05/10/2001נראה שעידן התפוצצות האוכלוסין הכלל עולמי בא לקצו.
עכשיו צריכות מדינות העולם לפעול ולהתייצב מול אתגרים
דמוגרפיים חדשים
מאת שירות “הארץ”
לאחר עשרות שנים שבהן נעשו ניסיונות למנוע את התפוצצות
האוכלוסין הגלובלית, אשר נבעה ממהפכת הטיפול הרפואי של המאה
העשרים, העולם מתמודד עם משבר לא מוכר: שיעורי ילודה פוחתים
במהירות ותוחלת חיים קטנה במידת מה, העלולים להסיג לאחור את
ההתקדמות בהתפתחות האנושית.
במאה שנים בלבד גדלה אוכלוסיית העולם פי ארבעה, מ-1.7-1.6
מיליארדי בני אדם ב-1900לכשישה מיליארדים ב-.2000 התפשטות
דמוגרפית חסרת תקדים זו נחשבה “בעיית אוכלוסין”. על כן הוקם
בסוף המאה מנגנון אדמיניסטרטיווי כלל עולמי, המורכב מקרנות
וארגוני סיוע מערביים, מוסדות ומיניסטריונים העוסקים בענייני
אוכלוסייה בעולם השלישי – במטרה “לייצב” את אוכלוסיית העולם.
מנגנון זה נקט מדיניות בינלאומית נגד ילודה והתמקד באזורים
שההכנסה בהם נמוכה ושיעורי הילודה גבוהים יחסית.
יש מי שההיגיון של מסע צלב זה להפחתת שיעורי הילודה ברחבי
העולם (ובעיקר בקרב העניים ביותר) היה בעיניו תמיד בעייתי. כך
או כך, העיסוק בשיעורי ילודה גבוהים ובגידול אוכלוסין מהיר לא
איפשר למגבשי מדיניות האוכלוסין הבינלאומית להבין את המגמות
הדמוגרפיות ברחבי העולם כיום, ועוד פחות מכך – להגיב עליהן.
סביר כי מגמות אלה ישנו שינוי ניכר את פרופיל האוכלוסייה
העולמית בדור הבא. למעשה, עידן התפוצצות האוכלוסין הכלל עולמי
בא לקצו.
אמנם, בעתיד הנראה לעין צפוי גידול אוכלוסין גלובלי. רק אסון
דמוי המבול התנ”כי ימנע גידול באוכלוסייה האנושית מעתה ועד שנת
.2025 אבל קצב הגידול, כמו היקפו, נמוכים כיום בהרבה מכפי שהיו
עד לפני שנים ספורות.
מגמות דמוגרפיות חדשות – שכל אחת מהן חסרת תקדים מבחינה
היסטורית – יעצבו את פרופיל אוכלוסיית העולם ב-25 השנים הבאות.
שלוש מהמגמות המסתמנות ראויות לאזכור מיוחד. האחת היא דפוסי
ילודה שבמשך הזמן יביאו לירידה במספר בני האדם החיים בכדור
הארץ. מגמה אחרת היא הזדקנות אוכלוסיית העולם, תהליך שיהיה
מהיר וקיצוני בחברות רבות ב-25 השנים הבאות. עוד מגמה היא
התפרצות של משברים, מלחמות ומחלות קשות, גם במדינות שתוחלת
החיים בהן גבוהה יחסית.
למרות החרדה שעוררה התפוצצות האוכלוסין, כלל לא ברור שהכוחות
הדמוגרפיים הדומיננטיים של העידן שאחרי ייטיבו לשרת את
האנושות. למגמות הללו תהיה השפעה עמוקה על שיעורי התעסוקה
בעולם, רשתות ביטחון חברתי, דפוסי הגירה, שפה ומדיניות חינוך.
הנסיגה בתוחלת החיים מבשרת רעות. בעידן הדמוגרפי החולף התייחסו
להתקדמות הרפואה בתקופות שלום כאל דבר מובן מאליו. במאה ה-21
אי אפשר עוד לראות זאת כך.
התפוצצות האוכלוסין של המאה העשרים היתה תולדה של התקדמות
הרפואה ועלייה בתוחלת החיים. לפי הערכות, עלתה תוחלת החיים פי
שניים ויותר בין 1900 ל-,2000 מכ-30 שנים ל-65 שנים בממוצע.
