את הטלוויזיה התלת-ממדית לא תוכלו אמנם לתלות על הקיר, אך תרגישו שאתם ממש בתוך המסך.
פופיולר סיינס
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/3dtv0905.html
גם אילו הייתה לכם כניסה חופשית לכל אחד מן המקומות הטובים ביותר באצטדיון, עדיין לא הייתם רואים חצי מן הפעילות שתראו בסלון ביתכם, בעתיד הלא רחוק, על המסך הגדול של הטלוויזיה ההולוגרפית.
מבלי לקום מן הכורסה, תוכלו לצפות בכל המשחקים מאיזו זווית ראייה שתחפצו ולהתבונן ארוכות אל עומק הטלוויזיה שלכם. הדבר היחידי שיחסר בסביבה יהיו מוכרי החטיפים.
על אף שהתסריט הזה רחוק מרחק של כעשור מאתנו, גרסה קטנה שלו כבר קיימת במעבדתו בדאלאס של הרולד גרנר בן ה-51, רופא, פיזיקאי של פלסמה וביו-כימאי במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס. האב-טיפוס שבנה גרנר הוא המכשיר הראשון בעולם שיוצר סרטים הולוגרפיים – תלת-ממדיים באמת – ללא משקפיים מיוחדים או . . . בחילה.
איך גילה אדם שעובד במרכז רפואי את המפתח לתיאור עצמים הולוגרפיים בתנועה? משרת המחקר של גרנר בביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת טקסס ממומנת בחלקה על ידי מייסדיה של חברת “Texas Instruments” שאפשרה לו למן ההתחלה גישה למכשיר DMD – המשמש במקרני הוידיאו המתקדמים של היום. הוא מורכב מקרוב למיליון לוחות משקפים, שכל אחד מהם יכול להיות מוטה על ידי מחשב כמה אלפי פעמים בשנייה כדי להחזיר קרני אור או להסיטן, וכך הוא מייצר תמונות נעות. הרעיון המבריק של גרנר היה להפציץ את ה-DMD בלייזר במקום בנורת הקרנה רגילה. הוא תכנת את ה-DMD לשקף רצף של הפרעות דו-ממדיות שקוטעות את אור הלייזר כך שהוא משקף הולוגרמה תלת-ממדית.
שיטת הקלטת ההולוגרמה
האתגר הגדול של גרנר היה למצוא מסך מתאים. כדי להמיר את תמונות החסימה הדו-ממדיות לתמונות תלת-ממדיות באמת, חייבים פני השטח של ההקרנה להיות בעלי נפח. עמוד של אדים עשוי היה להתאים, כמו גם גביע של מקפא (ג'לי), אך שניהם יפזרו את התמונה המוקרנת ויפגמו בחדותה. לפיכך עובד גרנר עם צג שמורכב משכבות של לוחות LCD דקיקים, שכל אחד מהם יכול, כשהוא נטען בחשמל, להתבהר או להיאטם. כשהלוחות מהבהבים בזה אחר זה במהירות כדי להרכיב את ההולוגרמה, גבוהה המהירות דיה כדי לשכנע את העין שהיא רואה גוף תלת-ממדי.
מסכים כאלה נמצאים כבר היום בשימוש, אך חסרים לפי שעה את יתרון ההולוגרפיה: הם צריכים לחתוך תמונה תלת-ממדית ולשלוח אותה, פרוסה אחר פרוסה, למסכי LCD. התמונה מתקרבת מאוד לשאיפה של גרנר, אולם השיטה תובעת יכולת עיבוד גדולה יותר משום שיש צורך בקואורדינאטות X, Y ו-Z לכל פרוסה. מסיבה זו הפיתוח של גרנר הוא הפתרון המעשי ביותר לטלוויזיה תלת-ממדית. לא נדרש לשם כך פס רחב יותר מאותות הטלוויזיה של היום כך שאנו יכולים לנצל את תשתית השידור הקיימת. כדי ליצור תוכן הולוגרפי, צריך יהיה להקליט את השידור באמצעות סדרה של מצלמות שיצלמו מזוויות שונות.
היישום הראשון של הטכנולוגיה שמפתח גרנר עשוי להיות בהדמיה הולוגרפית של סריקות MRI או בצבא, במסכי ראש שמקרינים נתונים (במטוסים למשל) היכולים להיקרא מבלי להסיט את העיניים. יעבור עוד זמן מה עד שנראה משחקי כדורסל בטלוויזיה תלת-ממדית. עד שנת 2008 צפויה הטכנולוגיה להיכנס לשימוש צבאי, ועד שנת 2015 מקווה גרנר שהיא תמצא בסלון ביתנו.
טלוויזיה בשלושה ממדים
יפן תהיה כנראה המדינה הראשונה בעולם שתושביה יוכלו לצפות בסרטי טלוויזיה תלת-ממדיים או בשידורי ספורט שיקנו לצופה בבית תחושה כאילו הוא ממש-ממש ביציע האיצטדיון.
ממשלת יפן קבעה שטלוויזיה בתלת-ממד תחל לפעול ב-2020. המכשירים יאפשרו צפייה מכל זווית – אפילו לעמוד מאחורי המכשיר ולראות את השידור. לשם כך הועמד תקציב פיתוח בסך 10 מיליון דולר מממשלת יפן לחברות המפתחות. אגב: הרוסים טוענים שהם הראשונים שהחלו לתכנן טלוויזית D3 – אבל הפרוייקט שלהם לא התקדם.
את המיזם היפני מובילה טושיבה. טלוויזיה שפיתחה כוללת טכנולוגיה שבה צילומים שנעשו מזוויות שונות, עוברות עיבוד מחשב ליצירת תמונה שלמה לצג תלת-מימד. אבל הצפייה היא באמצעות עדשות מיוחדות. הרעיון המתקדם יותר מדבר על כך שלא יהיה צורך בעדשות או משקפיים מיוחדים לחוויה הזאת.
היפנים מדברים עתה על מכשיר טלוויזיה שיוצב בפינת החדר, אבל התמונה בתלת-מימד “תרחף” לה על התיקרה, מעל לצופים. יש כבר צגים בגדלים של 37 ו-60 ס”מ כל אחד שמאפשרים זוויות-ראייה של 30 מעלות ומבטיחים רזולוציית הדמיה של 480 על 300 פיקסל.
גם באנגליה, אבל ללא תמיכה תקציבית ממשלתית, מפתחים מדענים טלוויזיות חדישות שישדרו בתלת-מימד. יש כבר מערכת שמקרינה תצלומי רנטגן תלת-ממדיים לבתי חולים. מערכת כזאת מצלמת בתוך 11 שניות, 64 תמונות של איברי גוף פנימיים של חולה ויוצרת על גבי צג תמונת רנטגן תלת-ממדית – לצרכי הרופא או המנתחים בבואם לתכנן ניתוח.
מערכת אחרת שפועלת על אותו עקרון היא אולטרה-סאונד – לצורך בדיקות אבחון של עוברים ברחם. באמצעותה רואים עובר זז ברחם כבר כשהוא בן 8 שבועות בלבד.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~249187384~~~64&SiteName=hayadan
