות הטווח של התופעה. סימון בוקסל, אוקיונוגרף מ”המרכז לחקר אוקיינוסים” בסאות'המפטון, אמר לאתר האינטרנט של “Nature” כי מהרגע שהפלסטיק מגיע לים הוא יישאר בו במשך מאות ואולי אף אלפי שנים. “אנחנו תקועים עם הפלסטיק הזה. אי אפשר לסנן את האוקיינוסים מפסולת פלסטיק. הם גדולים מדי”, אמר.
פרסומתמנתוני המשרד לאיכות הסביבה בישראל עולה כי הפלסטיק הוא 14% מסך משקל הפסולת הביתית בישראל וכ-35% מנפחה. כמות מוצרי הפלסטיק הנצרכים בישראל מגיעה לכ-450 אלף טון בשנה, לא כולל אריזות שמגיעות עם מוצרים מיובאים. למרות שאת הפלסטיק ניתן לאסוף ולהעביר למיחזור וכמו כן להשתמש בו כחומר גלם בתהליכי שריפה והפקת אנרגיה, ב-2002 הועברו למיחזור פחות מ-7% מכלל פסולת הפלסטיק בישראל – כ-30 אלף טונות בלבד. לשם השוואה, כ-30% מפסולת הנייר המיוצרת בישראל מגיעה למיחזור וכ-57% מהפסולת שמבוססת על ברזל עוברת תהליכי מיחזור.
ד”ר תומפסון אמר שכעת יתמקדו החוקרים בהשפעות הזיהום המיקרוסקופי של מוצרי הפלסטיק על החיות הימיות ובני האדם. “אם תביטו במצבורי האשפה בחופים תוכלו לראות הרבה מאוד פריטים שאינם שייכים לשם. על כולנו לנסות להפחית את כמות האשפה הפלסטית שאנו מייצרים ולנסות ולמחזר כמה שיותר ממנה”, סיכם.
לידיעה באתר הבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~841207696~~~272&SiteName=hayadan