למרות הגידול האדיר, היתה כיום אוכלוסיית העולם גדולה עוד
ב-%50 אלמלא חלו שינויים דמוגרפיים אחרים כלשהם.
מכל השינויים, המשמעותי ביותר הוא הירידה בשיעור הילודה הודות
לנוהגי פיקוח על ילודה. זו תופעה חדשה. היא לא התקיימה בחברה
אנושית כלשהי עד שהחלה לפני 200 שנה בצרפת, אך מאז היא התפשטה
בהתמדה. על פי אומדנים ותחזיות של משרד מרשם התושבים האמריקאי
ומחלקת האוכלוסין של האו”ם, בין שנות החמישים המוקדמות של המאה
העשרים לסוף המאה פחתו שיעורי הילודה בעולם כולו ביותר מ-%.40
תת-תחלופה (subreplacment) היא מצב שבו אין הילודה הקיימת
משתווה למספר המתים והאוכלוסייה הולכת ומצטמקת. על פי הערכות,
דפוסי הילודה ב-83 מדינות ואזורים בעולם נמוכים משיעור
התחלופה. המספר הכולל של תושבי מדינות אלה נאמד בכ-2.7
מיליארדים, כ-%44 מכלל האוכלוסייה העולמית. בחצי הכדור המערבי
– ברבדוס, קובה, וגואדלופ נמנות עם המדינות הקריביות ששיעורי
הילודה בהן נמוכים אף יותר מאלו שבארצות הברית. גם בתוניסיה,
בלבנון ובסרי-לנקה מתקיים מצב של תת-תחלופה.
ואולם הריכוז הגדול ביותר של אוכלוסיות תת-תחלופה מצוי במזרח
אסיה. החברה הלא-אירופית הראשונה שדיווחה על שיעורי ילודה של
תת-תחלופה בימי שלום היתה יפאן. ב-40 השנים האחרונות לא חל שם
כל שינוי משמעותי. גם הונג קונג, דרום קוריאה, סינגפור
וטייוואן דיווחו על שיעורי ילודה של תת-תחלופה לפחות מאז שנות
השמונים המוקדמות. אוכלוסיית התת-תחלופה הגדולה ביותר נמצאת
בסין, שם פועלת הממשלה להגבלת הילודה זה העשור השלישי.
עם זאת, חלק גדול מהאנושות חי כיום במדינות ששיעור הילודה בהן
גדול ממספר המתים, אף שגם שם שיעור הילודה יורד במהירות.
שיעורי הילודה הגבוהים ביותר הם באפריקה שמדרום לסהרה ובמרחב
האיסלאמי שמצפון וממזרח לה; בשנת 2000 מנתה אוכלוסיית האזורים
הללו 900 מיליון בני אדם. אבל אפילו בנוגע לקבוצה זו, התדמית
של דפוסי ילודה “מסורתיים” גבוהים היא מיושנת. המהפכה הגיעה גם
לשם. בשנת 2000 היה שיעור הילודה הכולל בצפון אפריקה – ממערב
הסהרה עד למצרים – נמוך יותר מזה בארצות הברית של שנות השישים
המוקדמות. מפתיע עוד יותר, שירידה בילודה מסתמנת בבירור בכמה
מדינות באפריקה שמדרום לסהרה. כך, למשל, על פי אומדנים, פחת
שיעור הילודה הכולל בקניה בכמעט ארבע לידות לאשה ב-20 השנים
האחרונות.
עובדות אלה מנוגדות להנחות יסוד מקובלות רבות בכל הנוגע לשאלה,
מתי והיכן יכולה להתרחש ירידה מהירה בילודה. עוני ואי ידיעת
קרוא וכתוב (בעיקר בקרב נשים) נחשבים מכשול בפני ירידה בשיעור
הילודה. אבל שיעורי ההכנסה הנמוכים ושיעורי האנאלפביתיות
הגבוהים בקרב נשים לא מנעו את הצטמקות שיעור הילודה הכולל
בבנגלדש ביותר מ-%50 ב-25 השנים האחרונות. גם נהגים דתיים
נוקשים נתפשים כמחסום, אבל ב-20 השנים האחרונות קוצץ שיעור
הילודה באיראן בשני שלישים, וכיום המדינה מצויה על סף
תת-תחלופה.
