סיקור מקיף

פובוס יתרסק על מאדים בתוך כמה מיליוני שנים (עדכון)

כך עולה מצילומים ומדידות שערכה החללית האירופית מארס אקספרס.

עמית אורן

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/phobos151104.html

עמית אורן, 15/11/2004

חללית המחקר האירופאית “מארס אקספרס” [Mars Express] צילמה את התמונה המפורטת ביותר של הירח המאדימאי “פובוס” [Phobos].

תמונה זו צולמה ממרחק של כ-200 ק”מ מהירח החריג בצורתו, ונראה בה הצד הפונה אל כיוונו של מאדים.

מדענים מקווים להסביר את מוצא המסילות המתפרשות לרוחבו של הירח מקו-המשווה שלו עד קוטבו הצפוני.
פובוס נופל באופן איטי לכיוון מאדים וצפוי להתנגש בו בתוך כמה מיליוני שנים.

תיאוריות, מיתולוגיה, וירחים נופלים

פובוס (הידוע מן היוונים הקדמונים בתור “פחד”, ומכאן גם “פוביה”) הוא הירח הגדול מבין שני ירחיו של מאדים ומידותיו הן כ-27 ק”מ על כ-19 ק”מ.
עמיתו הקטן יותר, דאימוס, הנו בערך כמחצית מגודלו של פובוס ונע במסלול מרוחק יותר מסביב למאדים.

פובוס נע סביב מאדים בתנועה שנקראית “ספירלת מוות” [Death Spiral], דבר שאומר שלבסוף יתנגש הלווין הטבעי אל תוך כוכב הלכת.
הוא מקיף את מאדים שלוש פעמים ביום, והינו קרוב כ”כ לשטחו – שבמקומות מסויימים על מאדים יהיה ניתן לראות אותו במשך לילה מאדימי, בעוד באותו הלילה במקומות אחרים הוא לא יראה.

ישנן תיאוריות שונות על מקורו של פובוס. תיאוריה אחת אומרת שהלווין הינו אסטרואיד שנתפס בכוח המשיכה של מאדים, זאת מכיוון שירח זה נראה כאסטרואיד מסוג C[C-type]; אסטרואיד פחמני שצבעו שחור.
אך מדענים מסויימים אומרים שישנה עדות שפובוס ודאימוס הינם תוצרי לוואי של התפרקות של ירח ענק שסבב בעבר את המאדים.

התמונה שצילמה “מארס אקספרס” היא ברזולוציה של 7 מטרים לפיקסל.


תקריב על פובוס

עמית אורן. 21/11/2004
המאמר מבוסס על הודעה לעיתונות של סוכנות החלל האירופית

תמונה זו (ראו למעלה), שצולמה ע”י המצלמה הסטריאסקופית בעלת ההפרדה [רזולוציה] הגבוהה שעל חללית ה”מארס אקספרס” [Mars Express] – מצלמה הנקראית גם HRSC [High Resolution Stereo Camera], היא תמונתו החדה ביותר הקיימת של הירח המאדימאי פובוס [Phobos].

תמונה זו מראה פרטים אשר ישאירו מדענים פלנטריים מרותקים ועסוקים למשך שנים, בעוד ינסו לפתור את המסתורין האופף ירח זה. התמונה מראה את צידו של הירח הפונה לכיוון מאדים, וצולמה ממרחק של פחות מ-200 ק”מ ברזולוציה של כשבעה מטרים לפיקסל. התמונה צולמה בהקפתה ה-756 של “מארס אקספרס” סביב מאדים.

תמונות נוספות של פובוס נלקחו בחדויות נמוכות יותר בהקפות קודמות (ההקפות ה: 413, 649, 682, 715 ו- 748). בחודשים הקרובים, תמונות אלה יעקבו אחריהן תמונות נוספות שילקחו במעברים הבאים ליד פובוס.

“מארס אקספרס” עוברת באופן מחזורי ליד פובוס כשעה לפני שהיא עוברת מעל פני-השטח המאדימאי בגובה של כ-270 ק”מ – מעט מעל אטמוספירת מאדים. כך שבתוך דקות, החללית המקיפה מסתובבת מן המאדים – ומכינה את מצלמתה בשביל לכוון אל כיוונו של פובוס.

מצלמת ה-HRSC סיפקה כעשר תמונות של פני השטח של פובוס, ובכך נתנה לחוקרים מידע רב ומבט חודרני בנוגע לצורתו של הירח, הטופוגרפיה שלו (פני-הקרקע(, צבעו, צורת פיזור האור של חומר הרגוליט [Regolith – חומר אבקתי המכסה את רוב הגופים הקטנים והלא-קרחיים במערכת השמש. הרגוליט נוצר מהשפעות שונות על אותו גוף], וצורת סיבובו ומסלולו של הלווין (סביב מאדים).

תמונות אלו עלו על כל קודמותיהן מכל המשימות הקודמות, ע”י כיסוי מתמשך של איזוריו השונים של פובוס, ובכך שהשיגו תוצאות חדות יותר מאי-פעם. ה – US Viking Orbiter צילמה גם היא מספר איזורים יותר קטנים של הלווין ברזולוציה אף יותר גבוהה, אך עקב מעברה המהיר והקרוב מדי של החללית, התמונות לא יצאו חדות מספיק.

דבר עיקרי שניתן להבחין בו בתמונה הוא “רשת המסילות” המכסות את את הירח המאדימאי מקו-המשווה שלו עד קוטבו הצפוני. בין כל מסילה למסילה ישנו בערך מרחק קבוע. ייתכן, כי עכשיו יהיה ניתן לקבוע האם מסילות אלה היו קיימות לפני שנוצרו המכתשים על הלווין, ועל כן – האם גם קיימות בשכבותיו העמוקות יותר של פובוס? או, האם המסילות הגיעו כתוצאה מהיווצרות המכתשים עצמם?

פרטים נוספים נראים במכתשים לסוגיהם וגודלם השונים, אשר מחזירים אור בצורה שונה מאוד אחד מהשני. מכתשים מסויימים מחזיקים בהם חומרים כהים בקירבה לקרקעותיהם, לאחרים יש רגוליט שגלש על קירות המכתש, ולאחרים יש פליטה כהה מתוכם – חומר שמאמינים כי הוא מבין החומרים החשוכים ביותר במערכת השמש שלנו.

מאמינים כי הירח הקטן נמצא ב”ספירלת מוות”, משמע; מתקרב באופן איטי אל מאדים. פובוס נתגלה להיות כחמישה קילומטרים מעבר למסלול הצפוי לו. דבר זה יכול להיות סימן לפעילות היקפית מואצת, ובכך לגרום לירח להסתלסל אל מאדים.

בסופו של דבר פובוס יכול להתפרק עקב כוח-המשיכה המאדימאי ולהפוך לטבעת בעלת תכולת-חיים קצרה סביב מאדים, ואף לפגוע בפני השטח של מאדים. מסלולו של הירח ילמד בפרט במשך תקופת עבודתה ופעילותה של ה”מארס אקספרס”.

לידיעה ביוניברס טודיי

לידיעה בבי.בי.סי

האגודה הישראלית לאסטרונומיה

ידען מאדים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~4476026~~~16&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.