ד”ר אסף רוזנטל
אחת מהתוצאות המדידות להתחממות העולמית היא דלדול מקורות מזון באוקינוסים , עבור עופות ובעלי-חיים אחרים. צוות חוקרים , סוקרים את אוכלוסיות הציפרים באיי פרלונס (באוקינוס השקט מול חופי סאן-פרנסיסקו) , האיים מהווים מקום מנוחה ודגירה עבור אלפי ציפרים , בינהן ה”אוקלט” (תוכינון ימי).
מזה ארבעים שנים עוקבים החוקרים אחרי מצב הציפרים ע’י ספירת קינים ובדיקת מס’ העופות הצעירים שמגיעים לבגרות ועוזבים את הקינים. זו השנה השניה בה ניכרת ירידה משמעותית במספר התוכינונים. בכ-20.000 קינים שניבדקו רק גוזלים בודדים חיו יותר ממס’ ימים, כלומר רוב רובם של זוגות התוכינונים לא הצליחו להעמיד דור המשך.
התוכינונים מבלים את רוב חייהם בים ומגיעים לחוף איי פלורנס לצורך קינון, מזונם והמזון אותו הם מספקים לגוזליהם הוא קריל – סרטניות (שרימפס) זעירות המהוות מקור מזון חשוב לרבים מיושבי האוקינוס. מסתבר כי הירידה המבהילה באוכלוסית התוכינונים נובעת מרעב. ההורים שהכינו את הקן והטילו ביצים אינם מסוגלים לספק לגוזלים את מזונם.
בבדיקת הסיבות התברר כי זרם עונתי של מים קרים שמעלה את הפלנקטון והקריל ממעמקי האוקינוס מאחר זו השנה השניה, כלומר העופות המגיעים לקנן בזמן קבוע “סומכים” על אותו זרם אוקיאני שיספק את מזונם , מאחר והזרם מאחר , העופות רעבים. האיחור בזרם האוקיאני גרם לתמותת עופות מקליפורניה בדרום עד קולומביה הבריטית בצפון. החשש העולה מנתוני הסקר הוא כי לא רק אוכלוסית התוכינון ניפגעת אלא: מצבה של אוכלוסית התוכינון מהווה תמרור אזהרה למצב המזון בים וככזה לאפשרות היתדרדרות כללית של הסביבה הימית.
החוקרים מקווים כי האיחור בזרימה אינה אלא “תקלה” מקרית שבשנים הבאות לא תיקרה, אבל יש גם מי שטוען כי “תקלה” זאת אינה חד פעמית אלא תוצאה ישירה מההתחממות העולמית. כאשר הטמפרטורה מול חופי קליפורניה גבוהה בשתי מעלות מעל לממוצע הרב-שנתי ניתן לחשוש כי האיחור בזרם האוקיאני הקר עשוי לחזור מדי שנה, כלומר לא אירוע/תקלה חד פעמית אלא שיגרה עונתית .
קלימטולוגים , ביולוגים ואוקיאנוגרפים מדווחים כי “תנאי אל-ניניו” המתקיימים בחופים שלא בתקופות אל-ניניו, כלומר טמפ’ המים לאורך חופי אמריקה נישארת גבוהה. הטמפ’ הגבוהה יוצרת מחסום בפני רוחות עונתיות (שבתנאים אחרים היו מגיעות ממפרץ אלסקה) , המחסום “מוסר” והרוחות מגיעות באיחור. הרוחות הן שמניעות את הזרם האוקיאני הקר (שמעלה מזון) , אלא שזה קורה באיחור של חודשיים כלומר אחרי תקופת הקינון !
כמו התוכינונים, עופות רבים, דגים ואחרים תלויים במחזוריות שאולי משתנה , שינויים מהירים להם לא ניתן להסתגל. כמו התוכינון גם האוריה (Uria aalge) מגיעה לאיים רק לתקופת הקינון. מזונה של האוריה הוא בעיקר דגי לברק צעירים. כמו התוכינון גם אוכלוסית האוריה קטנה והולכת בגלל רעב, כלומר חוסר ב דגי לברק. הלברק מהווה בסיס חשוב לתעשיית הדיג למזון. דייגים מעלים פחות דגים , גם לאוכלי דגים חסר מזון. נכון , עדיין לא הגענו לשלב בו יושבי החופים ודייגי מערב ארה’ב רעבים, אבל אם להסתמך על מה שקורה בסביבה… ?
ושוב ניתן רק לקוות כי השינויים בשנתיים האחרונות היו חולפים ובעונות הבאות תחזור מחזוריות הזרימה לקדמותה.