איש אינו יודע בוודאות מהי הסיבה לצניחה הכלל עולמית בילודה.
במדינות השונות שבהן התחולל התהליך לא התקיימו תנאים
סוציו-כלכליים מוקדמים משותפים, בולטים לעין וניתנים לזיהוי.
עם זאת, אפשר להעלות שתי טענות בוודאות. ראשית, הירידה הכלל
עולמית בילודה משקפת שינויים דרמטיים בגודל המשפחה הרצוי
ומונעת על ידם. שנית, הגיע הזמן לזנוח את ההנחה של דמוגרפים,
כי שום מדינה לא עברה מודרניזציה בלי שתתנסה תחילה בשיעורים
נמוכים של תמותה וילודה.
אם לא יתרחש אסון לא צפוי, אפשר לצפות כי אוכלוסיית העולם תגדל
גידול משמעותי ב-25 השנים הבאות. על פי תחזיות מרשם התושבים
האמריקאי ל-,2025 היא תמנה יותר מ-7.8 מיליארדי נפש, כמעט %30
יותר מאשר כיום.
עם זאת, בגלל המגמה של שיעור ילודה נמוך, נראה שבדור שלאחר מכן
תהיה האטה בקצב גידול האוכלוסין. השיעור השנתי החזוי של גידול
אוכלוסיית העולם ב-2025 הוא קצת מתחת ל-%,0.8 הרבה פחות משיעור
הילודה השנתי של שנות השישים המאוחרות, המוערך ב-%.2
קצב גידול האוכלוסין באזורים השונים של העולם יהיה לא אחיד
בדור הבא. הגידול הדרמטי ביותר יהיה באפריקה שמדרום לסהרה,
ואחר כך בצפון אפריקה והמזרח התיכון. ב-2025 אולי יחיו אנשים
רבים יותר באפריקה מאשר בכל “המדינות הפחות מפותחות” של העולם.
גידול האוכלוסייה הטבעי במדינות המפותחות יותר נפסק, למעשה.
הגידול הכולל במספר בני האדם בשנת 2000 במדינות אלה נאמד ב-3.3
מיליון בני אדם, פחות מ-%.0.3 שני שלישים מהגידול הזה נובעים
מהגירה. ב-25 השנים הבאות יוסיף הגידול הטבעי, על פי תחזיות
משרד מרשם התושבים האמריקאי, רק כשבעה מיליוני בני אדם לכלל
אוכלוסיית המדינות המפותחות יותר.
לאחר 2017 תעלה התמותה על הילודה דרך קבע, פחות או יותר. אז,
רק הגירה בהיקף רחב יותר מאשר בעבר תוכל למנוע ירידה במספר בני
האדם.
כדי למנוע ירידה בשיעור האוכלוסייה, דרושה הגירה לאירופה (כולל
רוסיה) לטווח ארוך, שהיקפה יהיה כמעט כפול מהשיעור השנתי
הנוכחי – ממוצע של1.8 מיליון מהגרים בשנה לעומת כמיליון לשנה
בסוף שנות התשעים. יפאן, לעומת זאת, תצטרך לקבל בממוצע כמעט
350 אלף מהגרים לשנה ב-50 השנים הבאות.
לאירופה וליפאן לא יחסרו מועמדי הגירה בשנים הבאות. הבעיה תהיה
לא היצע אלא ביקוש. האם יבחרו מדינות מערביות הניצבות מול
הצטמקות אוכלוסייה להכניס אנשים מבחוץ כדי לייצב את שיעורי
האוכלוסייה מבית? שהרי זרמי אוכלוסייה יהיו כרוכים בשינויים
לטווח הארוך בהרכב האתני של מדינה. כבר היום נשמעים ברחבי
אירופה קולות של תנועות פוליטיות נגד זרים. אבל היבשת שאוכלסה
תמיד על ידי גלים היסטוריים רצופים של בני אדם היא בעלת מסורת
ויכולת לשילוב והטמעה. המצב ביפאן שונה, שכן לא היו אליה שום
גלי הגירה משמעותיים באלף השנים האחרונות, והציבור מודע ורגיש
מאוד לעניין המינזוקו (הגזע) היפאני. כך, למרות רפורמות בחוקי
ההגירה של יפאן, רבים מתושבי המדינה זה דור רביעי – עדיין אינם
בעלי אזרחות. למעשה יפאן מעניקה אזרחות בכל שנה למספר קטן יותר
של זרים מאשר שווייץ.
