פופיולר סיינס הציג בפניכם את מערכות הלחימה של הדור הבא עליהן שוקדים בפנטגון: תותח מסילה, רובה שיורה מליון מטחים בדקה ותותח לייזר שיפוצץ מהאוויר. בכתבה זו נפגיש אתכם עם שתי מערכות הלחימה האחרונות בסדרה זו.
פופיולר סיינס
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/popsci010605.html
טיל טורפדו ששוחה בבועת אוויר
בתקופת המלחמה הקרה עלו כוחן והרלוונטיות של הצוללות, מאז כבר היה מעבר נוסף, ללחימה באמצעות מטוסים, והצוללות הפכו לקורבנות של קיצוצי תקציב. אבל, הצוללות עדיין מוערכות בשל היכולת שלהן להתגנב לימים בכל רחבי העולם מבלי להתגלות, ולהגן על ספינות מפני מתקפות. טורפדו SuperCaptivating – כלי נשק שמונע על ידי טיל ודוהר דרך המים כשהוא עטוף בבועת אוויר נטולת חיכוך כמעט לחלוטין, עלול לייתר את אסטרטגית הצוללות הישנות של תמרון חמקמק ושיוט שקט כדי להימנע מהאויב. על הטורפדו המהיר במיוחד אפשר יהיה להרכיב ראשי לחימה קונבנציונאליים נפיצים, ראשים גרעיניים או ללא ראשים בכלל – טיל במשקל 2,300 ק”ג במהירות 370 קמ”ש יכול לעשות מספיק נזק גם לבדו.
הקטע הקשה בבניית טורפדו המונע על ידי טיל איננו כוח ההנעה, כמו סלילת הדרך בתוך האוקיינוס. המים יוצרים כוח התנגדות שמאט את המהירות. הדרך הטובה ביותר להתגבר על התנגדות זו היא ליצור בועה שתעטוף את טורפדו ה- SuperCaptivating. גז שיפלט בצורה אחידה ובעוצמה רבה דרך חור פליטה בחרטום הטורפדו ייצור בועה כזו שתאפשר מהירויות של יותר מ-320 קמ”ש וטווח של עד 8 קילומטרים.
למרות שהוא משייט תחת המים, הטורפדו נותר יבש ובעל שטח נטול חיכוך. זה אמנם נשמע קל, אך קשה מאוד לביצוע. אם הטורפדו נע בקו ישר צריך פשוט לכוון ולירות, אך ה- SuperCaptivatingיהיה מסוגל ליותר – הוא יוכל להסתובב, לזהות עצמים ולהתביית על מטרה. בין האתגרים הגדולים ביותר לחוקרי הטורפדו האמריקנים נמצא פיתוח טכנולוגיית זיהוי והתבייתות שתאפשר לטורפדו להבחין בין צוללת אויב לבין סלע, למשל. קושי נוסף יהיה לשלוט בבועת הגז במהלך השינויים במסלול.
בכירים בצי אומרים שהטורפדו המהיר יאפשר לתקוף צוללות ואוניות אויב מבלי לתת להם מספיק זמן להגיב. צבא ארצות הברית ניסה כבר אב טיפוס, אולם גרסאות מוכנות ללחימה לא מתוכננות לצאת ב-15 השנים הקרובות.
חצים שישוגרו מהחלל ויתקפו כמו מטאורים
טכנולוגיה זו רחוקה מאד, בשנים ובקילומטרים. זוג לוויינים שיסתובבו מאות קילומטרים מעל כדור הארץ יהוו מערכת נשק. אחד מהם יתפקד כפלטפורמה לתקשורת והתמקדות במטרה, בעוד האחר ישא מוטות טונגסטן רבים, באורך עד 6 מטרים ובקוטר 30 ס”מ, אותם הוא יוכל להפיל על מטרות בהתרעה של 15 דקות. כשהוא יקבל פקודה מהקרקע, הלוויין המתמקד במטרה יפקוד על בן זוגו להשליך את אחד מחציו. המוטות המונחים יכנסו לאטמוספרה, מוגנים על ידי שכבת ציפוי תרמית, וינועו במהירות 10,972 מטרים לשנייה, מהירות דומה לזו של מטאור. התוצאה: השמדה מוחלטת של המטרה, גם אם היא קבורה עמוק באדמה.
למרות שהפנטגון אינו מוכן לספר על התקדמות המחקר, או אפילו לאשר שישנם מאמצים כאלה, הרעיון קיים. אם ה”מוטות מן השמיים” האלה אכן יתממשו זה יקרה רק בעוד 15 שנים לפחות. שיגור מוטות טונגסטן כבדים לחלל מצריך טכנולוגיות טילים זולות יותר מאלה הקיימות כיום. אך ישנם גם מכשולים נוספים: יש הטוענים כי המהירות של המוטות תהיה כל כך גבוהה שהם יתאדו ברגע הפגיעה, לפני שיצליחו לחדור למטרה. יתרה מזאת, הלוויינים סובבים את כדור הארץ בכל 100 דקות ולכן הם עלולים להיות רחוקים מהמטרה הרצויה.
פתרון טוב יותר יהיה להניח את המוטות על טילים בליסטיים בין-יבשתיים שיאטו מספיק בחלק התחתון של המסלול כדי למנוע אידוי בעת הפגיעה. טילים אלו יהיו גם פחות יקרים, ויידרש להם פחות זמן להגיע אל המטרה מכיוון שהם מוצבים בכדור הארץ.
מוטות מן השמים
מבצע בפופיולר סיינס לגולשי אתר הידען – 3 גליונות ב-49 שקלים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~174837896~~~179&SiteName=hayadan
