סיקור מקיף

עצים ומים/ד”ר אסף רוזנטל

ד”ר אסף רוזנטל

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosental300805.html

מקובל לחשוב כי עצים מוסיפים למאזן המים בסביבתם, האמנם ? ברחבי העולם ובעיקר בארצות “מתפתחות”, מבוססות תכניות פיתוח וניהול מקורות מים על ההנחה כי “עצים מעצימים את כמויות המים באיזור”, אחרי מחקר שערך חמש שנים שביצעו חוקרי אוניברסיטת ניו-קאסל בשיתוף אוניברסיטת אמסטרדם, הסיקו החוקרים כי ההנחה אינה נכונה! החוקרים אינם ממליצים להפסיק את נטיעת העצים, שכן יתרונם של עצים במקומם עומד: מניעת סחף ושמירה על אדמה, שמירה על מגוון ביולוגי והגנת הסביבה, אבל בניגוד לדעה המקובלת הראה המחקר כי שטחי צמחיה נמוכה/ עשב, מהווים “ספקי” מים טובים יותר מיער או חורש. כלומר יערות וחורשים “מספקים” פחות מים ממה שמקובל היה לחשוב, זאת מאחר וחורשים מאבדים מים בהתאדות בכמות כפולה משטחי עשב.
ככל שהתנאים יבשים עולה הכמות היחסית של האידוי מעצים מאחר ושורשיהם עמוקים ולכן מגיעים למים שאינם זמינים לצמחעיה נמוכה.
בתנאי אקלים לחים מעבדים העצים יותר מים בגלל “אפקט הסדין התלוי” : (סדין תלוי על חבל יתיבש מהר מזה הפרוש על הקרקע), העצים מהווים שטח פנים גדול ממשטחי צמחיה נמוכה, וכך גם באקלים יבש וגם באקלים לח מאבדים (מאדים) שטחי חורש כמות כפולה של מים מזו של שטחים פתוחים.

בגלל דעה מוטעית הופנו לייעור משאבים רבים יותר מאשר לפיתוח מקורות מים. למשל: החוקרים טוענים כי הנסיון להמיר שטחי חקלאות בהודו לשטחי חורש יפחית את כמויות המים הזמינים בכרבע! בדרא”פ שטחי יער נטוע לצורך תעשיית העץ גרמו לירידה בכמות המים בבארות בסביבת היער, המסקנה הוסקה וכתוצאה מידית מכך נדרשים חוואי דרא”פ לשלם מס על גידולים הצורכים יותר מים מהצמחיה הטיבעית, כאשר הכוונה לסבסד גידולים “חוסכי” מים.
אין החוקרים מכוונים להפסקת נטיעת עצים, אלא למחשבה מקיפה שכן במקומות רבים נטיעת עצים היא חיובית ומחייבת לשיקום סביבה פגועה. בסהל נוטעים עצים בניסיון לעצור את המידבור, במזרח אפריקה נוטעים עצים למלא את מה שהשמידו כורתי יערות, כך גם באיזורים נירחבים בהם יערות טבעיים נכרתו. בסין, בחלקו העליון של נהר ה ינג-צה נוטעים עצים כדי למנוע סחף ושטפונות ועל ידי כך מתן אפשרות לחידוש מאגרי מים (תת-קרקעיים) שללא הגנת העצים על הקרקע לא יתחדשו.
עד היום יש מי שנוטע אקליפטוסים מתוך אמונה ב”אגדה” כי העצים ייבשו ביצות. כך שמקומם של העצים / היערות/החורשים מכובד, חשוב וחיוני, אבל בכל פיתוח חייב להעשות השיקול הנכון, המסקנה העיקרית מהמחקר היא כי: חורשים ויערות הם צרכני מים! ולא ספקי מים! מסקנה שיש להתחשב בה בזהירות, שכן שוב, אין ספק בחשיבותם של חורשים ויערות כספקי הגנה מפני שטפונות, כקולטי פחמן-דו-חמצני, כספקי סביבה למיגוון ביולוגי וכספקי חמרי גלם למגוון רב של מוצרים.
לכן כאשר מתכננים נטיעות יש להתחשב בחסרונם של העצים כצרכני מים ביחד אם יתרונם, את היתרון יש לבסס על מידע אמין ולא על אמונות ואגדות.

אחת האמונות היא כי שיטחי חורש מגבירים את כמות הגשמים בסביבתם, אמונה שיש צורך לבדקה בצורה מדעית, לכמתה ואז ניתן יהיה לחשב טוב יותר את הצורך ביעור או לסרוגין בפיתוח שטחים פתוחים.
ריכוז מאמריו של ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~253353863~~~218&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.