אוכלוסיית העולם תזדקן במידה ניכרת בדור הבא: מהפכת תוחלת
החיים של המאה העשרים מכתיבה זאת. קצב הזדקנות החברה אף הואץ
במדינות רבות על ידי שיעורי ילודה נמוכים ביותר. ב-2025 סביר
שיישארו מקומות מעטים בעולם שבהם יהיו האוכלוסיות צעירות כמו
בתקופות היסטוריות קודמות. למשל, באפריקה שמדרום לסהרה יהיה
הגיל הממוצע ב- 2025 20שנה בלבד. בשאר חלקי העולם תשנה תופעת
ההזדקנות את המבנה של אוכלוסיות לאומיות. הזדקנות האוכלוסייה
תבלוט יותר מכל במדינות המתפתחות כיום. על פי אומדני המשרד
למרשם תושבים בארצות הברית, הגיל הממוצע בקבוצת מדינות זו הוא
כ-37 היום. ב-2025 הוא יהיה .43 בגלל השיעורים הגבוהים יחסית
של ילודה והגירה (מהגרים נוטים להיות צעירים), תזדקן אוכלוסיית
ארצות הברית לאט יותר משאר העולם המפותח.
הזדקנות אוכלוסין תתרחש גם באזורים מפותחים פחות. כך בסין: בין
2000 ל-2025 יעלה הגיל הממוצע שם בתשע שנים כמעט. אוכלוסיית
בני 65 ומעלה תמנה כמעט 200 מיליון. אזרחים קשישים אלה יהיו
קרוב לשביעית מכלל האוכלוסייה במדינה. הטיפול בהם ייהפך לנושא
בעל חשיבות עליונה בנסיבות אלה, אם כי לעת עתה אין עוד מערכת
פנסיות ארצית. אפילו בצמיחה מהירה ב-25 השנים הבאות, סין עדיין
תהיה מדינה ענייה ב-.2025 התמודדות עם בעיית ההזדקנות תהיה ללא
ספק בעיה חברתית וכלכלית אדירה למעצמה עולה זו.
לנוכח ההשפעה האדירה של מהפכת הבריאות הגלובלית במאה העשרים,
אזרחים ברחבי העולם מצפים לשיפור מתמיד באיכות החיים ובתנאי
הרפואה בתקופות של שלום. ואולם, מגמות חדשות מערערות הנחות
יסוד אלה. יותר ויותר בני אדם עדים לנסיגה בתנאי בריאות
ושיעורי תמותה גדלים בתקופות שלום. קריסות חמורות וממושכות של
תנאי בריאות מקומיים בתקופות שלום אינן עוד אפשרות תיאורטית.
רשימת המדינות שתוחלת החיים בהן נמוכה כיום יותר מזו שהיתה
לפני 20 שנה הולכת וגדלה. לפי תחזיות מרשם התושבים האמריקאי,
ב-39 מדינות עתידה תוחלת החיים להיות נמוכה יותר ב-2010 מכפי
שהיתה ב-.1990 הירידה ברמת הבריאות וזעזועים בתוחלת החיים
בעולם בן זמננו אינם מוסברים על ידי מערכת יחידה של גורמים,
אלא בכמה וכמה תסמונות הפועלות בו בזמן בחלקים שונים של העולם.
למשל, רוסיה התנסתה בקיפאון ממושך ואפילו בירידה בתוחלת החיים.
לאחר ירידה מהירה בתמותה לאחר המלחמה בשנות החמישים, החלו
שיעורי התמותה הרוסיים לעלות בשנות השישים בקבוצות נרחבות
באוכלוסייה. ב-1990היתה תוחלת החיים הממוצעת ברוסיה כמו 25
שנים קודם לכן. אבל עם נפילת הגוש המזרחי ב-1991 סבלה רוסיה
מירידות פתאומיות בתוחלת החיים, שמהן לא התאוששה לגמרי. ב-1999
תוחלת החיים נסוגה לשלב שבו היתה 40 שנה קודם לכן.
