דאנקן גראהם רוו , שירות הידיעות של ניו סיינטיסט
(תרגום: דיקלה אורן)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/heatingplankton.html
האבולוציה של יצורים זעירים מכוסי קונכייה הביאה לסיומה תקופה של 200 מיליון שנה של תקופות קרח קיצוניות ומנעה חזרתן מאז, מציעות התוצאות של מחקר חדש. במהלך התקופה הקפואה, שידועה בתור “כדור השלג”, כיפות הקרח בקטבים השתרעו לעבר קווי רוחב נמוכים וכיסו את מרבית כוכב הלכת. הופעתו של הפלנקטון, שלוקח פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ומשלב אותו בקונכיות, שעשויות מסידן פחמתי, יצרה יציבות חדשה במחזור הפחמן של כוכב הלכת, טוענים אנדי רידג'וול מאוניברסיטת ריוורסייד בקליפורניה ושותפיו. ברגע שאורגניזמים עשו זאת, הם סיפקו לראשונה דרך להשליך את הסידן הפחמתי למעמקי הים מתחת לפני המים של האוקיינוסים הפתוחים. תגובות כימיות במי הים, שממיסות משקעי סידן פחמתי, משנות את רמת החומציות של המים. שינוי זה עוזר לווסת את כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, שיכול להתמוסס במי הים. וויסות זה בתורו עוזר לכוכב הלכת לווסת את הטמפרטורה שלו.
כיום, פלנקטון בעל קונכייה פחמתית כגון קוקוליתופורידאה ופורומינפרה , חיים באזורים נרחבים של האוקיינוס. במותם, הם שוקעים לקרקעית האוקיינוס, שם הקונכיות שלהם מתמוססות. לעומת זאת, בתקופה הנאופרוטרוזואית (Neoproterozoic period) לפני כאלף עד 540 מיליון שנה יצורים כאלה עוד לא התפתחו. כתוצאה מכך, התמוססות מרבית הסידן הפחמתי התרחשה באזורים רדודים בסביבות החופים. רידג'וול ועמיתיו חושבים, שהתהליכים במים הרדודים שרתו היטב כוסת חום רוב הזמן, אך הם לא היו יציבים, היה ניתן להוציאם מכלל פעולה בקלות יחסית. זה קרה במיוחד כשמפלס פני הים ירד וצמצם את האזורים בהם התרחשו התהליכים של ההתמוססות.
התקררות קלה של האקלים הובילה להתכסות כדור הארץ בקרחונים, קפיאתו וגדילת כיפות הקרח בקטבים. קפיאה זו הביאה לירידת מפלסי הימים, שחידדה את ההתקררות. וסת החום יפסיק לעבוד, אמר רידג'וול. כיפות הקרח עצמן גם הן תגרומנה לאפקט משוב ע”י החזרה של חום השמש יותר מאשר פני האוקיינוס. ההחזרה ווסת החום ה”שבור” יגרמו לצלילת כדור הארץ לעבר תקופת קרח חמורה, שתופר רק בעזרת התחזקות רמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה כתוצאה מפליטה של הרי געש. אך הופעתו של הפלנקטון, שיכול לשאת פחמות לקרקעית האוקיינוסים, שימשה מבודד חדש לפחמות. בניגוד לאוקיינוסים הרדודים, העמוקים מעולם לא הפכו רווים מדי בפחמות, מה שהפך אותם לוסתי חום רגישים ואמינים בהרבה. רידג'וול אמר ל”ניו סיינטיסט” שייתכן שזו הסיבה, שכדור הארץ לא סבל מתקופות קרח חמורות מאז הופעת הפלנקטון. “זה רעיון מסקרן” אומר דייוויד ארצ'ר מהמחלקה למדעים גיאופיסיקליים באוניברסיטת שיקגו. “אך הוא בהחלט יעורר פולמוס”. ידוע זה מכבר, שלפלנקטון תפקיד בקבירת פחמן אורגני, הוא אומר. “החידוש כאן הוא הרעיון, שמשקעי סידן פחמתי במעמקי הים הופכים את המערכת ליותר יציבה מאשר רק עם משקעים במים רדודים”.
לידיעה בניו סיינטיסט
ידען כדור הארץ
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~676374280~~~40&SiteName=hayadan