אם כי היבטים רבים במשבר הבריאות הנמשך של רוסיה אינם ברורים,
נראה שסגנון חיים – למשל, עישון כבד ושתיית משקאות חריפים –
ממלא תפקיד מרכזי בקיצור חייהם של רוסים. אף שרוסיה היא חברה
מתועשת ואוכלוסייתה משכילה – מערכת הבריאות הציבורית החלשה בה,
בצד אדישות במוסקווה, פוגעים בהתקדמות תחום הבריאות.
באפריקה שמדרום לסהרה, לעומת זאת, משברי התמותה מונעים על ידי
דינמיקה שונה: התפשטות מגיפת האיידס. בדו”ח האחרון שלה העריכה
התוכנית המשותפת של האו”ם בנושאי איידס, כי 2.8 מיליוני בני
אדם מתו מהמחלה ב-1999, 2.2 מיליונים מהם באפריקה שמדרום לסהרה
לבדה. כמעט %9 מהתושבים הבוגרים באזור נגועים במחלה. ונראה
שהמגיפה ממשיכה להתפשט שם.
המחלה חוללה שמות גם באחת המדינות המפותחות ביותר באפריקה –
בוטסוואנה. בניגוד לרוב האזור, בוטסוואנה עירונית ברובה הגדול.
שיעור האנאלפביתיות בקרב בוגרים בה הוא מהנמוכים באפריקה
שמדרום לסהרה. במשך יותר מדור היו שיעורי הצמיחה הכלכלית בה
חיוביים. למרות זאת, פגעה מחלת האיידס קשות באוכלוסיית המדינה
בעשור האחרון, ובין 1990 ל-2000 צנחה תוחלת החיים במדינה מ-64
שנים לכ-.39 לפי תחזיות ל-,2025 תוחלת החיים אז תהיה 33 שנים
בלבד.
מה שמטריד במקרה של בוטסוואנה הוא המהירות והדרסטיות שבהן
תוקנו תחזיות תוחלת החיים. עוד ב-1994 העריכו דמוגרפים
באופטימיות רבה מדי את תוחלת החיים בבוטסוואנה ב-.2000
התיקונים הפתאומיים מעלים את השאלה אם שינויים ברוטאליים דומים
מצפים למדינות אחרות באפריקה שמדרום לסהרה, ואף למדינות
באזורים אחרים בעולם. איידס אולי אינה המגפה היחידה המסוגלת
להוריד את ממוצע תוחלת החיים במדינות ברבע המאה הקרובה; לפני
25 שנים נגיף ה-HIV אפילו לא זוהה.
למרבה ההפתעה, מחלת האיידס אינה צפויה להביא לשינוי של ממש בסך
הכולל של האוכלוסייה באפריקה שמדרום לסהרה. יש בכך להעיד על
כוחם הרב של שיעורי ילודה גבוהים. עם זאת, דפוסי התמותה הם
שיגדירו את איכות החיים של התושבים ויגבילו את הפוטנציאל
הכלכלי והחברתי שלהם.
בתחזיות לשנת 2025 יש לזכור שהערכות דמוגרפיות רבות במאה
העשרים התגלו כשגויות. דמוגרפים בתקופת השפל הגדול, למשל, חזו
את התרוקנות אירופה בסביבות שנות השישים של המאה העשרים ולא
העלו על דעתם את הבייבי-בום. בשנות השישים והשבעים נשמעו
אזהרות כי “התפוצצות האוכלוסין” תביא לרעב כלל עולמי, אבל כיום
אנו חיים בעידן המשגשג ביותר שהאנושות ראתה אי פעם.
לנוכח שיעורי התמותה והילודה הנמוכים, רובם הגדול של האנשים
שיחיו בעולם ב-2025 כבר נולדו. רק אסון אפוקליפטי יכול לשנות
זאת. לפיכך על העולם לפעול ולהתייצב מול אתגרים דמוגרפיים
חדשים. אם ברצוננו לחיות בעוד 25 שנה בעולם שיהיה אנושי יותר
מזה שאנו מכירים כיום, עלינו לעשות הכל כדי להבין את הכוחות
הגורמים כיום לגידול בשיעורי התמותה ולנסות לעצור אותם.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306915461~~~216&SiteName=hayadan
